חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"שתצילני היום... מעין הרע"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 903 - כל המדורים ברצף
כל יהודי יכול לזכות להתגלות ה'
במלחמת בית דוד הניצחון ברור
"שתצילני היום... מעין הרע"
פרשת וירא
אתה בחרתנו / ברכה על לולב / שלום-זכר
הלכות ומנהגי חב"ד

לא פעם קבע הרבי נחרצות ש"אי אפשר כלל שישלוט עין הרע", אך עם זה העניק עצות וסגולות למי שבכל זאת חששו מכך * מדוע הרכיב הצמח צדק משקפיים בסוף ימיו אף-על-פי שלא היה זקוק להם לשם ראייה? * כמה דוגמאות להתייחסותו של הרבי לעניין זה * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הדרך לקבלת הברכות

בז' כסלו תש"נ (היכל מנחם כרך ב' עמ' צא) שיגר הרבי איגרת לאשה בשם "מרת יוכבד תחי'" ובה קבע בנחרצות:

באם המזוזות כשרות והעיקר הנהגה יומית. אי אפשר כלל שישלוט בה עין הרע.

והחלטה תקיפה בהנהגה יומית שתהא מתאימה להוראות תורתינו תורת חיים וקיום מצוותיה עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה, הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה להמצטרך להאדם,

וה' יצליחה ותבשר טוב.

השפעה נסתרת

עדות מעניינת מפי כתביו של העסקן החסידי רב הפעלים הרב יעקב-יהודא העכט שכתב לרבי בשנת תשמ"ב:

שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לנו פעם ב'יחידות' שאין דבר כ[זה] עין הרע והראה שהרמב"ם לא הכניס את זה בספרו 'יד החזקה'.

[על דעת הרמב"ם דנו האחרונים – ראה הנאסף בספר "עין הרע – בעין היהדות" (שלהבת תשע"א) פ"א עמ' 11-9; פ"ה עמ' 113. ושם נסמן].

כשהרבי דיבר בהתוועדות שבת פרשת וארא – תקופה קצרה לפני יו"ד שבט תשי"א (תורת מנחם כרך ב' עמ' 187) על מופתים שאינם באים מיד בגילוי שלכן יכולים להתייחס אליהם כמאורעות טבעיים  ביאר, שדווקא השפעה כזו שמקורה בלמעלה מסדר השתלשלות, ושלא בסדר והדרגה, אינה יכולה לבוא מיד בגילוי.

בהקשר זה הוסיף ואמר:

ומהמעלות שבהשפעה שאינה באה מיד בגילוי, שבהיותה בהעלם אין לחשוש מאלה שמחפשים לקטרג ולומר שאין פלוני ראוי להשפעה זו, וכן אין לחשוש מעין הרע (כך שאין צורך להגיע לסגולות שהובאו בדברי חז"ל (במסכת ברכות נה, ב. ועוד) בשביל לבטל עין הרע).

הברכה בדבר הסמוי

כך כתב הרבי בג' כסלו תשי"ד (אגרות-קודש כרך חי עמ' לח):

המחאתם נמסרה לקופת חשאין, שממנה נתמכים ענינים כללים ואנשים פרטים שאין לפרסם שהם המקבלים, שזהו אחת המעלות היותר נעלות במצות הצדקה, ומצילה ביחוד שלא תשלוט עין כו' וידגו לרוב בקרב הארץ.

ביתר פירוט מצינו באגרת הרבי מכ"ט טבת תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' רפ – כאן ב'תרגום חופשי'):

קבלתי הפתקא שלו והמצורף אליו שנמסר ללשכת חשאין, הסמוי מן העין, כלומר שממנה נעזרים אנשים ותחומים שאין לפי כבודם לבקש עזרה בגלוי, והרי ידוע שדבר הסמוי מן העין שמור מעין שאינה טובה.

כן יהיה זה לזכותכם שהשם-יתברך יעניק לכם ברכותיו בעין יפה ובד בבד ישמרכם מעין שאינה טובה וכמו שאומרים "יברכך ה' וישמרך", ומבואר במדרש רז"ל שהקב"ה – לבד נתינתו הברכה הרי הוא גם "וישמרך" שומר שמקבלי הברכה ישתמשו בכך באופן טוב ושמח.

