חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לבקש ולרצות דבר אחד בלבד
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 894 - כל המדורים ברצף
לבקש ולרצות דבר אחד בלבד
לקראת נישואי הקב"ה עם ישראל
הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע
פרשת תצא
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
זמן הכנסה ל'חדר' / לפני ביקור קברים
הלכות ומנהגי חב"ד

אם דוד רצה את כל הפרטים, מדוע הקדים ואמר "אחת שאלתי"? * בבקשה זו של חודש אלול, צריכה אכן להיות משאלה אחת בלבד * גם בקשתו של היהודי על שאר ענייניו היא תוצאה מרצונו להיות דבוק בקב"ה * החיסרון בבקשה על הפרטים ולא על העיקר, כי אז הן השורש והן שאר הפרטים נשארו בלתי מתוקנים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. נתבאר לעיל (במאמר1), שבקשת דוד המלך "אחת שאלתי גו'"2 היא בקשה כללית אחת ("אחת שאלתי") – "שבתי בבית הוי' כל ימי חיי", וממנה מסתעפים כמה וכמה פרטים: "לחזות בנועם הוי' וגו'".

ולכאורה אינו מובן:

מדוע הוצרך דוד המלך לבקש בקשה אחת שממנה יסתעפו כל הפרטים שלאחרי זה – הרי היה ביכולתו לבקש מלכתחילה בפירוש את כל הפרטים שזקוק להם?

והביאור בזה – מצד שני עניינים, כדלקמן.

ב. עניין הא':

ליהודי צריך להיות נוגע עניין אחד בלבד – "שבתי בבית הוי'", ההתקשרות עם הקב"ה, וכל שאר העניינים לא צריכים להיות נוגעים לו כלל, וכמו שכתוב בתניא3 "ולא יהיה בית ישראל ככל הגוים דזנין ומפרנסין ומוקרין לנשייהו ובנייהו מאהבה", כיון שנוגע לו רק עניין "שבתי בבית הוי'"; וכאשר עניין זה נוגע לו – אזי מבקש בדרך ממילא גם על שאר העניינים, כיון שבאופן זה כל ענייניו הם חלק מהעניין של "שבתי בבית הוי'".

וזהו "אחת שאלתי" – כמבואר לעיל (במאמר4) ש"אחת" קאי על בחינת היחידה5, והרי ענינה של "יחידה" הוא שמקבלת מ"יחיד"6, ובמילא, שום דבר אינו נוגע לה, מלבד דבר אחד – ההתקשרות לה"יחיד", שזהו עניין "שבתי בבית הוי'".

שום עניין שבעולם אינו נוגע לו, לא גשמיות ולא רוחניות, ורצונו רק בדבר אחד – להתקשר עם הקב"ה!

– (כ"ק אדמו"ר הפסיק ואמר:) נמצא כאן יהודי7 שדרכו להתברך תמיד שיזכה ללמוד "תורה לשמה"... ובכן: מה נוגע עניינים של "מדריגות", "תורה לשמה" וכו'?!... לשם מה זקוקים למדריגות ועניינים נעלים – שיהיו עניינים פשוטים, ובלבד שימלאו את רצונו של הקב"ה, שזהו עניין "אחת שאלתי"!...

ומצד עניין "אחת שאלתי", הרי זה באופן של "כל ימי חיי", היינו, באופן תמידי ללא שינויים. – מצד פרטי הכוחות, יש מקום לשינויים, שהרי מצד כוח פלוני נדרש עניין מסויים, ומצד כוח אחר נדרש עניין אחר, ובמילא, לפעמים ישנה התעוררות לעניין מסוים, ולאחרי כן – "התעיף עיניך בו ואיננו"8... אבל מצד בחינת היחידה ("אחת שאלתי") – אין מקום לשינויים והתחלקות כלל.

