אחד השינויים שיתחוללו בזמן הגאולה הוא שהלוויים יהיו בבחינת כוהנים. כך מובא בספר התניא (פרק נ) נאמר: "ולעתיד, שהעולם יתעלה, יהיו הם [=הלוויים] הכוהנים, וכמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק 'והכוהנים הלוויים', שהלוויים של עכשיו יהיו כוהנים לעתיד".
הפסוק הזה הוא ביחזקאל (מד,טו): " והכוהנים הלוויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני-ישראל מעלי – המה יקרבו אלי, לשרתני". מבואר על כך בליקוטי תורה לאריז"ל (יחזקאל עמ' שכג), שנשמות הלוויים באו מקין, ואמנם קין הוא הבכור וראוי לכהונה, אך בחטאו ניטלה הכהונה ממנו וניתנה לכוהנים. אך לעתיד לבוא, כשהעולם ייטהר ויתוקן, יחזרו הלוויים להיות כוהנים, כפי הראוי על-פי שורשם.
גבורות וחסדים
שינוי זה, שיתחולל לעתיד לבוא, הוא שעמד בשורש הפנימי של מחלוקת קורח. קורח ידע כי שורשו של שבט לוי מהגבורות העליונות, וידע שלעתיד לבוא יהיו הגבורות עיקר ולא החסדים. ולכן תבע שהלוויים, ששורשם מהגבורות, יהיו הקרובים לעבודת המשכן, ולא הכוהנים, ששורשם מהחסדים. טעותו הגדולה הייתה, שאמנם מעלת הלוויים תגדל לעתיד לבוא, אבל בזמן הזה צריכים החסדים לגבור, ולכן העבודה צריכה להיות על-ידי הכוהנים דווקא.
הנה הדברים בלשונו של אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה (קורח נד,א ואילך): "ועתה יובן עניין מחלוקת קרח וטעותו.. . כי הנה לעתיד יהיו הלוויים כוהנים... כי אז יתעלה בחינת הגבורות... דהיינו שהגבורות יהיו עיקר, על-ידי בירור עולם התוהו, והחסדים יהיו טפלים להם... ולכן רצה קורח לעשות גם עכשיו מהגבורות עיקר...
"אך באמת שגה... כי הנהגה זו אי-אפשר להיות כי אם אחר שלמות הבירורים שמעולם התוהו, שהוא בחינת גבורה כשיתבררו הסיגים לגמרי, והרי אז גם היצר הרע שמבחינת גבורה יתהפך להיות טוב מאוד. מה שאין כן עכשיו, 'היום לעשותם', מהגבורות יש יניקה לחיצונים, וזהו עניין היצר הרע כו'. ולכן החסדים הם עיקר והגבורות אפילו דקדושה צריכים להיות טפלים לגבי החסדים".
הלוויים ייוולדו כוהנים
על-פי זה מסביר הרבי מליובאוויטש (התוועדויות תשמ"ב כרך ד, עמ' 1788) מדוע נקראה פרשה בתורה על שמו של קורח: "ידוע גודל מעלתו של קורח בפנימיות העניינים – שקורח רצה שהלוויים יהיו למעלה מהכוהנים, בדוגמת אופן ההנהגה דלעתיד לבוא, כמבואר בתניא... וזהו 'והכוהנים הלוויים' – שמעלת הכוהנים תתבטא בזה שהם לוויים. שעניין זה קשור עם מעלת הגבורות על החסדים, 'כמעלת הזהב על הכסף' (תניא שם). זאת אומרת, ששאיפתו של קורח תתגשם בפועל לעתיד לבוא".
ראוי לציין כאן איגרת של הרבי שבה הוא מסביר איך יוכל להתחולל שינוי כזה, בשעה שהתורה קובעת כי הכוהנים הם עובדי המקדש ולא הלוויים. הרבי מסביר שאין סתירה בדבר. גם לעתיד עובדי המקדש יהיו כוהנים, אלא שנשמותיהם יהיו נשמות הלוויים של הזמן הזה, שייוולדו לעתיד לבוא ככוהנים.
וזה לשון האיגרת (נדפסה בלקוטי שיחות כרך לד, עמ' 310): "להעיר ממה שכתב האריז"ל (בלקוטי תורה ובשער הפסוקים ליחזקאל) שלעתיד לבוא יהיו הלוויים כוהנים. – ועיין תניא פרק נ, שהוסיף בזה 'שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד' – ויש לומר דבזה מיישב הקושיא, שהרי התורה אמרה לנו ולבנינו עד עולם... ומבאר דאלה שעכשיו (ולא בזמן ההוא) הם לוויים, יהיו (כי ייוולדו) כוהנים לעתיד". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
