ראש-השנה שונה מכל חגי ישראל האחרים. כל המועדים קשורים באירועים משמעותיים בדברי ימי עם-ישראל, הן אירועים ניסיים, שלמעלה מדרך הטבע, הן התרחשויות טבעיות.
חג-הפסח מציין את יציאת מצרים. חג-השבועות הוא יום מתן-התורה. חג-הסוכות נועד להזכיר לנו "כי בסוכות (הם ענני הכבוד) הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". יום-הכיפורים הוא היום שבו ניתנו הלוחות השניים והקב"ה אמר למשה: "סלחתי כדבָרֶךָ". לכן זה יום של קבלת התשובה.
יוצא מן הכלל
אפילו השבת, שהיא "זכר למעשה בראשית", זכר לשבת הראשונה של ימי הבריאה, היא גם "זכר ליציאת מצרים". כך נאמר בתורה: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויוציאך ה' אלוקיך משם... על-כן ציווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת". כאשר בני-ישראל היו עבדים במצרים הם עבדו בפרך כל השבוע. מנוחת השבת מזכירה אפוא את יציאת מצרים.
החג היוצא מן הכלל הוא ראש-השנה. יום זה איננו קשור באירוע ייחודי לעם-ישראל, אלא בבריאת העולם כולו. ביום זה נברא אדם הראשון, שממנו נוצרה האנושות כולה, ובכלל זה אומות-העולם.
תכלית הבריאה
וזה עיקר עניינו של ראש-השנה, שבו תלויה הבריאה כולה. וכמו שהיה בראש-השנה הראשון, יום בריאת האדם. על יום זה נאמר: "זה היום תחילת מעשיך", אף שהוא היום השישי לבריאה, ולא תחילת מעשי הבריאה. אלא ש"תחילת מעשיך" מבטא את תכלית מעשי הבריאה. כל הברואים שנבראו קודם לכן נועדו לשרת את האדם, ואם-כן הבריאה הממשית החלה ביום השישי.
הבריאה כולה השיגה את שלמותה כאשר אדם הראשון הכריז וקרא, באותו יום שבו נברא: "בואו נשתחווה ונכרעה, נִבְרְכָה לפני ה' עושֵׂנו". בעקבותיו השתחוותה הבריאה כולו לקב"ה, ואז נעשה "ה' מָלָך גֵאוּת לָבֵשׁ... תיכּוֹן תבל בל-תימוט". בכך קיבלה הבריאה תוקף ושלמות.
יום ההכתרה
זו הנקודה המרכזית של ראש-השנה – הכתרת בורא-העולם ל"מלך ישראל" ו"מלך על כל הארץ". הכתרה זו נעשית על-ידי שכל יהודי מקבל עליו את מלכותו של הקב"ה ברצון, עם עול מצוותיו של המלך.
יהודי אינו יכול להסתפק בהכרה שעם-ישראל יודע שיש בורא לעולם, אלא התכלית היא שכל האנושות כולה, ואפילו שאר פרטי הבריאה, ובכלל זה הטבע, יכירו שבורא-העולם הוא "מלך על כל הארץ". זאת עושה יהודי על-ידי שהוא-עצמו מתנהג כמי שמכיר במלכותו של הבורא על העולם, והוא מראה דוגמה חיה לכל הסובבים אותו. על-ידי כך נזכה כולנו להכתרה המלאה של "והיה ה' למלך על כל הארץ", "והייתה לה' המלוכה".
(התוועדויות תשמ"ו, כרך ד, עמ' 390) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
