חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התכתבות מיוחדת
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 888 - כל המדורים ברצף
בשבת הבירור בדרך מנוחה, מעין לעתיד לבוא
'סיום' על הגלות
התכתבות מיוחדת
פרשת מסעי
הלכות ומנהגי חב"ד

בחורף תשל"ז התכתב הרבי עם שניים מחשובי הרבנים בדורנו: הגאון רבי שמואל הלוי ווזנר שליט"א, אב"ד זכרון מאיר בבני-ברק, ועם הגאון רבי פינחס הירשפרונג זצ"ל, אבד"ק מונטריאול, שניהם מחשובי תלמידי ישיבת חכמי לובלין הנודעת * פענוח והשלמה להתכתבות, על-פי פרסומים שראו אור לאחרונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לאסוקי שמעתא

בגיליון 991 של 'כפר חב"ד' (עמ' 174) התפרסם מכתב הרבי לגאון המפורסם רבי שמואל הלוי ווזנר, אב"ד זכרון מאיר בבני-ברק, הנודע כבעל 'שבט הלוי'. האיגרת, כמו שאר האיגרות שבאותו גיליון, נדפסה מארכיון המזכיר הרב ניסן מינדל (כפי שפורט שם בעמ' 149), אולם מסתבר שלאיגרת זו צירף הרבי מלבד תיקונים והוספות גם עמוד נוסף עם הערות תורניות.

המהדורה הסופית של האיגרת התפרסמה בשבועות האחרונים בתשורה – י' תמוז תשע"א (גרונר-שייקביץ), ומהעיון בה ניתן ללמוד על הסדר המיוחד שבה כתב הרבי את האיגרת, ועל קטע מ'יחידות' הרב ווזנר שהתקיימה בחודש סיון תשל"ו.

וזה פשרם של דברים:

בחודש סיון תשל"ו ביקר הרב ווזנר אצל הרבי, ובמהלך היחידות הבטיח לשלוח לרבי את ספריו. כעבור זמן שיגר הרב ווזנר מכתב לרבי, אליו צירף גם את הספרים, והרבי השיב לו באיגרת מענה שבה הוא מודה לרב ווזנר על קבלת הספרים וחשיבותם המיוחדת. את האיגרת הזו הכתיב הרבי לרב מינדל, שהקליד אותה במכונת כתיבה והחזירה לרבי. הרבי מסר את המכתב לרב גרונר וביקש ממנו להוסיף במכונת כתיבה את פירוט ספרי שבט הלוי שנתקבלו: "(יו[רה] ד[עה], או[רח] ח[יים] ויו[רה] ד[עה] תנינא)", וכן תיקן שני פסיקים בכתב-יד-קודשו. בנוסף לכך הוסיף הרבי את הקטע הבא בכתב-יד-קדשו:

(וביומא (כו,א) לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא – ולאחר זה) ותורתך לישראל.

כלומר: תחילה יש ללמד דינים באופן שיוכלו להתממש הלכה למעשה, ואחר-כך ילמדום ("ותורתך לישראל").

בהמשך האיגרת כתב הרבי כמה הערות בכתב-יד-קודשו לספרי שבט הלוי ("ולחביבותא דמילתא") ומסרם להקלדה על-ידי הרב גרונר, ולאחר שסיים תיקן הרבי שוב כמה תיקונים בכתב-יד-קודשו.

אגב, גם בקשתו של הרבי לקבל את הכרך הראשון של 'שבט הלוי' התמלאה והרב ווזנר צירף גם הקדשה מיוחדת (צילומה ב'שמן ששון מחבריך' כרך ב' עמ' 15):

ב"ה

להוד כ"ק אדמו"ר הגא[ון] הצ[דיק] רבי מנחם מענדל שליט"א מליובאוויטש יצ"ו.

מאת אוהבו ומכבדו – מצפה לישועה

שמואל הלוי וואזנער

האב"ד ור"מ זכרון מאיר ב"ב

בן רחל

הלכות שמחות

מעניינת ההערה האחרונה באיגרת הנ"ל:

"ובמה דשאילנא קדמיכון בספר חסידים – הרי הוא בסימן רסא.

