חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זמן הכנסה ל'חדר' / לפני ביקור קברים
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 894 - כל המדורים ברצף
לבקש ולרצות דבר אחד בלבד
לקראת נישואי הקב"ה עם ישראל
הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע
פרשת תצא
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
זמן הכנסה ל'חדר' / לפני ביקור קברים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

מתי מכניסים ל'חדר'?

אדמו"ר הזקן הכניס את נכדו, כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' [שהגיע לגיל שלוש בערב ראש-השנה תקנ"ג], ל'חדר' ביום י"א תשרי תקנ"ג1.

כ"ק אדמו"ר מהורש"ב הוכנס ל'חדר' בגיל שלוש וחצי2.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שנולד בשנת תר"מ, הוכנס ל'חדר' בשנת תרמ"ד3.

לכאורה, יש להוכיח מזה שההכנסה ל'חדר' אינה חייבת להיות בדיוק בגיל שלוש, אלא בשלב שהילד מתחיל ללמוד שם בפועל.

יש מסבירים בזה גם את הטעם שעניין ההכנסה ל'חדר' אינו מוזכר כלל במנהגי התספורת הנדפסים ב'היום יום' ד' אייר וכו'.

אך גם את ההכנסה ל'חדר' (על-כל-פנים – אותו חלק ממנה הניתן לביצוע) אין לאחֵר, כדלהלן.

באג"ק4 יש התייחסות לילד שלא הוכנס ל'חדר' בגיל שלוש (מכיוון שלא היתה שם אז מסגרת המתאימה לו בגיל זה), והרבי הורה לאביו "שתיכף5 בעבור שלוש שנים יש ללמד את התינוק גם בענינים שבכתב, נוסף על מה שמלמדו בעל-פה משיתחיל לדבר...", דהיינו שעל האב לקיים עניין זה בעצמו עם הילד [וכיוון שהילד עדיין איננו במסגרת, עדיין לא שייכים המנהגים הנלווים ל'הכנסה'].

אלא שבכמה מקומות פועלים במסגרת ה'חדרים' גני ילדים עם גננת או עוזרת ומלמד, המתאימים ונוחים גם לקטנים ביותר.

ועל כך כתבו לרבי המלמד הרב לוי גולדשטיין וזוגתו שיחיו, בקשר לילדיהם הפרטיים6:

"...עוד בכאן נהוג (ברובם ככולם) שמכניסים הילדים לגן ילדים וכיו"ב בגיל 3 בערך (בעיקר לשחק וכו'),

"ועל פי זה הננו לבקש עצת כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה א) האם כדאי להכניס התאומים שיחיו לגן ילדים כעת; ב) מתי לעשות חגיגת ההכנסה לחדר וכו'".

במענה, מחק הרבי תיבת "עוד" [שהייתה קשורה לזמן שהכניסו את רבותינו לחדר כנ"ל, וכנראה הרבי מנתק שאלה זאת מהנהגה זו, ואולי הכוונה שאין ללמוד מזה כלל לדידן], וסימן בחץ להמשך. בהמשך, הוסיף הרבי לאחר תיבות "לגן ילדים" – "(היינו חדר)" [שהגן ממלא את מקומו של 'חדר'], ומחק את התיבות "לשחק וכו'", וכתב במקום זה: "לומר ברכות וכיו"ב – וא"כ מהי השאלה?". זאת אומרת, שכיוון שהגן נחשב ל'חדר', יכולים להכניסם ולעשות את החגיגה ללא דיחוי.

ולכאורה, כיוון שהעיקר הוא החינוך והלימוד שבגן הילדים, אם-כן גם כאשר אין כלל מלמד בגן חב"די אלא רק גננת, נקרא שהילד ב'חדר', וצריך להתחיל ללמדו "בכתב" החל מגיל שלוש. ולגבי ה'חגיגה', לכאורה יש לקיימה במצב זה בהקדם האפשרי על-ידי מלמד, או על-ידי שנוסעים עם הילד לריכוזי אנ"ש ומקיימים זאת שם, או (ובפרט אם יש ילדים רבים, ובמיוחד מאנ"ש, בגן זה) להביא לְשֵם כך מלמד אפילו מרחוק.

ולגבי הקדמת ההכנסה לחדר:

במכתב אחר7 נדונה השאלה אם להקדים כניסה ל'חדר' לפני גיל שלוש, והרבי עונה ש"אם גם בבית נזהרים עמו באיזהו ענינים וכנהוג בכמה בתי ישראל, לכאורה אין למהר בכניסתו לחדר עד היום הנ"ל [יום התספורת], אבל אם על ידי הכניסה יתוסף בהנהגות האמורות גם כן, שאז אין זה ענין של לימוד אלא של חינוך, לא גרע מחינוך בבית שאינו קשור בתאריך האמור".

אשמח לדעת אם ישנן מענות נוספים שיבהירו את כל האמור ומעבר לו.

___________________

1)    סה"ש קיץ ה'ש"ת עמ' 67. ואולי מפני ההמתנה עד סוף ה'שבעה' לאימו דבורה לאה (נסתלקה בג' תשרי תקנ"ג, לקוטי דיבורים ח"א עמ' 86), שנסתיימה בערב יוהכ"פ.

2)     לקוטי שיחות ח"ה עמ' 86. ובהערה 4 שם: "ב"חנוך לנער" ס"ע 8: בן שלש שנים הכניסוהו לחדר". ואולי החילוק הוא בין "הכנסה לחדר" – ל"לימוד בחדר באופן קבוע".

3)     סה"מ תשי"א עמ' 168.

4)     חי"ב עמ' רפח.

5)     ההדגשה שלי.

6)     מענה אור לער"ח אייר תשמ"ג, נדפס ב'תשורה' לחתונת שניאור זלמן (ב"ר יהודה) פרידמן, ר"ח סיוון ה'תשס"ח, עמ' 38.

7)     אג"ק חי"ד ס"ע לט.

הימנעות מאכילה לפני ביקור כל קבר

בגליון 'התקשרות' תתפ"ה, כתב הרב גינזבורג במדור בירורי הלכה ומנהג, אשר מלשון כ"ק אדמו"ר וממקום כתיבת המנהג אודות אי אכילה קודם הליכה לציון, משתמע שמדובר אך באוהלי צדיקים.

אך לאידך העלה מפענוח המראה-מקומות שהרבי עצמו הפנה אליהם כמקור לעניין, ושם "הכוונה לכל קבר".

הנה לפי הכלל ש"דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", ראיתי לציין לאגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ט עמ' שא1, שם כתב בפירוש לאדם פרטי אודות עלייה לקבר אביו:

"מסתם ווייסט איר די מנהגים ווי מ'פירט זיך ווען מ'גייט אויפן בית החיים אויף קברי אבות, זיין אין וואסער בו ביום, טרינקען פארן גיין, אבער ניט עסן, וכו'" [= מן הסתם ידועים לו המנהגים הנהוגים כאשר הולכים לבית החיים על קברי אבות. לטבול במקווה באותו יום, לשתות לפני ההליכה אך לא לאכול, וכו'].

הרב אברהם כהן, שליח הרבי, באר שבע

__________________________

1)    המכתב מופיע גם בשערי הלכה ומנהג יו"ד ר"ס קמט, בתרגום ללה"ק.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)