חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:40 י"א בתמוז התש"פ, 3/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לצאת עם המלך מהשדה אל העיר
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 893 - כל המדורים ברצף
לצאת עם המלך מהשדה אל העיר
"תקע בשופר גדול לחירותנו"
תשובות הרשב"א
פרשת שופטים
"משה קיבל תורה מסיני"
הערות לנוסח הסליחות

מדוע מוסיף אדמו"ר הזקן במשל המלך בשדה ש"בלכתו העירה הם הולכים אחריו"? * החידוש הוא בהתקשרות האדם עם המלך באופן שאינו יכול להיפרד ממנו, וממילא הולך אחרי המלך "העירה" * בחודש אלול מתחילה ההכנה לצאת מן השדה ולבוא העירה, ובפנימיות הנשמה כבר נרגש הדבר * הנתינת-כוח להיות "שופט" על כל האיברים באה מ"לשכת הגזית" – יראת-שמים התלויה בלימוד פנימיות התורה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בלקוטי תורה1 דיבור-המתחיל אני לדודי ודודי לי ראשי-תיבות אלול, מבואר, ש"באלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים", ואף-על-פי-כן, "הן ימות החול, ואינם יום-טוב כמו שבתות ויום טוב . . ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול".

ומבאר: "אך הנה יובן על-פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין . . לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", והיינו, שכאשר המלך נמצא ב"היכל מלכותו", אזי "אין נכנסים כי אם ברשות, ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה", ויש צורך בכמה וכמה הכנות, מה שאין כן בהיותו בשדה, רשאים ויכולים כולם לגשת אל המלך ולהגיש לו בקשותיהם כו'.

ודוגמתו בנמשל – שחודש אלול מותר ב"עובדין דחול" השייכים ל"שדה", והיינו, שלא נמצאים ב"בית" – "כתפארת אדם לשבת בית"2, וגם לא נמצאים ב"עיר" – "עיר אלקינו"3, דקאי על אותיות התורה והתפלה שנקראים "אבנים" שמהם נעשים "בתים" ומריבוי ה"בתים" נעשית "עיר"4, אלא נמצאים ב"שדה" – "עשו גו' איש שדה"5, ששם עוסקים ב"עובדין דחול", ובאופן שלא נרגש בזה עניין "בכל דרכיך דעהו"6, (שהרי כאשר העסק בעובדין דחול הוא מתוך הרגש של "בכל דרכיך דעהו", אזי עושים מ"עובדין דחול" – "עיר", וגם "בית"), שלכן נמצאים ב"שדה", במעמד ומצב של "איש שדה".

ואף-על-פי שנמצאים "בשדה" – בא המלך שם, שזהו תוכן עניין הארת י"ג מדות הרחמים. ואף-על-פי-כן "הן ימות החול, ואינם יו"ט כמו שבתות ויום טוב" – שהרי נמצאים בשדה, ב"עובדין דחול".

ב. בסיום המשל הנ"ל מוסיף רבינו הזקן: "ובלכתו העירה הם הולכים אחריו".

ולכאורה אינו מובן7: לשם מה מוסיף רבינו הזקן תיבות אלו – הרי כדי לבאר את העניין שימי חודש אלול הם ימות החול, נוגע רק עניין המלך בשדה, ולא הליכתו לעיר?

אך העניין הוא – שבתיבות אלו מבאר רבינו הזקן את התכלית שבדבר:

מלבד המעלה שבעצם העניין שהמלך בא לשדה ומתגלה לכולם, שגם כאשר נמצאים במעמד ומצב של "איש שדה" יכולים לראות את המלך, יש בזה מעלה עמוקה יותר – שעל-ידי זה יוצאים סוף כל סוף מהמעמד ומצב של "שדה", וכאשר המלך הולך העירה, "הם הולכים אחריו".

וטעם הדבר – כיון שבהיות המלך בשדה, נתקשר ה"איש שדה" אל המלך, באופן שאינו יכול להיפרד ולהינתק ממנו, וכיון שכן, הרי היכן שהמלך הולך, הולך גם הוא אחריו.

וכמו כן ברוחניות – שהארת י"ג מדות הרחמים שבחודש אלול פועלת לא רק שבהיותו עסוק ב"עובדין דחול" מאירים אצלו י"ג מדות הרחמים, שהרי לא זו היא התכלית; התכלית היא – שיצא ממעמד ומצב "עובדין דחול" ויבוא אל עיר המלוכה עד להיכל (בית) המלך.

