חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 י"ד בתמוז התש"פ, 6/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"תקע בשופר גדול לחירותנו"
משיח וגאולה בפרשה

נושאים נוספים
התקשרות 893 - כל המדורים ברצף
לצאת עם המלך מהשדה אל העיר
"תקע בשופר גדול לחירותנו"
תשובות הרשב"א
פרשת שופטים
"משה קיבל תורה מסיני"
הערות לנוסח הסליחות

מתקיעת שופר באלול – לחרדה לעתיד לבוא

...ויהי-רצון שבכל האמור לעיל יהיה עניין "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – קיום כל העניינים האמורים בפועל ממש, החל מראש-חודש אלול, והמשכו בכל ימי חודש אלול.

וההתחלה בזה – המנהג של תקיעת שופר החל מראש-חודש אלול, שב"ראש-חודש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה .. והעבירו שופר במחנה .. לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בראש-חודש אלול בכל שנה ושנה, וכל החודש, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".

ולהעיר מחילוקי המנהגים בנוגע לתקיעת שופר ביום א' דראש-חודש – בהתאם לחילוקי הדעות בזמן עליית משה להר, ביום א' או ביום ב' דראש-חודש, וכבר נתגלה ונתפשט מנהג חב"ד על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – שמתחילין לתקוע ביום ב' דראש-חודש, ואף-על-פי כן, גם ביום א' דראש-חודש תוקעין להתלמד. ומכיוון שכן, הרי, אף ששלימות עניין תקיעת שופר (שבחודש אלול) היא ביום ב' דראש-חודש, מכל מקום, גם כשתוקעין להתלמד כבר ישנה ההשפעה של תקיעת שופר, "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו", ובפרט כשיודעים שזוהי הכנה והרגל לשלימות העניין של תקיעת שופר למחרתו.

והעיקר – שמהחרדה של תקיעת שופר באים לחרדה של לעתיד לבוא – כי מכיוון ש"ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו", אזי תהיה חרדה גדולה שתפעל "לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד הוי' ומהדר גאונו" (כמבואר בתניא).

ואז יהיה גם עניין תקיעת שופר בתכלית השלימות – "תקע בשופר גדול לחרותנו", היינו, לא רק שופר סתם, השופר של ראש-השנה (שלמעלה מהשופר דחודש אלול שאינו אלא מצד מנהג ישראל), אלא "שופר גדול", וכמבואר בפרקי דרבי אליעזר ש"השופר גדול" דלעתיד לבוא הוא בקרן ימין דאילו של יצחק, "קרן של ימין הוא גדול משל השמאל ועתיד לתקוע בו לעתיד לבוא בקיבוץ של גליות, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", כמבואר בארוכה בהמשך הידוע של אדמו"ר מהר"ש ("לכתחילה אריבער").

ומכיוון שאין מעכב בידו – הרי תיכף ומיד "יתקע בשופר גדול", ובדרך ממילא בטלה השאלה "עד מתי", מכיוון ש"לא עיכבן המקום כהרף עין", היינו, ש"כהרף עין" מתקיימת הבקשה "תקע בשופר גדול לחרותנו", חירות וגאולה האמיתית והשלימה.

ובפשטות – שתיכף ומיד יוצאים כל בני-ישראל מהגלות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "קהל גדול", לשון יחיד, ובשעתא חדא וברגעא חדא, "עם ענני שמיא" – "ישובו הנה", לארצנו הקדושה, לירושלים עיר-הקודש, "עיר שחוברה לה יחדיו", שפועלת חיבור ואחדות דכל ישראל, לבית-המקדש עד לקודש-הקדשים, בחינה "אחת" במקום, כפשוטו ממש, למטה מעשרה טפחים, בשעתא חדא וברגעא חדא.

(משיחת ר"ח אלול ה'תשמ"ז, התוועדויות תשמ"ז כרך ב, עמ' 306-305 – בלתי מוגה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)