חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 ח' בכסליו התשפ"ג, 2/12/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תשרי בליובאוויטש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 898 - כל המדורים ברצף
רגש הריחוק מעורר שמחה נעלית ואמיתית
עושין תשובה ומיד נגאלין
תשרי בליובאוויטש
יום הכיפורים
היום הקדוש במחיצת רבותינו
בי"ג תשרי ניתנים כוחות לעבודה באופן ד"לכתחילה אריבער"
הלכות ומנהגי חב"ד

זכותם הגדולה של המתאספים בד' אמותיו של נשיא דורנו, מתפללים ולומדים יחד ומשתטחים על הציון * אין לשכוח שפרנסה בגשמיות תלויה במה שנקבע למעלה ובימים הנוראים – כתב הרבי לחסיד * להיות קרוב או במקום השליחות – היכן הנחת-רוח לקב"ה גדולה יותר?! * לקראת הימים הנוראים תשל"ד יזם הרבי כינוסי ילדים דחופים ולא שגרתיים, בתוספות פסוקים ופתגם הבעל-שם-טוב

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לבוא לשאוב חיוניות

מן המפורסמות התבטאותו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (ספר השיחות – תורת שלום עמ' 188): "כיצד זה שיהודי אינו בליובאוויטש בראש-השנה, אלא היכן יימצא?!".

וכך מצינו שהרבי נשיא-דורנו (אגרות קודש כרך כד, עמ' שפה), מעלה על נס ומבטא את גודל חשיבות בואם של חסידים – "לבקר כאן למשך חודש תשרי הבא עלינו לטובה, להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולהתפלל כולנו בצוותא חדא בבית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ללמוד בבית מדרשו נגלה וחסידות וכו'".

התבטאות דומה אמר הרבי ביום ב' דראש השנה תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 8):

ישנם אלו שבאים לקראת ראש-השנה לד' אמותיו של נשיא דורנו, ובפרט שבמקום זה שהה כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועסק בתורה, עבודה וגמ"ח במשך עשר שנים בחיים חיותו בעלמא דין.

...ולכן כאשר, מתאספים כולם יחד במקום זה, ומתפללים ולומדים דברי תורה וכו' – הרי זה חלק מכללות מעשינו ועבודתינו הפועלים את הגאולה האמיתית והשלימה.

לאחרונה ממש (תשורה סימפסון אדר"ח אלול תשע"א עמ' 8) זכינו לחשיפת מכתב שהרבי כתב לאחד החסידים, לאחר שהלה לא הופיע בחודש תשרי בבית חיינו:

ב"ה, יב' מ[ר] ח[שון] תשט"ו

הרה"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר.. שי'

שלום וברכה!

לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת].

בברכה, בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מזכיר

ב'תשורה' הנ"ל נחשף גם מענה בכתב-יד-קודש של הרבי לאחד התלמידים. במכתבו כתב התלמיד שבימי ראש השנה ויום הכיפורים יישאר בישיבה, ובחג-הסוכות ושמחת-תורה ישהה בבית הוריו. הרבי ענה:

כיון שכבר נתדבר ע[ל] ד[בר] ר[אש] ה[שנה] יעשה כן ואולי יפעול שיהי[ה] כאן ג[ם] כ[ן] שמח[ת] ת[ורה] כיון שימים הראשונים דסוכות יהי[ה] בבית הוריו.

יפה שעה אחת – בשליחות!

מאידך, כאשר מדובר היה בעזיבת ד' אמותיו של הרבי לטובת שליחות, הגדיל הרבי מאוד בשבחם של הנוסעים.

כך, למשל, התייחס הרבי ביום ראש-השנה תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב שם) לאלה שעזבו במסירות נפש את ד' אמות בית-חיינו ונסעו לשהות בראש השנה במקומות שונים כדי לבצע שליחות עם יהודים הזקוקים להם:

...הפעולה של אלה שנסעו – מתוך מסירות נפש – למקומות אחרים, כדי לארגן שם את תפילות ראש-השנה, קריאת התורה ותקיעת-שופר, וכללות ההתעוררות של ראש השנה, כולל גם לימוד עניני פנימיות התורה דראש-השנה כו'... שנוסף אצלם ענין המסירות-נפש עבור "ואהבת לרעך כמוך", ובפרט כאשר מדובר אודות פעולה עם יהודים שיתכן שמעמדם ומצבם (במובן מסויים) הוא באופן ד"האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים".. ולכן נוסעים למקום אחר – כדי לשהות שם בראש השנה כו'.

באותה הזדמנות מסר הרבי חלה שלמה מההתוועדות ל'ועד המסדר', כדי שיחלקו ממנה לכל אחד ואחד מאלו שנסעו לאותם מקומות. וזאת כדי לקשר את פעולתם עם ההתוועדות.

