חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:38 ב' בסיון התש"פ, 25/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אחדות בייחודיות
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1293 - כל המדורים ברצף
ימי הצטיידות לכל השנה
יש חדש
לחבר את הדופן השלישית
חג-הסוכות
אתרוג בענווה
סומך ועוזר
'הקפות' סביב הדרגש
אחדות בייחודיות
פעמיים בשנה הכוהנים נאספים
שמחת בית-השואבה

אחד הדברים המרכזיים שמביאים את הגאולה הוא האחדות, ואולי לכן חג-הסוכות קשור כל-כך בגאולה ("סוכת עורו של לווייתן"), שכן במצוותיו של החג הזה מודגש במיוחד מוטיב האחדות של כל ישראל.

הסוכה מבטאת את האחדות בהיותה "סוכת שלום", וכפשטות הדברים, שכאשר אדם יוצא מביתו ויושב בסוכה, הוא גם מסיר את המחיצות שבינו ובין האנשים האחרים וקל לו יותר להתאחד איתם. חז"ל גם אומרים: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". האחדות מתבטאת ביתר-שאת במצוות ארבעת המינים, הרומזת לכל הסוגים שבעם-ישראל, כדברי המדרש הידועים. ועל כך אומר הקב"ה: "יוקשרו כולם אגודה אחת".

אחדות בכל מין ומין

תורת החסידות ('וככה' תרל"ז פרק פז ואילך, 'בסוכות תשבו' תשל"ח, 'וחג האסיף' תשמ"ג) מרחיבה את רעיון האחדות שבמצוות חג-הסוכות. האחדות קיימת לא רק בחיבור ארבעת המינים, אלא גם בכל אחד ואחד מהם בנפרד.

האחדות שבאתרוג היא בהיותו פרי ש"דר באילנו משנה לשנה". כל פרי יש לו עונת גידולו, ולאחר מכן הוא נושר או מרקיב. לעומת זה, האתרוג יכול להישאר על האילן בכל עונות השנה, אין הוא נפגע משינויי העונות, ולהפך, הוא אף גדל בכל העונות ויש בו ההשפעות של הקיץ והחורף, הסתיו והאביב. כך האתרוג מבטא את אחדותן של כל עונות השנה, היוצרות יחדיו שלמות אחת.

גם הלולב מבטא את רעיון האחדות. הלולב נקרא בתורה "כפת תמרים", והכתיב חסר (כפת ולא כפות). דרשו מכך חז"ל, שהלולב צריך להיות "כפות" (קשור) – שהעלים יהיו צמודים ומחוברים ולא מפורדים. עוד דבר שיש בלולב, שכל אחד ואחד מעליו מורכב משני עלים המחוברים יחדיו. כך גם בלולב עצמו מופיע מוטיב האחדות.

הדס כשר הוא שעליו מסודרים בשלשות ("תלתא בחד קינא"). זו כוונת הפסוק בהגדרה "ענף עץ עבות". המספר שלוש מבטא את שלמות ה'קווים' הנבדלים – ימין, שמאל ואמצע – ובהדס בא לידי ביטוי הרעיון שכל שלושת ה'קווים' הללו יוצאים מנקודה משותפת אחת.

גם בערבה אנו מוצאים את מוטיב האחדות. הערבה נקראת בגמרא "אחווינא", משום שהיא גדלה בטבע באחווה עם ערבות אחרות – "אגודות-אגודות". אמנם כל ערבה היא אילן לעצמו, אך היא נוטה לגדול עם ערבות אחרות, וזה ביטוי לאחווה ולאחדות.

נקודה משותפת

כך מבטא כל אחד ואחד מארבעת המינים את רעיון האחדות. הדגש כאן הוא לא על טשטוש ההבדלים, אלא דווקא על הבאת האחדות בתוך כל ההבדלים והשינויים. כל אחד ואחד מהמינים הללו (ועל אחת כמה וכמה ארבעתם יחדיו) מבטא בדרכו שלו את התפיסה, שאף שיש כאן ריבוי גוונים, ויש שינויים ויש הבדלים – בכל-זאת כולם מאוחדים יחדיו וכולם יוצרים במשותף מצווה אחת.

בזה ייחודה של האחדות הבאה לידי ביטוי בארבעת המינים לעומת האחדות שמבטאת הסוכה. האחדות המושגת על-ידי הסוכה איננה יורדת לפרטים הקטנים. היא אחדות כללית, 'מלמעלה'. עניינם של ארבעת המינים הוא להוריד את האחדות של הסוכה לרמה של פרטים ופרטי-פרטים, ולהדגיש שגם בתוך מציאות של ריבוי פרטים וריבוי גוונים – יש נקודה משותפת של אחדות.

הכרה כזאת של אחדות ישראל נחוצה מאוד בימים אלה של ערב הגאולה האמיתית והשלמה, ובזכותה נזכה במהרה לשבת בסוכת עורו של לווייתן, בביאת משיח-צדקנו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)