ובמקור חסד שם [=של הר"ר מרגליות] מציין לשו"ת מהר"י אסאד חלק ב' אבן העזר סימן רמח.

והרבי הוסיף:

וצריך-עיון-קצת משו"ת חתם סופר חלק יורה דעה ריש סימן שמ"ו.

ב'יחידות' הועלה נושא לימוד מסכת מועד קטן, כי יש החוששים לאבלות שתיגרם על-ידי-זה, והרבי הזכיר בדבריו כי הדברים מופיעים ב'ספר חסידים'. במכתבו ביקש הרב ווזנר לדעת את הציון המדויק בספר שם, והרבי משיבו כי הוא בסימן רסא. שם אכן נאמר "תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם", אמנם שיהיה הלימוד בלי פרסום כו' ובלא קלות ראש.

בהמשך ההערה הנ"ל במכתב, מביא את הגהת הר"ר מרגליות שבה הוא מציין לדברי מהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה סימן רמח (ושם מציין גם לכנסת הגדולה יו"ד סרמ"ה אות ג).

הרבי מעיר ("וצריך-עיון-קצת") מהחתם-סופר, והכוונה למה שמופיע בדברי החתם-סופר לחמיו הגאון רבי עקיבא איגר, כתגובה למכתבו עם קושיות בהלכות שמחות:

"בקראי בו... נרתעתי לאחורי, כי גברא קפדנא אנא... ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט... ונעשיתי אבל כו'".

יצויין כי בהזדמנויות נוספות הביע הרבי את דעתו בעדיפות חיבור ספרים בנושאים שמחים ולא בנושא אבלות (לגה"ח הרב זאב-דוב סלונים שליט"א, ועוד).

אגב, בנושא זה שהעלה הרבי בגופו של המכתב – גודל המחסור ברבנים ומורי הוראה בפועל, ומספרם הפוחת של לומדי הוראה למעשה – שוחח גם עם האדמו"ר מגור שליט"א, כאשר ביקר אצלו בשליחות אביו בעל "לב שמחה", בחודש אייר באותה שנה.

המכתב המלא

ב"ה,ימי החנוכה, ה'תשל"ז

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"מ

חו"ב צמ"ס וכו' מוה"ר

שמואל הלוי שי' ואזנר

אב"ד ור"מ זכרון מאיר

בני-ברק

שלום וברכה!

בנועם נתקבל מכתב כת"ר וגם הספרים שו"ת שבט הלוי (יו"ד, או"ח ויו"ד תנינא) בהתאם לשיחתנו. ובודאי על-פי מכתבו יתקבל גם ח"א, ות"ח מראש גם על זה.

ויה[י] ר[צון] שירבה חילו באורייתא להוסיף בחידושי תורה ובפרט בהלכה למעשה. וכמדובר כמה פעמים ובזמנים שונים, אשר נוסף לשאר הסימנים דעקבתא דמשיחא נתוסף ענין שונה ומשונה שעל חשבון הלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא – מתאים לדבר משנה שהמעשה הוא העיקר – גם אלו הלומדים תורה ומתעסקים בהרבצת התורה, ומהם הלומדים בחריפות, בהסברה ובבקיאות, הנה דוקא בחלק ההוראה למעשה – הולך ומתמעט כמות ואיכות המתעסקים בזה. ובודאי לדכותי' דכת"ר אין צורך בהסברת שתי הנקודות, גודל המחסור ברבנים מורי הוראה בפועל – מחד, ולאידך גיסא – מספר ההולך ופוחת בהמתעסקים בלימוד הוראה למעשה.

והרי גם בזה זכות מיוחדת לכת"ר מתאים למקרא מלא שדיבר הכתוב וללוי אמר גו' יורו משפטיך ליעקב (וביומא (כו, א) – לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא – ולאחר זה) ותורתך לישראל.

ותקותי חזקה אשר בכל מקום שיד כת"ר מגעת, השפעתו נכרת גם בהאמור, וזכות הרבים – ובכגון זה גם קהילות רבות – מסייעת.