בד' תשרי תשי"ט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' ח-ט) משגר הרבי איגרת לבחור, שככל הנראה שהה בריחוק מקום בשליחות הרבי. הלה התאונן "על-דבר צערו כשנזכר איפה היה בשעת כתיבת המכתב לפני שלוש שנים, ואיפה נמצא עכשיו". ככל הנראה שהה אז ב-770, ועתה הוא שוהה בניכר, במקום השליחות. וכך כותב לו הרבי:

ויעיין בהמבואר בדברי-אלוקים-חיים במשנה יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים, ומהם בהמשך וככה הגדול,

ונקודה התיכונה, שתשובה ומעשים טובים, אלו הם הענינים הגורמים נחת רוח להשם-יתברך, וחיי עולם-הבא הם הגורמים נחת-רוח להאדם,

שמזה מובן, גודל הריחוק וגודל דיפה זה,

ומענין זה הרי זה גם כן בהנוגע למצבו לפני שלש שנים שאז היה העיקר נחת-רוח לאדם, ומצבו עתה שבו הוא העיקר נחת רוח להשם-יתברך על-ידי פעולותיו בהפצת המעינות חוצה, וקל-להבין וגם פשוט,

והאומנם על שינוי זה שהוא יפה יותר, יש לומר שחס-ושלום מצטערים.

ובמה שכותב אודות ריחוק המקום כו', הנה בימינו אלה לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, אלא שהאלקים עשה הכל יפה בעתו.

הנחות לרגל ההכתרה..

בט' תשרי (ערב יום הכיפורים!) תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' יג-יד) כותב הרבי לרב לוי ביליצקי מברוקלין:

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מדות

מו"ה לוי שי'

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבו, ותוכנו על-דבר ביקור תלמידי ישיבתנו הק' בבית ההבראה בשני ימים של ראש השנה, להוציא הנמצאים שם ידי חובתם במצות תקיעת שופר.

וכיון שאמרו חז"ל, שאחד מעניני תקיעת שופר, הוא הכתרת מלך-מלכי-המלכים הקב"ה בעולמנו זה הגשמי והחומרי וכל עניניו, הרי השם יתברך הוא עצם הטוב ומקור הטוב, ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא, שביום הכתרה הנחה עשה למדינות,

תומשך הנחה זו בעניני הטבת בריאות הגוף והטבת בריאות הנשמה, של כל הנמצאים בבית ההבראה בו מכהן בקדש, בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלה,

ותמיד כל הימים יבשר כבוד-תורתו בשורות טובות בהנוגע לנכדיו שיחיו אודותם מזכיר במכתבו זה, וכן בהנוגע לכל אנשי המוסד ועניניהם.

בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה.

כינוסי ילדים בהוראה מיוחדת

כתב הרבי במכתבו הכללי מ"בתר שבתא דח"י אלול, שנת השבע, ה'תשל"ג" (אגרות קודש כרך כח עמ' שכד-ו), שהופנה ל"עסקני החינוך הכשר אשר בכל אתר ואתר":

בקשתי רבה והצעתי.. שבאחד מימי הסליחות.. לכנס בנים ובנות שלפני בר (בת) מצוה.. מבקשים את כל אחד ואחת מהמשתתפים בכנס זה לומר... אבינו מלכנו אבינו אתה... עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך הגדול והושיענו.. וטוב ונכון – לעשות גם באחד מימי עשרת ימי תשובה ככל הנ"ל...

בנוסח שהעביר הרב חודוקוב לארץ-הקודש ('היכל מנחם' כרך א' עמ' קסב ואילך) ואשר הופנה ל"עסקני אנ"ש אשר באה"ק תובב"א" היו מספר השמטות ושינויים, והבולטים שבהם הם – מהיכן הילדים ומקום הכינוס: "מכל הארץ ובפרט מירושלים. על-יד כותל המערבי".

ב-770 עצמו התקיים הכינוס באחד מימי עשרת ימי תשובה [ז' תשרי תשל"ד], ככל המפורט במכתבו של הרבי, אלא שבמקום עניין המלך בשדה – הוסבר לילדים [לפי הוראת הרבי] שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

ביום ד' ז' תשרי תשל"ד כותב אחד התמימים ב-770: "היום במנחה באו להתפלל עם אד"ש כ- 300 ילדים תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

"הרה"ח ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש אד"ש שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע...

"כל הסדר הזה התנהל בשעה שאד"ש כבר נכח בבית הכנסת;

"אחרי תפילת מנחה נתן אד"ש לכל ילד וילד 2 מטבעות של 10 סענט...

["אחד מתנה ממני – בהצעתי (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה; ואחד – בבקשה שלי שימסרוה בתור שלוחַי לצדקה" – לשון מכתבו של כ"ק אדמו"ר (לקוטי שיחות כרך יד עמ' 266)] –

"אחרי שכל הבנים סיימו לקבל יצאו הבנים וכן גם כל הגברים שנכחו בבית-הכנסת, אז נכנסו הילדות וגם להם נתן אד"ש כנ"ל".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)