חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לנצל כל רגע
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1308 - כל המדורים ברצף
הנאום שגילה את אמריקה
יש חדש
הנס מתגלה בתוך הטבע
קידוש החודש
שמחה של חסיד
הניצוצות מחכים
בכוח התפילין
לנצל כל רגע
מהפכת יודאיקה של איש אחד
כמה עומדים על הבימה?

יציאת מצרים הייתה ב'חיפזון', כפי שנאמר בעניין קרבן הפסח: "ואכלתם אותו בחיפזון" (שמות יב,יא). כך נאמר גם בספר דברים (טז,ג): "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים". בגמרא (ברכות ט,א) ובמדרש (מכילתא בא שם) מוסבר שהיו שלושה עניינים של חיפזון – "חיפזון דשכינה, חיפזון דישראל וחיפזון דמצרים" – דבר המעיד שכל עניינה של גאולת מצרים היה קשור עם 'חיפזון'.

הגאולה העתידה דומה במובנים רבים לגאולה ממצרים, כמו שנאמר (מיכה ז,טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", אולם בעניין החיפזון נאמר במפורש שהגאולה העתידה תהיה שונה מגאולת מצרים. על הגאולה העתידה נאמר: "כי לא בחיפזון תצאו", אלא דווקא "בשובה ונחת תִּוָשֵׁעוּן" (ישעיה נב,יב; ל,טו).

יוצאים בנחת

הסיבה להבדל הזה בפשטות העניינים, שבגאולת מצרים קיצר הקב"ה את הזמן שנקבע מראש לגלות. הגלות הייתה צריכה להיות "ארבע-מאות שנה", אלא שהקב"ה היה "מדלג על ההרים", "דילג על הקץ" (שיר-השירים רבה על הפסוק בשיר-השירים ב,ח), והוציא את בני-ישראל אחרי מאתיים ועשר שנים. לכן היציאה ממצרים הייתה צריכה להיות בבריחה, כמו שנאמר: "כי ברח העם", שכן עדיין הייתה אחיזה לאפשרות של המשך הגלות.

אולם הגאולה העתידה תבוא אחרי ש"כלו כל הקיצין", וממילא לא תהיה עוד כל אחיזה לעניינים של גלות. לכן לא יהיה צורך בחיפזון, אלא כולנו נוכל לצאת מהגלות "בשובה ונחת".

רבנו הזקן מסביר זאת בספר התניא (פרק לא. וראה לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 35) בפנימיות העניינים, שהבריחה ממצרים מציינת בריחה מהרע. בגאולת מצרים היה הקב"ה צריך להוציא את בני-ישראל משקיעתם במ"ט שערי טומאה, והרע עדיין היה דבוק בהם – "הרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתוקפו". לכן היה צורך לברוח מטומאת מצרים במהירות ובחיפזון.

לעומת זה, הגאולה העתידה תבוא אחרי שיסתיים הבירור של הטוב מהרע, כשיתקיים "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג,ב). במציאות זו כבר לא יהיה צורך לברוח מהרע. לכן יוכלו ללכת אל הגאולה בשלווה ובנחת ולא בחיפזון.

הרגעים האחרונים

מהעניין הזה אנו יכולים להפיק לקח חשוב לזמננו. כאשר בני-ישראל היו במצרים, הייתה יכולה להיות להם מחשבה שעדיין יש להם זמן להשלים ולעשות את כל מה שצריך לפעול בזמן הגלות, מכיוון שלפניהם עוד כמה וכמה שנים של גלות, שבהן יוכלו להשלים את כל הדרוש – אלא שהקב"ה "דילג על הקץ".

אולם עכשיו, ערב הגאולה העתידה, הלוא כבר "כלו כל הקיצין", ואין עוד זמן להשלים רגע שבוזבז והוחמץ. עכשיו צריך לנצל כל רגע, קודם שיבואו "שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" (קוהלת יב,א. וראה מסכת שבת קנא,ב). עוד מעט יעביר הקב"ה את רוח הטומאה מן הארץ ולא תהיה עוד הבחירה בין טוב לרע, שבה – על-ידי הבחירה בטוב, מול הרע שמתנגד לו – זוכים לכל הדברים הנעלים.

וכך גם בעבודתו האישית של כל אחד ואחת מישראל. יש לנצל כל רגע ולא לומר "לכשאפנה אשנה", כשאתפנה אעשה את המוטל עליי. הלוא ייתכן שאלה הרגעים האחרונים של זמן הגלות ותיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, ולכן כל רגע יקר כדי למלא אותו בלימוד התורה ובקיום המצוות ובעבודת התפילה, שהיא 'חוט השדרה' לכל התורה ומצוותיה (ראה תורת מנחם כרך כג, עמ' 135).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)