והרי גם בהאמור מענין דימי חנוכה אלו ובהקשר ובחדא מחתא בנוסח ד"ועל הנסים" שהנצחון היה על אלו שעמדו "להשכיחם תורתך ולהעבירם על חוקי רצונך" – תורה ומצותיה גם יחד.

בחתימה מעין הפתיחה בת[שואת] ח[ן] על המשלוח

ובכבוד וברכה לבשורות טובות בכל האמור

מ. שניאורסאהן

פינחס, מזוזות – ופשרם

בלקוטי שיחות כרך יג (שהופיע בפורים קטן תשל"ח) ב'הוספות' לפרשת פינחס עמ' 255, נדפס קטע ממכתב כ"ו שבט תשל"ז ובו נאמר:

... ת[שואת] ח[ן] על הבשו[רות] ט[ובות] בענין המזוזות. ולהעיר משייכות מיוחדת דפנחס (דשמא מילתא הוא) ומזוזות – כמובן מתקו[ני] ז[והר] ת[יקון] כב (באמצע ד[יבור] ה[מתחיל] קם ר[בי] ש[מעון] כו' שימני כחותם) "מזוזת כו' ז"ז מו"ת כו' דנטיר ברית מילה כו'" שכ[ל] ז[ה] ענינו ופעולתו דפנחס: בריתי שלום, ובטל מותנא וכו' – כמובן בז[והר] ח[לק] ג פ[רשת] פנחס (רלח, א ו) בכ[מה] מ[קומות] שם.

ות[שואת] ח[ן] ת[שואת] ח[ן] על פרסום הדבר, וזכות הרבים מסייעתו.

מכיוון ש(קטעי) המכתבים ב'ליקוטי-שיחות' נדפסו בהשמטת שמות המקבלים-הנמענים, ובנידון-דידן לא באה כל הבהרה מהמו"ל מה הרקע למכתב זה, היו הדברים נסתרים עד שנחשפו בחודש ניסן האחרון. בגיליון לא של כתב-העת החשוב 'היכל הבעש"ט', המופיע מטעם 'היכל מנחם' בניו-יורק (ניסן תשע"א עמ' ל-לג), התפרסמה חליפת המכתבים הבאה בין הגאון רבי פינחס הירשפרונג אב"ד מונטריאול והרבי.

או-אז התברר באיזה "בשורות טובות" מדובר, וכן על הקשר של פינחס – מקבל המכתב ששמו פינחס – לנושא המזוזות.

מכתב הגאון הרב הירשפרונג

הוד כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליבאוויטש לו דומי' תהלה שליט"א

אח[ר] ד[רוש] ש[לום] כ[בוד] ג[דולתו] שליט"א הנני בזה לכתוב אל כ"ק שליט"א כי עשיתי שידוך עם בתי תחי' עם בחור אחד מטארנטא שמו... ואבקש מכ"ק שליט"א לברכה שיהי' בשטומ"צ ואזכה להיות לי נחת מהם ומשאר יו"ח.

וג"כ אבקש מכ"ק שליט"א לברך אותי שאהי' בבריאות השלימות כי יש לי מיחוש על הגרון ודבר זה אבקש מכ"ק שליט"א כי יברך אותי שלא יהי' המיחוש מפריע אותי מלימוד תוה"ק כי זה כל חיי ואבקש מכ"ק שליט"א כי יברך ג"כ את בני חיים טעביל שהשי"ת ישלח לו זיווגו במהרה.

ואגב הנני בזה להביע תודתי העמוקה לכ"ק שליט"א אודות המבצע מזוזות כי בדקתי את המזוזות שלי על-פי דברי כ"ק שליט"א והמזוזות הללו לקחתי אצל אחד מומחה וירא-שמים ובדקתי אותם ומצאתי שלושה שהי' פסולים, וראיתי איך צדקו דברי כ"ק שליט"א כי מוכרחים לבדוק אותם ודבר זה הי' כששה חודשים מקודם בשעה שכ"ק שליט"א דיבר אודות מבצע מזוזות, ותודה לק-ל יתברך כעת כל המזוזות שלי כשרים ופרסמתי הדבר איך נחוץ הדבר המבצע מזוזות, והמצוה של מזוזה אמרו חז"ל למען יאריכון ימיך.

