חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

באוהלה של תורה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 885 - כל המדורים ברצף
כל יחיד כ'צור גדול' להפצת המעיינות בכל מקום
נצחון משיח מתחיל בקיום המצוות בפשטות
באוהלה של תורה
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
יין באוניות ישראליות / אכילה לפני ביקור קברים
הלכות ומנהגי חב"ד

כשהרבי רמז למנהגו שלא לישן בלילות שבת-קודש * "גם הסבא עסק במקצוע זה", הפתיע הרבי את האב... * כהרף נפתרה קושיית הרב מניו-יורק * מה הטעם לשינוי מגילת המהר"ש מהמנהג הנפוץ בכתיבת עשרת בני-המן? * והאם היו עוד מנורות במקדש? * כמה תגובות והתייחסויות הרבי להערותיהם של התמימים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ותדד שנתי

בין חסידים ידוע (ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 256) על מנהגו של הרבי – על-פי הוראת חותנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – להיות ער בכל ליל שבת-קודש.

היה מי שמצא בספר מסויים כי הנהגה שלא לישן בליל שבת קודש קשורה במנהג אי השינה בליל חג-השבועות, והרי לכולי-עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל (שבת פו עמ' ב), ולכן יש מקום שלא לישון בכל ליל שבת-קודש.

באמת יתכן שרֶמֶז רמז הרבי עצמו למנהג זה, ביום ב' דחג-השבועות תשכ"ב (תורת מנחם כרך לד עמ' 52, מלקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1024). בהתבטאותו אודות סיפור חז"ל בדבר שנתם של ישראל, כשהוא מדגיש:

שצריך לתקן את הדבר (על-ידי-זה שנעורים בליל שבועות, ועל-דרך-זה בכל השנה),

הכוונה ב"ועל דרך זה בכל השנה" היא, ככל הנראה, לכל שבתות השנה!

בדרכו של אברהם

מעשה בצאצא למשפחת אדמורי"ם שעסק לפרנסתו בניהול מסעדה. הלה זכה לעידוד מהרבי על כך. בהזדמנות אחת, כאשר אביו התקבל ב'יחידות', קבל לפני הרבי על כך ושאל אם נשמתו של בנו ירדה לעולם כדי לנהל מסעדה.

"מה בכך?!", הגיב הרבי, והוסיף: "נו, היה לו גם סבא שנהג כך".

האב תמה ואמר שלא היה ידוע לו על מישהו במשפחתו שניהל מסעדה. והרבי מיהר להשיב:

הסבא ר' אברהם – אברהם אבינו ע"ה – שנטע אשל בבאר שבע, כדברי חז"ל על הפסוק (וירא כא, לג).

"איך יתכן להשוות?" המשיך האב ושאל, "הלא אברהם אבינו נהג כן להיותו איש החסד?".

הרבי הגיב:

במדרש [בראשית רבה פרשה מט, ד. הובא בתוספות שאנץ לסוטה יו"ד סוף עמוד א. וראה לקוטי שיחות כרך טו עמ' 122] איתא שאף אברהם נטל שכר עבור כך!...

בן פקועה לקרבן

הרב י' בעלסקי מניו-יורק פרסם בשנת תשד"מ הערה נרחבת בעניין פסול יוצא-דופן לקרבן (פורסמה ב'הערות וביאורים' אהלי תורה נ.י. גליון רמט – כ"ף מנחם-אב, עמודים ח-יב). בין השאר הוא מציג קושיא שהציע לפני הרבי ב'יחידות'.

"ועדיין צריך-עיון שיטת רש"י דבן פקועה פסול לקרבן רק מצד גזירת-הכתוב ד"כי יולד – פרט ליוצא דופן", תיפוק ליה משום דהולד הוי שחוט וחסר לנו עבודת השחיטה שהיא אחת מד' עבודות הקרבן כמו שמבואר בתוספות.

"וכאשר הצעתי קושיא זו לפני הגאון הצדיק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א אמר לי כהרף עין דעבודת השחיטה יכול לקיים אפילו בבן פקועה, דהא אפשר לשוחטו כשאר כל בהמה, ורק דלא שייך היתר שחיטה וזה לא איכפת לן. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

[ומסיים הרב הנ"ל:] "וכיוון [=הרבי] לגדולי האחרונים כמו ה'תורת חיים' שתירץ כן".