ואז – גם העניינים הפרטיים שנמנו לאחרי כן ("לחזות בנועם הוי' וגו'"), אינם עניין של שינוי והתחלקות, אלא הם פרטים שמצד הפשיטות. ועל דרך המבואר בנוגע לעצמות, שיש בו הן אחדות והן ריבוי, שאם לא תאמר כן הרי אתה מחסר שלימותו9, וכן הוא גם כן בעצם הנשמה (שנקראת "יחידה" על שם שמקבלת מ"יחיד") – שגם הפרטים הם פרטים שמצד הפשיטות.

ג. והנה, אף שאין אנו אוחזים במדריגה זו, ששום עניין לא יהיה נוגע לנו מלבד "אחת שאלתי", ההתקשרות עם ה"יחיד" – מכל מקום צריכה להיות ידיעת העניין, על כל פנים בנוגע לפועל.

וכמסופר באחד ה"ביכלאַך"10, ששאלו פעם את אדמו"ר הזקן על כך שבתורת החסידות מדובר על דבר מדריגות נעלות ביותר בעניין האהבה כו', בשעה שאין אוחזים בהם. והשיב אדמו"ר הזקן (כמדומה בשם המגיד): כתיב11 "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". זהו תפקידו של הקב"ה, ועניין זה יהיה לעתיד. ואילו עבודתנו אנו – היא בעניין הידיעה ("וידעת היום"12), ועל-ידי שעניין הידיעה אצלנו יהיה כדבעי – יקיים בנו הקב"ה לעתיד את עניין "ונתתי לכם לב בשר".

וכן הוא בנדון דידן: גם אם אין אוחזים במדריגה זו ששום דבר לא יהיה נוגע – מכל מקום צריכה להיות הידיעה שכן צריך להיות, ובמילא, מה צריכים לבקש ומה צריך להיות נוגע – בנוגע לפועל על כל פנים – רק ההתקשרות עם ה"יחיד", מילוי רצונו של הקב"ה.

ומזה מובן, שכאשר נמצאים בזמן של "אחת שאלתי", ומנצלים זמן זה כדי לבקש ("אַריינכאַפּן") בקשות פרטיות13 – אין זה מתאים כלל לעניין "אחת שאלתי"!...

ד. ועוד זאת – עניין הב' – שגם מצד העניינים הפרטיים (בקשות פרטיות) אין הדבר כדאי ("עס לוינט אויך ניט").

ויובן על-פי משל מעניין הרפואה14:

כאשר ישנו חולי רחמנא-ליצלן באבר מסוים, הרי, מצד התכללות האיברים, שייך חולי זה גם לאיברים אחרים – הן משום שהחולי שבאבר זה מגיע בשרשו מאבר אחר, והן משום שהחולי שבאבר זה פועל, בדרך ממילא, גם על אבר אחר.

ולכן, כאשר מרפאים רק את האבר החולה – הרי אף שאבר זה נתרפא, מכל מקום אין בזה ראיה כלל לגבי האיברים האחרים, כי אין הכרח שנתרפאה גם סיבת החולי (השייכת לאיברים אחרים, כנ"ל). מה שאין כן כשמרפאים את החולי בשרשו – מתרפא בדרך ממילא גם המסובב, דהיינו החולי שבאבר זה, וכן התוצאות הנובעות מחולי זה לגבי איברים אחרים (כנ"ל).

וכן הוא גם ברוחניות:

כאשר מבקשים אודות עניין פרטי, הרי גם אם פועלים שתתמלא הבקשה – והרי ב"עת רצון" אכן פועלים זאת... – ורואים במוחש שהעניין נתמלא, מכל מקום, אין זה ראיה על הסיבה, המסובב והתוצאות של הדבר.

מה שאין כן כאשר ישנו עניין "אחת שאלתי", דהיינו שהאדם מתקשר עם שרשו – אזי נפעלים גם כל העניינים הפרטיים בדרך ממילא.

* * *

ה. העבודה15 באלול – הרי היא הכנה לתשרי. בחודש אלול יש לתקן את המעשים של השנה שעברה, ולפעול בעצמו "אחת שאלתי" –

שיצא מכל ענייניו הפרטיים. ועל-ידי עניין "אחת שאלתי" בחודש אלול נעשית אחר כך ההמשכה החדשה של חודש תשרי, "לך לבדך ואין לזרים אתך"16, שנה טובה ומתוקה בכל המצטרך לו.

