חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 י"ד בתמוז התש"פ, 6/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צמודים ללוח-השנה היהודי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 896 - כל המדורים ברצף
להיות כאחד – באמת
לבקש מהקב"ה את המשיח
צמודים ללוח-השנה היהודי
פרשת נצבים-וילך
"האומר דבר בשם אומרו"
הלכות ומנהגי חב"ד

כבר בתחילת הקיץ עורר הרבי על ראשי-התיבות של השנה החדשה, מפני שלוחות השנה נדפסים באותה עת * איזה לקח אפשר ללמוד מה'לוח'? * על הטעויות בלוחות שבסוף ספר הטור * מתנה מיוחדת שקיבל הרבי מקרובו – לוח מירושלים משנת תרכ"ז, עם הגהות בעל 'שער הכולל', סב סבו של הרבי * הוראות לקראת הדפסת לוח חב"ד במרוקו * לקראת השנה החדשה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ניתן להשפיע ולשנות

בהזדמנות אחת התבטא הרבי (על פי 'הנחות התמימים' מש"פ אמור תש"נ עמ' 19):

מ"לוח" אפשר ללמוד הוראה בעבודת ה': למרות שלוח הזמנים מסודר ונקבע מראש, ואי-אפשר לשנות בכך מאומה – הרי לאמיתו של דבר בכוחו של יהודי להשפיע גם בזמן [כידוע שאצל יהודי ישנה בחינת משפיע (דרגת השמש) שמשפיע בזמן ופועל את ה"ויהי ערב ויהי בוקר", נוסף לדרגת הלבנה, בחינת מקבל] על-ידי זה שהוא מנצל את הזמן לעבוד את ה', וכך משפיע ופועל עילוי בזמן עצמו. כפי שמבואר לגבי ספירת העומר שיהודי בכוחו לפעול גם את "וספרתם", מלשון אבן ספיר (על-דרך השמים מספרים), שהימים הם בהירים, וכך גם ב"לוח זמנים" פועל היהודי על-ידי עבודתו עילוי עד לאופן של חקיקה (כמו חקיקת הלוחות) "בחוקותי תלכו".

לפי רשימה אחרת (התוועדויות תש"נ כרך ד, עמ' 183) הדגיש הרבי:

המנהגים ועניני התורה שב"לוחות" צריכים להיות כמו האותיות שבלוחות – אותיות החקיקה, אצל כל-אחד-ואחד מישראל, ועד שנעשים חקוקים בגדרי הזמן עצמו, על-ידי עבודתם של ישראל שפועלים גם בגדרי הזמן, ובכל חלקי הזמן, הן בימים ושבועות הקשורים עם מהלך השמש, והן בחדשים הקשורים עם מהלך הלבנה – על ידי העבודה בבחינת משפיע (שמש) ובבחינת מקבל (לבנה) כמודגש גם בספירת העומר שהימים והשבועות ("למימני יומי ולמימני שבועי") עצמם נעשים באפן של בהירות, כמו אבן ספיר.

הרקע לדיבורים אודות הלוח:

באותה התוועדות של שבת קודש פרשת אמור תש"נ (התוועדויות תש"נ כרך ד' עמ' 170) התבטא הרבי כי "מתחילים כבר להתכונן לשנה הבאה, שסימנה "תהא שנת אראנו נפלאות"...

ובמהלך ההתוועדות הסביר (התוועדויות תש"נ שם עמ' 183):

הטעם שמזכירים זה עתה – כיון שמתחילים כבר להתעסק בהדפסת ה"לוחות" של שנה הבאה, שבהם נוהגים לציין את סימני השנה, נוסף על המנהגים המיוחדים ועניני תורה השייכים לימי השנה, כנהוג בלוח "כולל חב"ד", וכיוצא בזה

וראה להלן בקשר ללוחות חב"ד במרוקו.

באחת ההזדמנויות התבטא הרבי (תורת מנחם כרך לו עמ' 5 הערה 10) לגבי דברי הצמח-צדק שהסתלקותו של אדמו"ר הזקן היתה "במוצאי שבת קודש דשמות כ"ג אור לכ"ד טבת", פשיטא שהצמח-צדק לא בא להודיענו אודות לוח השנה...

