חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

החסיד ר' יחיאל-מיכל מאופוצק
אוצרות דור ודור

בסעודת ליל שביעי-של-פסח ה'תש"א סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ על שורשיו של החסיד ר' מיכל אופוצקער:

אביו של ר' מיכל היה אחד הצדיקים הנסתרים שהיו לפני התגלות מורנו הבעש"ט, ושמו ר' מאיר-זלמן. כשהתגלה הבעש"ט, היה ר' מאיר-זלמן זקן מופלג, ומורנו הבעש"ט בירך אותו באריכות ימים. החסיד ר' מיכל סיפר שכשאביו ר' מאיר-זלמן היה בגיל תשעים, אמר לו מורנו הבעש"ט: "מזל טוב, ר' מאיר-זלמן. 'בן תשעים לשוח' - אתם יודעים מה לדבר ואתם שותקים. בנכם מיכל כבר ידבר גם עבורכם. 'הכי קרא שמו מיכל' - הוא יהיה תלמידו של תלמיד-תלמידי, שיגלה דרך בעבודת הבורא - שעבודת התפילה היא הכנה להשגה ולידיעת התורה, ויגלה כיצד כל אחד, אפילו איש פשוט, יכול להיות עובד ה' באהבה ויראה".

(ספר-השיחות התש"א, מתורגם ללה"ק, עמ' פב)

התעלפו "חמרים חמרים"

על תקופת ימי הבראשית שלו במחיצת כ"ק אדמו"ר הזקן, סיפר ר' מיכל לתלמידו הרשב"ץ:

היה זה לפני שנולד הצמח-צדק, ואדמו"ר האמצעי היה נער כבן שש-שבע [תק"מ-מ"א]. באותה תקופה היו אצל כ"ק אדמו"ר הזקן 'גדודים גדודים של אברכים למדנים גאונים'. פעם יצא אליהם כ"ק אדמו"ר הזקן. הוא נשען על שני אגרופי ידיו, באופן ששניהם מונחים זה על-גבי זה, שהה בדבקות ("האט זיך פאר'דבקות'עט") ואחר כך הגביה את ראשו הק' ואמר (בניגון, כדרכו): "יבוא זמן שבו 'יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים וגו'' (דניאל יב,י - שם נאמר אחר כך 'והרשיעו רשעים') - ואז יתגלו רשעים חדשים, כלומר: צדיקים יהיו לרשעים". כשהאברכים שמעו את הדברים, הם התעלפו, "חמרים חמרים"...

('רשימות' כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, חוברת קכב)

'פדיון' של ר' מיכל

בהתוועדות שבת פרשת ויצא, י' כסלו תשי"ט, סיפר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו:

באחת ההתוועדויות בשנת תרצ"ג, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור השייך לכ"ק אדמו"ר האמצעי. הסיפור הוא אודות ר' מיכל אופוצקער, שהיה מגדולי החסידים בזמנו של אדמו"ר הזקן. הרשב"ץ למד אצלו לפני שהלך לליובאוויטש. כשהלך הרשב"ץ לליובאוויטש אל אדמו"ר הצמח-צדק, נתן לו ר' מיכל 'פדיון' כדי שימסור זאת לצמח-צדק והזהיר אותו שלא יקרא את ה'פדיון'. מסיבות שונות לא יכול הרשב"ץ להתאפק ופתח את ה'פדיון' וכו' (ובעקבות זאת, היה עליו להתעסק אחר כך עם בנו יחידו, שנחלה כו').

כשהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש, היה לילה קריר. הוא נכנס לבית-המדרש והתיישב - לא בצד מזרח, אלא בצד מערב, צפון או דרום - כדי להינפש מטורח הדרך. בינתיים יצא הגבאי של הצמח-צדק והכריז: "מי הגיע מר' מיכל?". הרשב"ץ כבר נרדם ולא שמע את ההכרזה. לאחר זמן קצר, יצא הגבאי פעם נוספת והכריז: "מי הביא משהו מר' מיכל?". גם הפעם לא הגיב הרשב"ץ. הדבר חזר פעם שלישית ויותר, עד שהרשב"ץ התעורר, וכששמע את ההכרזה, ניגש לגבאי ואמר שהוא הביא.

הגבאי ציווה עליו להיכנס מיד אל הצמח-צדק. כשהרשב"ץ נכנס אל הצמח-צדק, עמד כבול-עץ והיה בטל במציאות לגמרי, עד שהצמח-צדק היה צריך לשלוף מכיסו את ה'פדיון', באומרו ש'פדיון' של ר' מיכל - אינני זוכר איך סיפר הרבי: האם הצמח-צדק אמר את התור "ר'" או לא - צריך למסור מיד.

('קובץ סיפורים' מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו משנת תשי"ט, עמ' 46)


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)