ואין כחי אלא בפה להביע תודתי לכ"ק שליט"א כי זיכה אותי במצוה הרבה הלזו.

וכעת הנני להעתיר לכ"ק שליט"א כי יברך אותי ואת כל בני ביתי לראות נחת תורה וחסידות צמודים יחד.

שנותיו של דוד

בהמשך מכתבו כותב הרב הירשפרונג הערות על דברים ששמע בהתוועדות:

ועתה הנני כותב לכ"ק שליט"א בדבר שכ"ק שליט"א דיבר בהתוועדות במוצש"ק [פ' בא יו"ד שבט תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז ח"א ע431)] ודיבר כ"ק שליט"א אודות דוד המלך שהי' נפל ורק אדם הראשון נתן לו את שנותיו, וכ"ק שליט"א רמז זאת במאמר בר נפלי. והנני בזה היות רש"י בפירושו לתהלים כתב "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה", פירש רש"י עם קצת אשמורה בלילה. ובאמת חז"ל אמרו יומו של הקב"ה אלף שנים.

רק נוכל לומר כי דוד המלך שאל השאלה הידוע בשבת דף ל' אימתי אמות, והקב"ה השיבו גזירה היא מלפני כי אין מודיעים קצו של בשר ודם, ואם כן, אם דוד ידע כי אדם נתן לו שבעים שנה למה שאל? אך מוכרחים לומר הואיל ואין מודיעים קצו של בשר ודם ולכן הוא לא יכול לידע כי אדה"ר נתן לו ובראותו כי אדם חי רק תשעה מאות ושלשים וא"כ אמאי, הלא מוכרח הוא לחיות אלף שנים לכן אמר ואשמורה בלילה, אך האמת הוא כי יומו של הקב"ה לבד אלף שנים.

אך באמת חשבתי שכל החידוש שלי הוא טעות, כי הלא זאת הוא בתפלה למשה שמשה התפלל זאת ולא דוד, אך עיין ביבמות דף ס"ד אמרינן שאם נשא אשה ושהה עמה עשר שנים יוכל לגרש ואמרינן לא-שנא אלא בדורות הראשונים שאין שנותיהן ארוכים אבל כעת שלשה שנים ואמרינן ליתנהו מכדי בימי דוד אימעוט שני דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה, והקשו התוס' הא האי קרא בתפלה למשה כתיב, ושמא האי קרא דוד אמרה, וא"כ דוד לשיטתיה.

יש לי הערות הרבה על דברי כ"ק שליט"א רק אין רצוני להטריח את כ"ק שליט"א ביראי כי הוא טרוד מאוד ולכן אקצר ועוד הפעם אכפיל בקשתי כי יברך כ"ק שליט"א אותי פנחס בן לאה כי אהי' בבריאות שאהי' בריא ושיהי' לי נחת מיו"ח.

פנחס בן לאה לבה"ג

מענה הרבי

את המענה למכתבו קיבל הרב הירשפרונג במכתב הרבי הנ"ל מ"כ"ו שבט תשל"ז" המופיע שם במלואו – בו פונה ל"הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ חו"ב צנמ"ס עוסק בצ"צ וכו', מוה"ר פנחס שליט"א", כאשר לאחר חלקו הראשון של המכתב בו מברכו הרבי בנוסח המקובל על קישורי התנאים של בתו תחי', מוסיף את הדברים הבאים:

בכבוד ובהוקרה ובברכת מזל טוב ולבשו"ט דמקיים כבד את ה' מגרונך (רש"י משלי ג, ט – מפסיקתא עשר).

הנאמר בהתוועדות ע"ד דדוד בר נפלי ואדה"ר הוא ממג[לה] ע[מוקות] פ' ויצא.

לאחר מכן בא הקטע שהובא לעיל: "ת"ח על הבשו"ט בענין המזוזות. ולהעיר וכו'".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)