שאלה: כיצד מקיימים (כל ימות השנה) את דברי חז"ל: "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה"?
תשובה: במסכת ברכות אמרו: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן-יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר (תהילים קכו,ב) : 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה'. אימתי? בזמן ש'יאמרו בגויים: הגדיל ה' לעשות עם אלה'". לגרסת הרי"ף והרא"ש ולפירוש רבנו יונה, הכוונה בזה להגביל גם שמחה של מצווה.
הרמב"ם והסמ"ג לא הביאו זאת להלכה (אולי מפני שסברו שזו 'מידת חסידות' בלבד), אבל בטור ובשולחן-ערוך הובא האיסור, בדיני 'זכר לחורבן'.
רבנו יונה מפרש שהטעם הוא "כדי שלא יימשך מתוך השמחה לתענוגי העולם וישכח ענייני הבורא". לדעתו השחוק היה אסור גם בזמן המקדש, ויוּתר רק בשמחת הישועה ונפלאות הבורא. כך כתבו גם ה'לבוש' וה'מגן אברהם'. לעומתם, הרמב"ן והמאירי פירשו שטעם האיסור הוא מפני החורבן, ואף הטור כתב "בזמן הזה" (במקום "בעולם הזה"). הט"ז כתב שבזמן המקדש הותר למלא את הפה שחוק בשמחה של מצווה, ואילו לאחר החורבן גם שמחה של מצווה נעשית בהגבלה. 'אליהו רבא' נוטה להתיר בשמחה של מצווה.
בתורת החסידות מבואר שהכוונה היא להישמר מ'עומק רע' של הוללות ולֵצנות, "שישחוק וישמח ליבו בהרחבת הנפש בלי מעצור לרוחו".
הרבי מליובאוויטש הסביר שלעתיד לבוא יהיה עניין השחוק בגילוי, מכיוון שאז תהיה שלמות התיקון, אולם עתה, כשעדיין עומדים באמצע התיקון - "אסור לאדם שימלא פיו שחוק" (אלא בשעת עבודת ה' וקיום המצוות). אך "שמחה וזמרה שמביאה תועלת בעבודת ה' – לא רק שמותרת, אלא עוד זאת, שיש חיוב בדבר, ואם לא מנצלים אותה לענייני קדושה... עלול הדבר להתפרץ בעניינים אחרים...".
מקורות: ברכות לא,א. עינים למשפט שם, וש"נ. טושו"ע או"ח סו"ס תקס, ונו"כ. 'תורת חיים' פ' בשלח דף קלז. דברי הרבי: 'תורת מנחם – התוועדויות' לד, 301. ז, 33. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