והרבי מסיים:

בטח למותר להודיעכם, שנדרש גם כן להפריש צדקה מהריוח, מעשר (10%). וכידוע שאין צריך לדקדק בצדקה, וממילא צריך ליתן משהו יותר מעשר אחוז, וזה מביא גם תוספת ברכה ב"עשר – בשביל שתתעשר".

היסח הדעת – מבטלו

בז' שבט תשי"ד כתב הרבי לאישיות רוחנית חשובה לקראת נישואי אחד מצאצאיו, לאחר שהלה ביקש מהרבי שלא תשלוט עין הרע כו' (אגרות קודש כרך ח' עמ' קנד):

...ומה שכותב שלא ישלוט כו' הנה זה כבר פעם השניה שמזכיר לי ענינים כאלו, וגם אז כתבתי לו דמאן דלא קפיד לא קפדינן עמיה, ובפרט בעניינים אלו שכיון שאמרו שלא ישאו [=שני אחים או אחיות] ביום אחד הרי-זה גופא שאם-לא-כן הוא אין מקום לחשש כלל וכלל, והשם-יתברך ירבה השמחה במעונו לכל-אחד-ואחד ויעויין רמב"ם סוף הלכות לולב ["השמחה שישמח האדם בעשיית המצוה עבודה גדולה הוא "]...

ובמכתב אחר כתב הרבי בכ"א באייר תשט"ז (אגרות קודש כרך יג עמ' צד):

ובמה שכותב אודות פלוני-בן-פלוני שחש לעין הרע וכו', הרי בענינים כגון אלו כשאין משימים לב לזה כלל והיסח הדעת בתכלית, מבטלים אותם...

ממשיך הרבי וכותב:

וכיון שהזכיר על-דבר-זה במכתבו, הנה יבדוק את התפילין שלו ואת המזוזות בדירתם, וזוגתו תחיה תחזיק במנהג בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב-שבת-קודש וערב יום טוב...

מטפחת כסגולה

לפי השמועה מסר הרבי בהזדמנות מטפחת שימסרו לאישה חולה כדי להחליש את העין-הרע שממנו סבלה [לפי דעתה?]. בעקבות כך החלימה האישה וחזרה לתפקד על הצד היותר טוב ('תשורה' גופין תשס"ה).

ללא שם משפחה

בכ' טבת תשכ"א (אגרות קודש כרך כ' עמ' קיז-ח) כותב הרבי איגרת מפורטת בנושא נתינת צדקה. היא נכתבה  במענה לשאלה אם לחלק צדקה בפועל או להקים קרן. הרבי מסביר שעדיף לחלק צדקה בפועל וכו', ובהמשך מתייחס לרעיון שימוש בצדקה להדפסת ספרי רבותינו נשיאינו "אשר זכות זו נצחית, אשר בכל פעם שלומדים בספרים שהודפסו, הרי אותם שאפשרו את הדפסת הספרים להם זכות וחלק באותו לימוד".

הרבי ממשיך:

שאם תודפס בסוף הספר הקדשה של התורמים ושמות הוריהם הרי לומדי הספרים יזכירו אף את השמות.

וכאן מציין הרבי:

ישנם אשר מסרבים להנציח את שם משפחתם כדי שלא תיגרם להם עין הרע חס-ושלום וכדומה, אך אין לכך שייכות להזכרת שמם הפרטי (בלשון הקודש) שהרי אין כאן חשיפת שם התורם!

וכך נאמר ברשימת היומן תרצ"ג ('תורת מנחם – רשימת היומן' עמ' שטז):

הצמח צדק,לסוף ימיו נשא משקפיים, אבל [לא על עיניו אלא רק] על מצחו [כי לא היה זקוק למשקפיים לצורך הראיה, ונשאם רק] מפני עין הרע.


   
תגובות
1.
תשובת הרבי
מנחם משיב-08/11/11 22:54

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)