חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כל יחיד כ'צור גדול' להפצת המעיינות בכל מקום
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 885 - כל המדורים ברצף
כל יחיד כ'צור גדול' להפצת המעיינות בכל מקום
נצחון משיח מתחיל בקיום המצוות בפשטות
באוהלה של תורה
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
יין באוניות ישראליות / אכילה לפני ביקור קברים
הלכות ומנהגי חב"ד

הכרוז שניתן מלמעלה על ידי נשיא הדור * מול ה"מים רבים" בעולם יש לנהוג בתוקף של "צור גדול" * בעל השמחה החל לשלוח שלוחים, שלמרות היותם יחידים, היו "צור גדול" לבניין היהדות * שיטתו ורצונו של הבעש"ט – דווקא ביציאה בין אנשים פשוטים להפיץ רזין דאורייתא * עבודתן המסודרת של נשי ובנות ישראל בענייני החינוך והבית – "מגבעות", היא המביאה ל"אשורנו" – מילוי הרצון העליון * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. [...] כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה, אומר, שצריך להיות לימוד התורה ללא פשרות,

– וכיון שלימוד התורה הוא לימוד המביא לידי מעשה (כפסק הגמרא1), הרי מובן שגם המעשה הוא ללא פשרות –

הרי זה סימן שעתה הגיע הזמן שיכולים ליישם זאת בפועל; כיון שדורשים זאת, בודאי יכולים לקיים זאת, כידוע הכלל ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"2, ו"אינו מבקש כו' אלא לפי כחן"3.

דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הנ"ל הם בבחינת כרוז קא אתי מלמעלה, מנשיא הדור, שידעו, שעתה הוא הזמן שיכולים להביא את עניני התורה והמצות כפי שהם – כל תרי"ג המצוות וכל חלקי התורה – ללא פשרות, בכל מקום, גם ב"חוצה",

אלא שצריכים לעשות זאת בדרכי התורה – בדרכי נועם ובדרכי שלום4, ואז יתקבלו הדברים בסבר פנים יפות, אפילו אצל אלו שלעת-עתה, מאיזה טעם שיהיה, אינם מוכנים שיתקבלו הדברים אצלם בשלשת לבושי המחשבה דיבור ומעשה – שהרי גם אצלם ישנה "אוזן שומעת", וגם כאשר לכתחילה הרי זה באופן של שמיעה ("הערן") בלבד, הנה במשך הזמן יהיה זה גם באופן של "דערהערן"5.

* * *

ב. בנוגע לדברי המדרש6 על הפסוק7 "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", "משל למלך שהיה מבקש לבנות מדינה . . והיו המים עולים . . ולא היו מניחים לעשות את היסוד . . עד שבא במקום אחד ומצא שם צור גדול, אמר, כאן אני קובע את המדינה" – הרי כיון שמספרים זאת לבני-אדם למטה, "אדם" על שם אדמה לעליון8, משמע, שכך צריך להיות גם בעבודתם.

והעניין בזה – נתבאר לעיל במאמר9:

עניין ה"מים (ש)עולים . . ולא היו מניחים לעשות את היסוד" – הרי זה כפי שמבאר רבינו בתורה אור10 בפירוש הכתוב11 "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", ש"מים רבים" קאי על הטרדות כו' שמצד עניני הגוף ועולם הזה, ואף-על-פי-כן, "לא יוכלו לכבות את האהבה" של הקב"ה לבני-ישראל ושל בני-ישראל להקב"ה.

ו"צור גדול" – הרי זה על דרך מה שכתוב "כי מראש צורים אראנו", דקאי על ה"אהבה המסותרת" ש"נכלל בה גם דחילו"12, שהוא עניין התוקף שלמעלה מטעם ודעת, וכפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה: "אַזוי און ניט אַנדערש",

– לאחרי זה יש להמשיך זאת בסדרי העולם, בעבודה מסודרת על-פי טעם ודעת, שזהו עניין "מגבעות אשורנו", אבל, כל זה צריך להיות מיוסד על "צור גדול", שזהו התוקף שלמעלה מטעם ודעת –

ובאופן כזה יכולים לבנות מדינה שלימה עבור מלך מלכי המלכים הקב"ה.