להיזהר מטעויות סופרים ומדפיסים

בליקוטי שיחות השבועי לפרשת מטות מסעי תשל"ח [ומשם בלקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 381] בשולי-הגיליון להערה 29, ציין הרבי לכמה ספרים המתייחסים לטעויות הדפוס שבלוחות שנדפסו בסוף ספר הטורים:

ראה הלוחות שבטור אורח-חיים לאחרי הלכות ראש-חודש – ראה על דבר לוחות אלה – פרי חדש לאורח חיים הלכות ראש חודש. שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן שטו. חתם סופר חלק ו' סימן לה. קורות חשבון העבור עמ' קסג ואילך (ושם (עמ' קסד): שבכתב יד של הטורים באוקספורד 702 ובפריז 422 נמצאו באמת לוחות הקביעות בכ"ב שורות וכו'). והלואי שבהוצאות הטור הבאות יתוקנו הטעות סופרים.

לאחר זמן: הראני חכם אחד הספר שארית יוסף (שאלוניקי. שכ"ח) שער ז', וזה לשונו שם (בתחילתו): וגם לוח.. כפי סדר.. בעל הטורים ז"ל.. לולי שנפלו בו טעות הסופרים והמדפיסים.. (ומביא כמה דוגמאות ומסיים) והשמר לך ושמור נפשך מאד אל תסמוך ואל תשען על סימני הי"ג מחזורי[ם] שנדפסו עד הנה כו'.

מסתבר שהרבי זכר את תוכן הדברים שבספר 'שארית יוסף' וביקש שימצאוהו בספר. לבסוף מצא הרב שלום דובער לוין את הספר, ולכן כתב הרבי "לאחר זמן הראני חכם אחד" (ראה עבודת הקודש עמ' קנג-ד).

באחת השנים דיווח הרב אפרים וולף לרבי ('ימי תמימים' כרך ה' עמ' 381): "הגיעונו טענות על לוח השנה של הישיבה [=ועד לתומכים ונדיבים] שהשנה צורפו ללוח שני עמודים של פירוט החגאות הנוצרים והמוסלמים וכל ימי אדיהם וכו'. הדבר נעשה ללא ידיעתנו כי אנו רק מוסיפים העמודים הראשונים והאחרונים ללוח שאינו נערך על ידינו. ולעתיד נקפיד אי"ה לבדוק הלוח קודם שנצטרף אליו".

תאריכי תעניות ויארצייט בלוח הרבי

בכ"ה אייר תרצ"ג פונה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לרבי שזה עתה עבר לגור בפאריז ומבקש ממנו לחפש עבורו בחנות עתיקות: "עלים בודדים כמו כתובות ישנות.. כרוזים מודעות לוחות ישנים כי ימצאון.." (אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך טו עמ' קנ-קנא). ב'בית הגנזים' מצויין כי כ-400 לוחות שנה עתיקים מצויים בספריית ליובאוויטש העולמית.

בשנת תר"צ, כשהתגורר הרבי בברלין, כתב (למי שישמש שנים אחר-כך מזכירו) להרב חמ"א חודוקוב אודות לוח שנה שיודפסו בו זמני הדלקת הנרות בערבי שבתות וימים-טובים לערי רוסיה (נדפס לפני מספר שנים במדורנו זה):

מכתבו על-דבר הלוח קבלתי. היום שאלתי אודותו, והנה עתה אינו [=בבית המסחר] אצלם, מפני מעט הדורשים אחרי לוח מרוסי' כזה, הציע לדרשו מרוסי', אבל הרי זה הלכתא לעידן וע[י]דנים ולכן לא הסכמתי על זה.

נתן לי כתובת בוארשא, אשר אולי ישנו למכירה שם. ואפשר ינסה כבו[דו] בזה.

