בעניין 'שלום זכר'
ב'התקשרות' גיליון תתק"ג כתב הרב גינזבורג שליט"א על 'בן זכר' ו'שלום בן זכר', ובעבר כבר עסקתי בכך ב'כפר חב"ד' (גיליון 1016) והנני להוסיף על מה שכתב ממאמרי הנ"ל ומהערות שקיבלתי בגיליונות שלאחר מכן.
הרב שלום דובער לוין שליט"א העירני לדברי אדמו"ר הזקן, שכתב (ב'לוח ברכת הנהנין' שלו פ"ג הט"ז, לאחר שמבאר את דיני הקדימה בברכות): "כל דיני קדימות הללו אינן אלא כששניהם לפניו, אבל אם אותו שדינו להקדימו אינו לפניו אינו צריך להמתין עליו (ולכן נוהגים בסעודת 'בן זכר' שאוכלין מיני קטניות תחלה ואין ממתינין על מין ז' שמביאים אחר כך)".
המקור להלכה זאת ולמנהג זה הוא על-פי מה שכתב בבית יוסף (סי' ריא ד"ה 'ומ"ש רבנו בשם ה"ר פרץ' בשם סמ"ק. בטור השלם צויין למצוה קנא אות [=הגהת רבינו פרץ] כא, ואינו נמצא בדפוסים שלפנינו): "כשמחלקין פירות ויין בבית האירוסין או בבית יולדת אנו מברכים תחילה על פירות ומיני מתיקה, ואחר כך על היין".
ומפרש אדמו"ר הזקן שהכוונה לסעודת 'בן זכר' כמבואר ברמ"א (יו"ד סי' רסה סעי' יב, ומקורו מתרומת הדשן סי' רסט): "נהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת, לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק לטעום שם והוא גם כן סעודת מצוה". ומפרש כאן אדמו"ר הזקן, שבסעודה זאת, הנערכת "בבית היולדת" ואצלנו נקראת "סעודת בן זכר", אוכלין מיני קטניות ופירות ומיני מתיקה, ואחר כך מביאין ז' מינים ויין.
ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות ה'תש"ג [בלה"ק עמ' קנו – רשימה א']) מסופר: "ערב חג הסוכות תרס"ו, ליובאוויטש. שעה שלישית בצהרים. כ"ק דודי זקני הרב הצדיק הרב החסיד ר' חיים אברהם לא היה חוזר דא"ח ברבים, ובסעודת 'שלום בן זכר' [=של כ"ק אדמו"ר מהר"ש] היה בחדוה מיוחדת". ולהעיר שאין הכוונה שערכו את הסעודה בצהרים, ותיבת 'בצהרים' היא רק זמן כתיבת הרשימה, ותו לא.
ועוד מסופר (שם, עמ' קנז אות ד): "...בצהרים הכריזו אשר כ"ק אאמו"ר – אדמו"ר הזקן – מזמין את כל אנשי העיר והאורחים לסעודת 'שלום בן זכר': בניו וחתניו של כ"ק אאמו"ר ואחדים מזקני החסידים, בסך הכל כשלושה מנינים איש, יטלו ידיהם לסעודה והשאר מבני העיר והאורחים יבואו, אחר אכלם וקודם ברכת המזון, ויאכלו פולין ועדשים ויצטרפו לזימון". גם כן יש להעיר שאין הכוונה שערכו סעודה זו בצהרים, אלא שהודיעו ביום שישי בצהרים על סעודה זו, שתתקיים בליל שבת קודש לאחר הסעודה קודם ברכת המזון.
לאור הנ"ל רואים: שסעודת הלילה נקראת 'בן זכר', ואילו סעודת היום נקראת 'שלום בן זכר'. אך בלידת אדמו"ר הריי"צ (בספר המאמרים ה'ש"ת) מצינו שסעודת הלילה נקראת 'שלום זכר', ואילו סעודת היום נקראת 'בן זכר'. ובלידת אדמו"ר הצמח צדק (ספר השיחות תש"ג) מצינו שסעודת הלילה נקראת 'שלום בן זכר'. ויש לעיין בנוגע לחילוק השמות בין הסעודות.
הרב יצחק יהודה רוזן, לוד | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