ג. ומזה מובן (גם על-פי טעם ודעת), שבשביל תועלת העבודה, צריך להיות בכל מקום "צור גדול" – כפי שרואים בפועל, שכדי לפעול בעיר ובסביבה, יש צורך שתהיה אחיזה ב"מקום מרכזי", שכולם יודעים שאליו ניתן לפנות ולשאול ולקבל הוראות, עזר וסיוע וכל הצרכים הדרושים לעבודה בהפצת המעיינות חוצה.

ולכן, בשנים האחרונות השתדל כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה, לשלוח שלוחים בכמה מקומות, אשר, עם היותם יחידים, הנה על-פי דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה שאמר בשנה האחרונה בחיים חיותו בעלמא דין13 (שאז הוא ה"סך-הכל" של כל עמלו אשר עמל במשך ימי חייו)

– יהיה כל אחד מהם בבחינת "צור גדול" שעל ידו יהיה בנין העיר, הסביבה והמדינה כולה.

ונוסף לזה – בשלב שלאחרי זה – יש צורך ב"צור גדול" כפי שמתבטא גם בבנין כפשוטו – בנין גשמי, שכוונתו ועיקרו שיהיה בו העניין הרוחני, שלכן, משתדלים לבנות כמה בנינים ביחד, שבהם יהיו מרוכזים כל העניינים השייכים להפצת המעיינות חוצה.

ד. [...] כלומר: אף-על-פי שנתבאר [לעיל] שמספיק "פרהסיא" של עשרה מישראל בשביל להגיע ולחדור בכל העולם, מכל מקום, כשמדובר אודות חסידים – אין להסתפק בהמשכה לדרגת המטה מטה, אלא צריכים להשתדל להוסיף ולהרבות יותר ברכה, יותר קדושה ויותר הצלחה, כך, שעשרה מישראל, ואפילו מאה, אלף וריבוא הרי זה עדיין מעט, אלא יש צורך בששים ריבוא נשמות, ולא עוד אלא ששים ריבוא נשמות שהם שרשים, שכל אחד מהם מתחלק לששים ריבוא ניצוצות (כמבואר החשבון בתניא14 – בהמשך ובסמיכות לביאור15 אודות המעמד ומצב של ימות המשיח, ואופן העבודה שצריכה להיות בעולם הזה בתור הכנה לימות המשיח),

שלכן צריכה להיות ההשתדלות בהפצת המעיינות עד לחוצה יותר ויותר, ובהצלחה.

ולא כמו אותם שוטים שמתעטפים באצטלא של יראת שמים, ואומרים, שכאשר מוציאים את הבעל שם טוב לרחוב, אין הבעל שם טוב מרוצה מכך, אלא צריכים להשאירו סגור בספר ולהניחו על גבי מדף גבוה, ומי שעדיין אינו מקיים כל תרי"ג המצוות עם כל דקדוקי סופרים, אסור לו, ח"ו, לדעת אודות הבעל שם טוב!...

שיטה כזו היא היפך תורת הבעל שם טוב (כפי שנתבארה בארוכה על ידי אדמו"ר הזקן16) – שהנהגתו היתה לבוא לאנשים פשוטים, שנמצאים במצור ובמצוק מצד עניינים גשמיים, ובמילא, אין זה פלא אם הם "נדחים" ו"אובדים" ב"ארץ אשור" או ב"ארץ מצרים"17, ודווקא בשבילם התהלך הבעש"ט ברחובות ובשווקים, ושם נתגלה בכל תוקף עוזו (כמבואר בארוכה בכמה סיפורים), ופעל לעשות מהם "מצוקי ארץ"18, צורים גדולים, שעליהם יעמוד בנין המדינה כולה.

כיצד נעשה עניין ה"יפוצו", ומהי ההוכחה שאכן נעשה עניין "יפוצו" – כאשר המעיינות מגיעים ונשמעים ("עס הערט זיך אָן") ב"חוצה";

אבל אם סוגרים זאת בתוך הספר – הרי זה היפך כוונת הבעל שם טוב, והיפך כוונת התורה, ובמילא הרי זה היפך כוונת הקב"ה, שרצונו שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים, ודווקא בעולם הזה הגשמי, שרובו ככולו רע, ונקרא עולם הקליפות, והרשעים גוברים בו (כמו שכתוב בעץ חיים19 והובא בתניא20) – שם צריך להפיץ רזין דרזין דאורייתא, ושם פועלים שתהיה "אתהפכא חשוכא לנהורא"21, שעל ידי זה "אסתלק יקרא דקוב"ה"22 באופן שנעשה לו יתברך דירה בתחתונים.