אבל אשנה עוד הפעם, את אשר הגדתי לו גם אשתקד, בודאי ימצא בביבליותיקה של האוניברסיטה בריגא לוחות, בספר-השנה לתכונה, וכיוצא-בזה לעשרות ובם ימצא כל הנחוץ להערכת לוח השקיעה לאפקי מוסקבא, ל"נ [=לנינגרד] וכו'. לדוגמא: יצא כבר בעד שנות 1930-31 .. ועל פיו יוכל להעריך לוח-השקיעה בנקל, במשך יום ויומיים.

בלוח שנה כתב-יד שנכתב ביד והופץ בשכפול והגיע לידי הרבי בעת מלחמת העולם השנייה, רשם הרבי בכתב-ידו תיקונים לנכתב שם, ובמיוחד הוסיף לעצמו תזכורות לזמני תעניות שני וחמישי ואת זמני המולד, וכך בכתב יד ברור ויפה נרשם שם (על פי צילום עמוד אחד שהועתק ב'צדיק יסוד עולם', קה"ת תשנ"ב, עמ' 11): "תענית שני קמא"; "תענית חמישי"; "פסח שני"; "תענית שני בתרא".

על גבי לוח לשנת תש"ז ('רשימת סיפורים ועניינים', נ.י. תשס"א עמ' 27) שהופיע מטעם 'ועד העזרה התאחדות הרבנים הפליטים בירושלים' רשם הרבי לעצמו בכתב-יד-קדשו את תאריכי הייארצייט של בני המשפחה: "בערל" [אחיו הי"ד] – כ"ד תשרי. "שמואל" [דודו אחי אביו] – י' כסלו. "גיטל" [דודתו אשת דודו הרב שמואל הנ"ל] – י"ט כסלו. "א[בי] א[דוני] ז[קני] הר[ב] ב[רוך] ש[ניאור]" – כ"ט טבת. "א[בי] א[דוני] מ[ורי] ור[בי] נ[שמתו] ע[דן] – כ' אב. א[בי] א[דוני] ז[קני] הר[ב] מ[איר] ש[למה]" – כ"ג אלול [...] – כ"ה אלול".

"בעוד חודש בדיוק"...

בספר 'ימי בראשית' (עמ' 123-122) מסופר שבשעה שנכנסו אל הרבי התמימים דוד רסקין וגדליה קארף, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ליום ההילולא ב' ניסן [תש"י], הוציא הרבי ממגירת שלחנו לוח קטן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום ב' אייר, תתקיים בלי-נדר התוועדות.

בי"ד שבט תש"ל (כפר חב"ד גליון 1173 עמ' 19) מודה הרבי ל"מר ישראל אריה לייב לאוואוט, ממונטריאול שבקנדה":

נהנתי מאוד לקבל ממך דרישת שלום, וכן את מתנתך האדיבה מאד, 'לוח ירושלים' תרכ"ז, עם הערות בכתב-יד מאת סבך וסב-סבי, רבי אברהם-דוד לאוואוט, זאת תהיה תוספת יקרה לספרייה שלי.

לוח 'כולל חב"ד'

על לוח כולל חב"ד נכתב רבות בספר 'נודע בשיעורים' (מרחשון תשע"א בעריכת רשנ"ז ברגר) פרק כה, וכן בכתבה במדור זה שהתפרסמה לפני כמה שנים. נציין כאן מספר התבטאויות של הרבי אודותיו שטרם הופיעו:

"לוח כולל חב"ד הוא מנהג ירושלים ויש לסמוך עליו" (שיחות קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 237-6), ו"מדוייק" התבטא בהזדמנות אחרת (שם כרך ב' עמ' 488).

הגהותיו של הרבי על הלוח של שנת תשי"ג צולמו בספר 'מבית הגנזים' (עמ' רנב – רנג, ונדפסו ב'כרם חב"ד' גליון 1 עמ' 21 ואילך). תכריך מכתבי רבינו אל הגאון רבי אברהם חיים נאה ובנו רבי ברוך נאה (וכן דיון של רא"ח נאה בדברי רבינו) ומכתביהם אליו, פורסמו ב'פרדס חב"ד' גליון 16 (טבת תשס"ו) עמ' 34-18 (וכן בעמ' 91-89). בין השאר – גם הערות ללוח תשט"ז (עמ' 19).