ג. והנה, העניין ש"בלכתו העירה הם הולכים אחריו" – נעשה בראש-השנה כו', ואילו בחודש אלול נמצאים עדיין בשדה;

אבל אף-על-פי-כן, כיון שכל עניין דורש הכנה והקדמה,

– כמו עניין השבת שההכנה לה היא מערב שבת, ויתירה מזה, מהתחלת השבוע, כפי שאומרים "היום יום ראשון בשבת", כיון שאז מתחילה כבר ההכנה ליום השבת8. וכמו כן ביום-טוב, כמבואר בלקוטי-תורה9 שהגילוי שהיה מאיר בבית המקדש בכל יום-טוב "היה נמשך . . עד הרגל הבא אחריו", ונמצא, שההכנה ליום-טוב היתה מתחילה עוד מהיום-טוב שלפניו –

הנה ההכנה להליכה אחריו בפועל בראש-השנה – מתחילה כבר בחודש אלול, ועוד לפני זה, בשבת מברכים חודש אלול, שמיניה מתברכין כולהו יומין10, והיינו, שהחל משבת מברכים, ובפרטיות יותר, החל מראש חודש אלול, צריכים להתחיל להתכונן לצאת מהשדה ולילך לעיר.

בחיצוניות ובגלוי נמצאים עדיין בשדה, אבל בפנימיות נקודת הנשמה נרגש כבר שצריכים לצאת מהשדה ולילך אחר המלך העירה.

ההליכה ל"עיר" ו"בית" בפועל היא אמנם בראש-השנה, ואילו בחודש אלול נמצאים עדיין ב"שדה"; אבל בפנימיות הנשמה נעשה כבר בחודש אלול העניין ש"בלכתו העירה הם הולכים אחריו".

וזהו תוכן אמירת המזמור "לדוד ה' אורי" בחודש אלול11, שבו אומרים "בקשו פני", היינו, לעורר את פנימיות הנשמה, ועל-ידי זה – "את פניך הוי' אבקש"12.

ולאחרי ההכנה בחודש אלול – הרי זה נמשך בפועל ובגלוי בראש השנה (שהוא יום טוב בגילוי), וגמר ההמשכה היא ביום הכיפורים בתפלת נעילה, ואחר כך נמשך בגילוי בקו השמחה בחג הסוכות עד לשמיני-עצרת, שבו מקריבים "פר אחד איל אחד"13, "ישראל ומלכא בלחודוהי"14, "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך"15.

* * *

ד. אודות עניין "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"16 – איתא בספרי מוסר17 וחסידות18 (על יסוד מה שכתוב בספר יצירה19) ש"שעריך" הם ז' השערים שבאדם: שתי עיניים, שתי אוזניים, הפה וכו', ועליהם יש למנות שופטים ושוטרים.

שופטים – הם "דיינים הפוסקים את הדין", ושוטרים – הם "הרודין את העם אחר מצוותם . . עד שיקבל עליו את דין השופט"20, והיינו, שתפקיד השוטרים הוא להבטיח שהפסק-דין של השופטים יקויים בפועל ממש.

ועל דרך זה בעבודת כל אחד מישראל – שצריך להיות ה"שופט" שבו, היינו, לפסוק כל דבר על-פי התורה, ואחר כך צריך להיות ה"שוטר" שבו, היינו, להתגבר על טבעו ולקיים את הוראת התורה בפועל ממש.

והנה, מקומם של השופטים היה בלשכת הגזית21, ושם היו פוסקים את השאלות שהגיעו מחוץ ללשכת הגזית – כי, בכדי לכוון ההלכה לאמיתה יש צורך בנתינת-כוח, ועניין זה נעשה על-ידי ישיבתם בבית המקדש – "ומקדשי תיראו"22, שזהו עניין יראת שמים, שעל-ידי זה זכו לפסוק הלכה לאמיתה.

וכן הוא בה"שופט" שבכל אחד מישראל – שה"משפט" צריך להיות קשור עם בית המקדש שבנפשו פנימה, דהיינו, מתוך יראת שמים.

ובפרטיות יותר – שלא מספיק לימוד גליא דתורה, אלא צריך להיות גם לימוד פנימיות התורה, נשמתא דאורייתא23.

ה. וזהו גם ענינה של ישיבת תומכי-תמימים שנתייסדה בחודש אלול – שבה קבעו שיהיה לימוד תורה תמימה, גליא דתורה ביחד עם פנימיות התורה24.