וזהו הטעם שבתיבת "אלול" נרמזים כל הג' קוים דתורה עבודה וגמילות חסדים:

אלול – ראשי תיבות "אנה17 לידו ושמתי לך"18, קאי על קו התורה, שהרי התורה היא מקלט מיצר הרע19, כמאמר רז"ל20.

אלול – ראשי תיבות "אני21 לדודי ודודי לי"22, שהוא קו העבודה, תפילה23.

אלול – ראשי תיבות "איש24 לרעהו ומתנות לאביונים"25, שהוא קו גמילות חסדים.

יסוד והקדמה לכל קוים אלו – הוא עבודת התשובה, המרומזת בראשי תיבות "אלול" – "(ומל26 הוי' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)"27, שזהו היסוד לכל הקווים. ועל דרך "מודה אני לפניך" שאומרים בתחילת עבודת היום, שפונה להקב"ה ("ער קערט זיך צום אויבערשטן"), ועניין זה מגיע עד "לפניך", "דלא אתרמיז בשום אות וקוץ"28, שזהו הקדמה לכל הקווים.

ועל-ידי העבודה של חודש אלול באים לגאולה, שעניין זה נרמז בראשי תיבות "להוי' ויאמרו לאמר אשירה"29, ראשי תיבות אלול30. וכל זה הוא כללות העבודה של חודש אלול – ההכנה לתשרי.

(משיחת שבת פרשת נצבים וילך, ה'תשט"ו; תורת מנחם כרך יד, עמ' 304-308)

__________________________

1)    בתחילתו (תורת מנחם כרך יד ע' 290).

2)     תהלים כז, ד.

3)     אגה"ק ס"ט (קיד, א) – ע"פ לוח התיקון.

4)     פ"ט (לעיל ע' 300).

5)     ראה תוד"ה עד אחת – מנחות יח, א.

6)     ראה לקו"ת פ' ראה כה, א. ובכ"מ.

7)     כנראה הכוונה להרה"ח ר' דוד הלוי שטאָקהאַמער (ראה תורת מנחם – מנחם ציון ח"ב ע' 409).

8)     משלי כג, ה.

9)     ע"ד לשון עבוה"ק ח"א רפ"ח. וראה ד"ה ויהי ביום השמיני פ"ה (לעיל ע' 51) ובהנסמן שם.

10)   נעתק ב"מגדל עז" (כפ"ח תש"מ) ע' שח. וש"נ. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ט ס"ע 111 ואילך.

11)   יחזקאל לו, כו.

12)   ואתחנן ד, לט.

13)   במשך ההתוועדות ביקשו כו"כ מאנ"ש ברכות בענינים פרטיים (המו"ל).

14)   ראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 138.

15)   סעיף זה הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 395 ואילך. במהדורא זו ניתוספו כמה פרטים מהנחה בלתי מוגה, וגם כמה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

16)   משלי ה, יז.

17)   משפטים כא, יג.

18)   פרע"ח שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ.

19)   מכות יו"ד, א. וראה סה"מ תש"ד ע' 270 ואילך (תורת מנחם – התוועדויות ח"ג ס"ע 285 ואילך).

20)   להעיר גם ממארז"ל (קידושין ל, ב) "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" (מהנחה בלתי מוגה).

21)   שה"ש ו, ג.

22)   אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה (בשם הדרשנים). פרע"ח שם. שעה"פ עה"פ.

23)   ראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה. ובכ"מ.

24)   אסתר ט, כב.

25)   בספר ערוגת הבושם (בשם ס' אמרכל).

26)   פרשתנו (נצבים) ל, ו.

27)   בעה"ט עה"פ. אבודרהם שם. וראה תניא אגה"ק ס"ד (קה, ב).

28)   לקו"ת פינחס פ, ב. וראה זח"א יא, א. רנז, ב.

29)   בשלח טו, א.

30)   פע"ח שם. וראה גם לעיל ס"ע 288 ואילך. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)