שינויי גירסאות ברמב"ם

הבחור הת' יוסף יצחק טייכטל (אז מתמימי 770, כיום ראש-ישיבה בצרפת) העיר על מה שנאמר בהתוועדות שבת פרשת עקב תשד"מ לגבי גירסת הרדב"ז ברמב"ם הלכות נדרים, שכן הוא גם בפירוש המשניות שבהוצאת קאפח. הרבי הזכיר את הדברים בשיחת מוצאי כ"א מנחם-אב (התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2436), ולמחרת ביום ב' כ"ב מנחם-אב ענה לו (רישומה של שנה – תשד"מ – בבית חיינו עמ' 290):

עוד מגדיל הקושיא כי מפ[ו]רש במהד[ורה] ק[מא] כתב הרמב"ם כגירסתנו ואח[ר] כ[ך] שינה – צ[ריך] ל[היות] מקור חזק ביותר.

השאיר להחלטת הסופר

ברשימות היומן (תרצ"א; תרח"צ) איתא (עמ' קצו; שצה): "במגילה [שכתב] כתב-יד-קדש של אדמו"ר מהר"ש נ"ע לא היו כתובים עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו [לבדן]", ונעתקו הדברים גם בספר המנהגים עמ' 73.

באחת השנים (בערך תשכ"ה) סיפר אחד מאנ"ש בלונדון לרבי, במהלך 'יחידות', כי הוא הזמין אצל סופר סת"ם מגילה ועתה הוא מתלבט אם להורות לו לכתוב את עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו, כנהוג בעולם, או שיש לבקש ממנו לעשות כפי שהיה במגילת אדמו"ר מהר"ש.

הרבי התבטא בערך כך:

על-פי סברא יש לבאר טעם כתיבת אדמו"ר מהר"ש: ידוע שיש בתנ"ך אותיות רבתיות (גדולות) וזעירות (קטנות), וגם שמות עשרת בני המן עצמן כתובות מאותיות אלו. נמצא, שהאותיות הזעירות (קטנות) שבעשרת בני המן [=אם ייכתבו כנהוג בעולם] הרי הן לפעמים גדולות יותר מהאותיות הרגילות שבכל המגילה.

[מעין דברים אלו כתב גם הגר"א בסתרצ"א: "מה שכותבים עשרת בני המן בעמוד בפני-עצמו ובאותיות רבתות, ושיבוש הוא דהא לא נמסר לנו לכתוב עשרת בני המן באותיות דא"ב רבתא, אלא העיקר דמה שכתוב שם [=בירושלמי] בריש דפא היינו בריש כנ"ל... וכשאר אותיות המגילה"].

(נרשם בשעתו על-פי זכרון הרב לוי-יצחק רסקין – כיום מו"צ אנ"ש בלונדון).

אמנם, לפועל לא הכריע הרבי, והורה שהשואל יסביר את הדברים לסופר סת"ם, והלה יעשה כפי שיחליט.

[וראה בארוכה בספרים שהובאו על ידי הגר"י שי' יוסף, בספר חזון עובדיה פורים עמ' רנט-רסא].

הארות הרבי להערות התלמידים

בי"א ניסן תשד"מ התפרסם גיליון מט של קובץ הערות הת' ואנ"ש אשען פארקווי. כנראה לאות חביבות ועידוד התייחס הרבי בכתב-יד-קדשו לארבע הערות שהתפרסמו שם, בנגלה ובחסידות, והללו התפרסמו בגליון נ שהופיע לקראת שבת פרשת קדושים תשד"מ.

יצויין, כי מתוך הארבע, שתיים מהן הן הערות חשובות במיוחד. אחת נוספה מאוחר יותר בדפוס ב'חידושים וביאורים להלכות בית הבחירה לרמב"ם' (עמ' נא סוף הערה 6); אך בינתיים לא תוקנה בלקוטי שיחות (כרך כו עמ' 201 סוף הערה 18). והשנייה – שבה תיקן הרבי מילותיים בהגדה שלו.