ועניין זה קשור גם עם חודש אלול – שהרי "אלול" ראשי-תיבות אני לדודי ודודי לי25, וסיומא דקרא26 "הרועה בשושנים", שיש בזה ב' פירושים27: א) "ששונים בתורה"28 – גליא דתורה, ב) "מה שושנה אית לה תליסר עלין כו'"29, י"ג מדות הרחמים – פנימיות התורה.

ו. בנוגע לשושנה נאמר30 "כשושנה בין החוחים", והיינו, שאף שהחוחים הם קוצים כו', מכל מקום, מוסיפים הם יופי לשושנה.

וזהו גם עניין הקליפות כפי שהיה בתחילת הבריאה – שלא זו בלבד שלא היו מנגדים, אלא אדרבה, שהיו כמו קליפה ששומרת על הפרי31.

ועל דרך מה שכתוב32 "ברוך תהיה מכל העמים" – ש"מכל העמים" גופא נעשה עניין ה"ברוך"33.

ועניין זה קשור עם חודש אלול – כי, סופי-תיבות של "אני לדודי ודודי לי" הם ד' יודי"ן25, כנגד הארבעים יום מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, שעניינם הוא עבודת התשובה, שעל-ידה נעשה "סלחתי כדברך"34, ונעשה עניין הכפרה, כמו שכתוב באגרת התשובה35 בפירוש לשון כפרה, שעניינה הוא "להיות נחת רוח לקונו", שיהיה "מרוצה וחביב לפניו יתברך", כמו ארבעים יום הראשונים שהיו ברצון36, ובאופן נעלה עוד יותר.

והעניין בזה – שהתשובה פועלת שה"חוחים" עצמם פועלים תוספת עילוי ויופי.

והיינו, שגם הארבעים ימים האמצעיים שהיו שלא ברצון – הנה על-ידי עבודת התשובה מתהפכים הם באופן שהם עצמם גורמים רצון עמוק יותר מכמו ארבעים ימים הראשונים.

ועל-ידי זה נמשכת במילא כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

(משיחת שבת פרשת ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז; תורת מנחם כרך כ, עמ' 224-226; 232-234)

___________________________

1)    ראה לב, א ואילך.

2)     ישעי' מד, יג.

3)     תהלים מח, ב.

4)     ראה יהל אור עה"פ (ע' קעט ואילך).

5)     תולדות כה, כז. וראה אוה"ת עה"פ (קמב, ב ואילך).

6)     משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.

7)     ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1344.

8)     ראה רמב"ן יתרו כ, ח.

9)     ברכה צח, ב.

10)   ראה זח"ב סג, ב. פח, א.

11)   ראה גם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול דאשתקד בתחלתה (תו"מ חי"ז ס"ע 166). וש"נ.

12)   תהלים כז, ח. וראה יהל אור עה"פ (ע' קד ואילך).

13)   פינחס כט, לו.

14)   ראה זהר ח"א סד, א-ב. רח, ב. ח"ג לב, א. קד, ב.

15)   משלי ה, יז. וראה סה"מ מלוקט ח"ה ריש ע' כג. וש"נ.

16)   ר"פ שופטים.

17)   ש"ך עה"ת ר"פ שופטים. של"ה ס"פ שופטים.

18)   ראה ד"ה שופטים ושוטרים דאשתקד פ"ב (תו"מ חי"ז ריש ע' 181). וש"נ.

19)   פ"ד מי"ב.

20)   פרש"י עה"פ.

21)   רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.

22)   קדושים יט, ל.

23)   זח"ג קנב, א.

24)   ראה שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט (בהוספות לסה"מ תרנ"ט). ועוד.

25)   אבודרהם סדר תפלת ר"ה (בשם הדרשנים). ב"ח או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו).

26)   שה"ש ו, ג.

27)   ראה לקו"ת ראה לג, א ואילך. ובכ"מ.

28)   שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. ועוד.

29)   הקדמת הזהר בתחלתה.

30)   שה"ש ב, ב.

31)   ראה לעיל ע' 181. וש"נ.

32)   עקב ז, יד.

33)   ראה אוה"ת עה"פ (ע' תקח ואילך).

34)   שלח יד, כ. וראה פרש"י עקב ט, יח.

35)   רפ"ב.

36)   פרש"י עקב שם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)