* * *

ה. דובר לעיל (במאמר9) אודות עניין "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", כדאיתא במדרש23 שקאי על האבות והאמהות.

ונתבאר העניין בעבודה, שהעבודה שנקראת בשם "גבעות" אין בה הגבהה ותוקף, והיינו, שזוהי אמנם עבודה באהבה ויראה, אבל האהבה ויראה הם בקטנות, דהיינו במדידה והגבלה, ולא כמו "הרים" שהם בהתנשאות למעלה, עד להררי א"ק, ובפרט "ראש צורים", על הפסגה ("אויפן שפּיץ"), דהיינו בשרשו ומקורו, שהוא עניין המדות כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה.

אמנם, אף-על-פי שבחינת "ראש צורים" היא עבודה נעלית, מכל מקום, התכלית היא העבודה בחיי היום-יום, והרי אי אפשר לעמוד בתמידות בתנועה של מסירת נפש, אלא יש צורך בעבודה מסודרת, שבשבילה יש לנצל את השכל, הבנה והשגה.

וזהו אופן עבודת ה"גבעות" – שמורה על המדידה וההגבלה שעל-פי שכל, הבנה והשגה, אלא, שזהו שכל והבנה והשגה דקדושה, ובא לאחרי היסוד של "מראש צורים", שהוא עניין העבודה במסירות נפש, וכפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שצריך להיות "אַזוי און ניט אַנדערש".

ובתוספת הדגשה בזה – שמילוי רצון העליון הוא דווקא על ידי "המעשה הוא העיקר"24, במצוות מעשיות בפועל, וזהו "מגבעות אשורנו", שדווקא "מגבעות", נעשה "אשורנו" – לעצמות ומהות – מקרוב, כיון שעל ידי זה נתמלא רצון העליון.

ו. ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע למשל שבדבר ש"מראש צורים" ו"מגבעות" קאי על האבות והאמהות:

עניין ה"עזר כנגדו"25 – שזהו תפקידם של נשי ובנות ישראל הצדקניות – להביא בפועל את כל העניינים הקשורים עם מילוי צרכי האדם. והיינו, שהבעל מביא כסף הביתה, ותפקידה של האשה הוא לרכוש בכסף את כל הדרוש לאכילה ושתייה וכל שאר צרכי האדם.

וכמו בגשמיות, כך גם בעניינים רוחניים – כפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע26, שהעניינים היותר גדולים נמסרו בידן ולאמינותן של הנשים, החל מעניין טהרת המשפחה – שזהו עוד קודם לידת הבנים והבנות – שסומכים לגמרי על האשה, כמו שכתוב27 "וספרה לה", וכמו כן לאחרי לידת הבנים והבנות, הרי החינוך שלהם בשנים הראשונות מוטל לגמרי בידי האשה, ובפרט כפי שנקבע בארצות-הברית, שכן הוא אפילו בשנים שלאחרי זה, שהרי הבעל עסוק בענייני העולם מחוץ לביתו, ואילו בנוגע לכל העניינים שבבית פנימה, כולל גם חינוך הבנים והבנות, ביכולתו לומר רק בכללות, ואילו בפרטיות – כפי שהעניינים באים בפועל – הרי זה תלוי בעקרת הבית, "מגבעות אשורנו"28.

וביחד עם מסירת התפקיד – נותן הקב"ה גם את הכוחות למלא את התפקיד.