כשנשאל הרבי על ידיעה שהוכנסה ל'קובץ ליובאוויטש' השיב בין השאר (בי"א תשרי תש"ו): "כמדומה, שגם בלוח כולל חב"ד נדפס ע[ל] ד[בר] ז[ה]". הדברים נגעו להנהגה במוסד מסויים (ראה תשורה ב' דראש חודש כסלו תש"ע עמ' 19).

כותב הרב ניסן מנגעל ('כפר חב"ד' גליון 573 עמ' 12): פעם אחת שהיתי ביחידות והרבי הורה לי לנסוע לאוהל ביום מסוים, תוך כדי דיבור הוציא הרבי ממגירת השולחן "לוח כולל חב"ד" עיין בו רגע וכשראה שאותו יום חל בראש חודש, אמר לי ללכת ביום אחר.

וביומנו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מחודש מנחם אב תשכ"ד (תשורה לוין, י"ט אדר א' תשס"ה, עמ' 32) רושם, כי בהזדמנות אחת נסבה השיחה אודות אמירת אב הרחמים בתשעה באב שחל להיות בשבת. הרבי נטל את הלוח "כולל חב"ד", עיין בו (וכנראה נרשם שם שנוהגים כן לאומרו) והסביר: אולי זהו על-דרך מה שביום טוב מזכירים נשמות.

בספר 'עבד מלך' (אודות הרב עזריאל זעליג סלונים (עמ' 288)) נזכר כי ביו"ד אלול תשכ"ה כתב לו הרב חודוקוב בעניין הדפסת לוח מנהגי בית-הכנסת בפורמט כיס.

בשנת תשמ"ז שיגר הרבי מכתב עידוד וברכה לרב מרדכי גנוט, עורך הלוח 'דבר בעתו' (המכתב נדפס בראש הלוח של שנת תשמ"ח). הרבי הודה לו על אזכור שיעורי הרמב"ם היומיים (צילום המכתב הופיע במדור זה בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם).

לוח חב"ד במרוקו

שח הרב יהודה לייב רסקין (ע"ה): "כשהתחלתי להוציא לאור לוח שנה בשם חב"ד במרוקו היה זה לראשונה בשנת תש"מ, ושנה לאחר-מכן הורה לי הרבי להוציא לאור גם בפורמט כיס".

בראשית שנת תשמ"ב רשם הרבי במפתיע, כשהגיה את שלשלת היחס שבראש קובץ 'היום יום' למהדורה החדשה והנרחבת שהופיעה אז לקראת חודש כסלו (עם הערות וציונים והוספות שונות): "...ואשר בכמה ספרים שנת תשמ"ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר[אשי] ת[יבות]: תהי[ה] שנת ביאת משיח".

בשנים הבאות זכה הרב רסקין שעל ידו יפרסם הרבי את ראשי-התיבות של השנים הבאות:

בחודש אייר תש"נ ('שנת ניסים בית חיינו' עמ' 211): "יצא מענה לרי"ל רסקין ממרוקו, שהכניס את דף השער מהלוח שעורך לקראת שנה הבאה:

"כ"ק אדמו"ר הקיף את המילה 'תשנ"א' וכתב: 'לכאורה נקרא באופן בלתי רצוי'".

אחר-כך החל השימוש במילה "תנש"א".

ובאמת – ראה לעיל מהתוועדות שבת-קודש פרשת אמור – כבר בשבת שקדמה לל"ג בעומר החל הרבי להשתמש בראשי-התיבות של "תהא שנת אראנו נפלאות".

בכ"ו ניסן תנש"א ('אראנו נפלאות' עמ' 138) השיב הרבי לשאלת הרי"ל רסקין בקשר לרמז של שנת תשנ"ב הבעל"ט: תהא שנת נפלאות בכל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)