כאשר היה יוסף בבית פוטיפר המצרי הוא היה נתון בידי אדוניו. הוא היה עבד, ובימים ההם היה אדונו יכול לעשות בו ככל אשר יחפוץ. ואכן, חז"ל מספרים שאשת פוטיפר איימה על יוסף שאם לא ימלא את רצונה ייענש בייסורים קשים ועד שיומת. נמצא אפוא שהעמידה בניסיון מצד יוסף הייתה כרוכה בסכנת חיים ממשית.
הפוסקים חלוקים ביניהם בשאלה אם בן-נוח מצוּוֶה על מסירות-נפש. כלומר, האם גוי חייב למסור את נפשו על קיום המצוות שנצטווה עליהן. לדעת כמה וכמה פוסקים אין הוא חייב למסור את נפשו, ואם הוא מוסר את נפשו – הרי יש כאן איבוד עצמו לדעת, שזה איסור שפיכות-דמים שגם בן-נוח מצוּוֶה עליו.
דמות דיוקנו של יעקב
נשאלת אפוא השאלה כיצד היה מותר ליוסף להעמיד את עצמו בסכנת מוות כדי לעמוד בניסיון. הלוא זה היה קודם מתן-התורה, ודינו של יוסף אז היה כשל בן-נוח. מדוע סיכן את חייו כדי לעמוד בניסיון?
חז"ל אומרים שהכוח לעמוד בניסיון בא ליוסף מכך ש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו". הדגש כאן הוא על "דמות דיוקנו" של יעקב, שעל זה נאמר כי דמותו של יעקב היא מעין דמותו של אדם הראשון. מבואר על כך בכתבי האריז"ל שהאבות תיקנו את חטאו של אדם הראשון, ומכיוון שיעקב היה 'בחיר שבאבות', והוא השלים את עבודת אברהם ויצחק, הייתה דמות דיוקנו מעין זו של אדם הראשון.
יצא מכל החישובים
כאשר נראתה ליוסף "דמות דיוקנו של אביו", והוא ראה לנגד עיניו את פועלו של אביו לתיקון חטאו של אדם הראשון – הדבר פעל עליו שלא לערוך שום חישובים ושיקולים, אלא לעמוד בניסיון בלי שום שאלות.
הדבר רמוז במילים "וינס ויצא החוצה" – יוסף יצא החוצה מכל ההעלמות וההסתרים ומכל סוג של שיקולים וחשבונות. דבר אחד עמד לנגד עיניו – שלא יהיה חס-ושלום מצב ש"וחטאתי לאלוקים".
הוראה לכל יהודי
מכאן צריך כל יהודי ללמוד הוראה בחייו, על יסוד הפסוק "נוהג כצאן יוסף", שכל ישראל נקראים על שם יוסף, ולכן התנהגותו של יוסף יש בה הוראה ולימוד לכל יהודי:
כאשר יהודי בא לידי ניסיון, ועד שנדמה לו שהוא במצב דומה לזה של יוסף, שהיה "עבד בבית אדוניו המצרי" – צריך ש"דמות דיוקנו של אביו" תעמוד לנגד עיניו. הוא צריך לחוש שכל מעשה שלו אינו עניין פרטי, אלא הוא נוגע לכללות הבריאה, ועד לתיקון חטאו של אדם הראשון. מזה ישאב כוח לעמוד בניסיון, וגם אם יצוצו קשיים בעקבות החלטתו, הרי בסופו של דבר גם בתוך הירידה עצמה הוא יהיה המושל והשולט, כפי שאירע ליוסף, ועד שהוא מלקט את כל ה'אוצרות' שיתגלו בקרוב ממש, בביאת משיח-צדקנו.
(תורת מנחם התוועדויות כרך כט, עמ' 262) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:57
זריחה: 6:37
