מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

יום שישי,
היום הבהיר י"א בניסן

בקריאת "שנים מקרא ואחד תרגום", יש לקרוא 'ראשון' או גם 'שני' בליל שישי. בעש"ק אחר חצות קוראים הכל, ואז יש לומר את ההפטרה "וערבה". למחרת לפני תפילת שחרית קוראים שוב 'שביעי' כמנהג רבותינו, ואז יש לקרוא את ההפטרה הנקראת בשבת זו למנהג חב"ד: "כה אמר ה'"¹. וראה בגיליון הבא.

יום הולדת את כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בשנת תרס"ב, דור שביעי לנשיאי חב"ד. היום מתחילים לומר את מזמור ק"ג בתהילים², ואחר-כך³ את המזמור המתאים לכל אחד לפי מספר שנותיו.

----------

1) היום יום ד' טבת (ואג"ק סוף כרך ח"י) ול' סיון, ו'רשימות' קפג עמ' 12.

2) אבל לא את הפרק הקודם -  מענה הרבי (משנה אחרונה) בהגהת לקט "מנהגי יום הולדת" הנדפס בסה"ש תשמ"ח ח"ב עמ' 406, נדפס בקובץ 'היכל מנחם' ח"ג עמ' נה.

3) במכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (אג"ק ח"י עמ' נג. קובץ מכתבים שבתהילים 'אהל יוסף יצחק' עמ' 214) שהפרק לפי שנותיו נאמר אחר תפילת שחרית, לפני אמירת שיעור התהילים היומי. במכתב הרבי (אג"ק חט"ו עמ' רלד. 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א ס"ע קצא) שבשעת הדחק ניתן לאומרו לאחריו. הרבי עצמו כשהתפלל לפני התיבה לא אמר זאת עם השיעור היומי. כשהתפלל ביחיד, לפעמים היה אומרו (לפני תפילתו) עם הפרק של הרבנית כשאמרו הציבור אשרי ובא לציון לאחר קריאת התורה, שנכנס להאזין לה  בימי שני וחמישי.