חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:20 זריחה: 6:09 י"ח באב התשע"ט, 19/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכנסת ספר-תורה ישן * 'אדמו"ר' ולא 'הרב'
בירורי הלכה ומנהג

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

הכנסת ספר-תורה ישן

שאלה: האם אפשר לערוך אירוע של "הכנסת ספר-תורה" לכל פרטיו ודקדוקיו (כנדפס באגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ1), כאשר מכניסים ספר-תורה ישן שעבר שיפוץ ותיקון?

תשובה: אמסור רק צרור תשובות ומעשים שהיו, שקיבלתי בנידון:

הרה"ג הרה"ח ר' אליהו שיחי' לנדא השיב, שכפי הידוע לו אין נוהגים כלל לערוך 'הקפות' וכו' בהכנסת ספר-תורה ישן, אבל אפשר כמובן לרקוד ולשמוח עם הספר.

אמנם בס' 'נטעי גבריאל - הנהגת וסדר הכנסת ס"ת'2, כתב [בדין "מי שירש ספר-תורה שהיה מוטעה מאוד ונתן הרבה מעות לתקנו, ורצה להחזירו לבית-הכנסת"3] שיש מקום לנהוג כרגיל בהכנסת ספר-תורה חדש, עם הקפות וכו'. אך מאידך הביא שם4 הוראה, שאין להוליכה בחוץ בתופים ובמחולות מפני גניבת-דעת הבריות שיחשבו שמוליכים ספר-תורה חדש ממש, וגם את הסעודה יצמצמו מעט. והעיר הרה"ח ר' יהודה-לייב שיחי' גרונר, דלכאורה הרי כבר הביא לעיל5 משו"ע6 שכיוון שהגיה בו אפילו אות אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו, דהיינו - כמו ספר חדש!

הרה"ג הרה"ח הרב יצחק יהודה שיחי' ירוסלבסקי, מרא דאתרא נחלת-הר-חב"ד, סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט7, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם8, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי [ומסתמא - הגיהו את הספרים לפני המשלוח]. ואולי9 רק כשחסידים מקבלים ספר-תורה מהרבי אז ללא-ספק יש מקום ל'הקפות' ואירוע מלא, כמובן.

הרה"ח ר' אברהם שיחי' סלומון, סופר-סת"ם מראשון-לציון מסר, שהוא זוכר בבירור שבהיותו ב'קבוצה' בבית חיינו בקיץ תשכ"ט, הגיע לרבי ספר-תורה (לא חדש) ממרוקו באחד מימי שישי עש"ק10, והרבי נכח באירוע הכנסתו לארון-הקודש בו-ביום, אך לא עשו אז 'הקפות'. ואולי - כנ"ל - אם לא הגיהו את הספר, אין מקום לאירוע של שמחה.

אמנם גם ב"סיום כתיבת ספר-תורה לקבלת פני משיח צדקנו" שנערך על-ידי הרבי כאירוע מיוחד ביום ו' עש"ק ט' בשבט ה'תש"ל11, היו (לאחר הסיום): אמירת פסוקי 'אתה הראית', ניגון 'פרזות תשב ירושלים', גלילת ספר-התורה, הלבשת ה'כתר' על-ידי הרבי, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוויית נרות, ללא 'הקפות', אף שזהו ספר חדש. אבל אז אמרו12, שאת ה'הקפות' יקיימו בעת קבלת פני משיח צדקנו.

----------

1) ח"ו עמ' עג.

2) פי"ח סעיף כ ובהערות, משו"ת ויקרא אברהם יו"ד סי' ע, ומדברי מנהגים ק"ק ארגייל [=אלג'יר] להגאון רבי יהודה עייאש דף קט ע"ב, וכ"כ בס' 'אלה דברי שמואל' דרוש ט.

3) וצ"ע אם כוונתו לנהוג כך דווקא כשנתקיימו פרטים אלו.

4) בסוף הסעיף ובהערה לא, בשם בעהמ"ח שו"ת 'שבט הלוי'.

5) הערה ל.

6) יו"ד סי' ער ס"א בהג"ה, מגמ' מנחות ל,א ותוד"ה אם.

7) אג"ק כרך י עמ' קסז - מעש"ק פ' בהר.

8) ליקוטי-שיחות כרך כד עמ' 389 - מי"א ניסן.

9) הערת הרה"ח רי"ל גרונר.

10) אולי זה ספר-תורה שהביא איתו הרב מיכאל ליפסקר, כשעזב את מקנס שבמרוקו.

11) ספר המאמרים מלוקט ח"א עמ' פח, וסקירה קצרה על האירוע שם בעמ' ק (ב'תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט' לפי חודשי השנה, הוא בח"ב עמודים: רנא, רסב).

12) הרה"ח רי"ל גרונר, שלא ברור לו אם הדברים נאמרו בשם הרבי או מפי חסידים.

 

'אדמו"ר' ולא 'הרב'

"הרב המגיד אמר פעם לרבי זוסיא מאניפולי: 'כתוב לגאון שלנו, ר' זלמניו ליטוואק, שיבוא לכאן', והחבריא קדישא נתנו לו את השם 'רב'" (ליקוטי-דיבורים ח"א דף ק סע"א. בתרגום ללה"ק ח"א עמ' 131. ספר התולדות - אדמוה"ז ח"א עמ' 174). ואכן בחוגי חסידי פולין וכו' מציינים את אדמו"ר הזקן בתואר "הרב"1. וראה בס' 'תורת חב"ד - ביבליוגרפיה' ח"ב (ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן) עמ' עד ואילך, עד כמה הקפידו בכבודו והכירו עומקו וגדולתו בחוגים רחבים ביותר.

אמנם לדידן, סיפר לי הרה"ג הרה"ח ר' אשר-לעמל שי' הכהן [כיום - רב קהילת חב"ד בביתר-עילית], שפעם אחת ניגש אל הרבי בהתוועדות (והגיש לו את החוברות 'עיון סופרים' שחיבר משיעוריו על שו"ע אדה"ז), והעיר לו הרבי: מדוע הוא משתמש בשם "שו"ע-הרב"2 ולא בשם "שו"ע אדה"ז", הרי שם זה האחרון הוא גדול [=חשוב] יותר?! ע"כ.

ואכן בספרים 'שער הכולל' ו'קצות השולחן' משתמשים הרבה בלשון "שו"ע אדמו"ר" (ולא "שו"ע הרב") למרות שהספרים מיועדים (גם) לציבור שאינו מאנ"ש.

----------

1) ראה אג"ק ח"ח ע' קפט.

2) מאידך, ראה 'כפר חב"ד, גיליון 947 עמ' 42. ואולי היתה שם סיבה מיוחדת.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)