הדברים מובאים אפוא בלשונם, כפי שנדפסו בשעתו:

א. בגיליון י"א ניסן (י (מט)) הערות ב' וג' דנו בקשר למנורות שהיו במקדש שנשבו על ידי טיטוס או הובאו אל טיטוס וכו' עיין שם.

על כך כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א וזה לשונו הקדוש:

בפשטות י"ל כהנ"ל – דהיו מנורות שבהם הנרות דרמב"ם הל' ביהב"ח בסופן. עכ"ל.

דהנה, בסוף הל' י"א – י"ב: "בשחר קודם שיעלה עמוד השחר סמוך לו יבוא הממונה של מקדש... ונכנסו אחריו הכהנים ושתי אבוקות של אור בידם... והיו בודקין והולכין את כל העזרה... כסדר הזה עושין בכל לילה ולילה חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מערב שבת" עכ"ל. דמזה מובן שהיו עוד מנורות במקדש (בנוסף למנורה שבה קיימו מצות הדלקת הנרות במקדש) שבהם היו הנרות שעליהן מדובר ברמב"ם הנ"ל.

ב. שם בהערה ז' מובא מ'ספר המאמרים תרע"ח' (ע' קצט) בעניין הגילגולים וזה לשונו: "אבל מה שאין ממנו גילויים אין זה נוגע כלל להנפש" עכ"ל. ושאלו על-זה מ'ספר מאמרים עטר"ת' (ע' ש) וזה לשונו: "הנה זהו מפני שמוכרח לבלי להתגלות הרי-זה צער אל הנפש".

ועל זה כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א וזה לשונו הקדושה:

י[ש] ל[ומר] החילוק בין עצם הנפש והתפשטותה. עכ"ל.

והיינו דמה שנאמר בסה"מ תרע"ח שאין נוגע לנפש מה שאין גילויים ממנה מוסב על עצם הנפש, והנאמר בסה"מ עטר"ת שכשאינה יכולה להתגלות הרי-זה צער לנפש – הכוונה היא להתפשטות הנפש.

ג. שם בהערה ט' העירו [אודות דברי רבי אליעזר בן עזריה – הרי אני כבן שבעים שנה במסכת ברכות כח, ב – וביאור הרבי בביאורים להגדה עמ' קצט] מספר גבורות ה' למהר"ל פ' נ"ג, וזה לשונו: "...אי נמי לאו דוקא שהי' בן שמונה עשר, אלא כך אמרו בגמרא דכשהי' בן שמונה עשר גדלו לו שערות לבנות קצת וממילא כשהי' בן חמישים נראה לגמרי זקן כבן שבעים שנה וזה עיקר", עכ"ל.

ועל זה כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א וזה לשונו הקדוש: "אבל ראה סי' האריז"ל". עכ"ל.

ושם (בהגדה של פסח) דאמרו כבן שבעים שנה "שבאותו העת נשלמו לו שנותיו החסרים מגלגול ראשון".

ד. שם בהערה י' שאלו על מה שכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א בהגדה של פסח וזה לשונו הקדוש "...ומנהג בית הרב לאחוז המצות השנייה והשלישית (על ידי המפה שעליהם) ולהניח ידיו על המרור והכורך – עד על שום השני". עכ"ל. דצריך עיון למה קורא הכא בשם כורך ולא בשם חזרת?

הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לתקן בתיבות "על המרור והכורך" – שצריך להיות: "על המרור ושל כורך".

ולכאורה הכוונה היא, דצריך להניח ידיו בין על המרור שיוצא ידי מצות מרור ובין על המרור שיוצא ידי כורך.

גם לגר – אות בספר תורה

"מאין יקח נשמה וחיות אם לא מהספר-תורה" – תשובה זו השיב הרבי בנוגע לגר צדק; לפי הידוע שישראל ראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה (הדברים התפרסמו ב'הערות הת' ואנ"ש' אשען-פארקווי גליון כד (תצוה ש"פ זכור תשמ"ב) עמ' ד' (הערה וא"ו)).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)