והעניין בזה – שכל אחת מנשי ובנות ישראל נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה, והרי אין זה רק מליצה, אלא, כשם שמצינו גבי האבות, "אין קורין אבות אלא לשלשה"29, ש"בחינת האבות צריך להיות בכל אדם"30, היינו, שאצל כל אחד מישראל ישנם המדות של אברהם יצחק ויעקב, כמו כן בנוגע לאמהות, "אין קורין אמהות אלא לארבע"29, שאצל כל אחת מנשי ישראל ישנם המדות של שרה רבקה רחל ולאה (כמבואר עניינם בארוכה), ובכללות – שיעמידו בית בישראל, בית שעליו תאמר התורה "בנתה ביתה"31, שזהו עניין של בנין, ולא להיפך ח"ו.

ואז נעשה עניין "נקבה תסובב גבר"32 – שהיא מוסיפה כוח וחיות בעבודתו של הגבר בענייניו הוא, וכמדובר בהתוועדות שלפני זה33, שהגיע הזמן שהנשים תזרזנה את האנשים בלימוד שיעורי תורה ובנתינת הצדקה, ועל דרך זה בשאר עניינים ששייכים לכאורה לבעל והאב בלבד, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לעניינים המשותפים, כמו חינוך הילדים, שזהו עניין משותף לאב והאם, שכן, אף-על-פי שהחינוך על-פי התורה מגיל שש שנים ומעלה מוטל לגמרי על אחריות האב34, הרי האשה היא "עזר כנגדו" גם בעניין זה.

ז. המורם מהאמור:

עניין "מגבעות אשורנו" כפשוטו ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו"35) קאי על ארבע האמהות,

ונמסר אחר כך לכל אחת ואחת מנשי ובנות ישראל – שתמלאנה את תפקידן לבנות בית באופן שהקב"ה יוכל לומר "כאן אני קובע את המדינה", מבלי להתיירא מפני ה"מים רבים" של עולם הזה ושל הגוף ונפש הבהמית,

וכיון שבונים מדינה עבור מלך מלכי המלכים הקב"ה, הרי זו מדינה שיש בה כל טוב רוחני וכל טוב גשמי.

(קטעים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תש"כ. תורת מנחם, כרך כח עמ' 200-201;208-217)

________________________

1)    קידושין מ, ב. וש"נ.

2)     ע"ז ג, סע"א.

3)     תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.

4)     ראה משלי ג, יז. רמב"ם הל' חנוכה בסופן.

5)     ראה שיחת י"ב תמוז תרצ"ט ס"ד (סה"ש תרצ"ט ע' 343). וש"נ.

6)     שמו"ר פט"ו, ז.

7)     פרשתנו (בלק) כג, ט.

8)     ראה של"ה ג, רע"א. ועוד.

9)     פ"ב ואילך (לעיל ע' 173 ואילך).

10)   ר"פ נח.

11)   שה"ש ח, ז.

12)   תניא רפי"ח. רפכ"ה.

13)   כנראה הכוונה לשיחת אחש"פ תש"ט (סה"ש תש"ט ע' 321 ואילך): "יעדער יחיד איז אַ רבים", עיי"ש בארוכה (המו"ל).

14)   פל"ז (מח, א).

15)   פל"ו. רפל"ז.

16)   ראה גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' תנ.

17)   ישעי' כז, יג.

18)   שמואל-א ב, ח – הובא בשמו"ר שם.

19)   שמ"ב ספ"ד.

20)   ספ"ו. פכ"ד.

21)   ראה זח"א ד, א. הובא בתניא ספ"י.

22)   ראה זח"ב קכח, ב. הובא בתניא פכ"ז.

23)   במדב"ר פ"כ, יט. ועוד.

24)   אבות פ"א מי"ז.

25)   בראשית ב, יח. וראה יבמות סג, א.

26)   נעתק ב"היום יום" כו אדר שני. וראה גם מכתב כ"ה אייר שנה זו (אג"ק חי"ט ס"ע שיג).

27)   מצורע טו, כח. וראה כתובות עב, א.

28)   ראה גם תו"מ חכ"ו ע' 40. וש"נ.

29)   ברכות טז, ב.

30)   תו"א ר"פ וארא.

31)   משלי יד, א.

32)   ירמי' לא, כא.

33)   שיחת ש"פ נשא, ט' סיון סי"א (לעיל ע' 137 ואילך).

34)   ראה אנציק' תלמודית ערך חנוך ס"ב-ג (כרך טז ע' קסה ואילך). וש"נ.

35)   שבת סג, א. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)