חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 י"ב בסיון התשע"ט, 15/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איך לזהות מחלוקת הרסנית
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1277 - כל המדורים ברצף
איך לזהות מחלוקת הרסנית
יש חדש
החלק שצריך להשיג לבד
אהרון הכוהן
תומכים ומתנגדים
שליטה במי
נבלעו בארץ
לוויים וכוהנים
זעקת האם: "מבטיחה להמשיך בדרכֵּך"
שימוש בכוהן

הסימן הראשון במחלוקת קורח הוא העדר העשייה החיובית ותרבות ה'נגד'. המאפיין השני הוא הלעג והלגלוג

פעמים רבות מתפרצת מחלוקת ציבורית, והאדם הפשוט עומד נבוך. לאלה ולאלה טענות שיש בהן היגיון. כששומעים צד אחד, נראה שהצדק עמו, וכששומעים אחר-כך את הצד השני, מתברר שגם עמדתו משכנעת.

כאשר המשנה בפרקי-אבות מבקשת ללמד אותנו איך להבחין במחלוקת שאינה לשם-שמים, היא מציית את "מחלוקת קורח וכל עדתו". אכן, זו דוגמה מובהקת למחלוקת שיש בה כל הסממנים של מחלוקת שלילית ופסולה, וממנה אנחנו יכולים ללמוד על מחלוקות אחרות המתעוררות במרוצת הדורות.

שלילה לשמה

בראש ובראשונה צריך לחפש את המניע, את הסיבה האמיתית למחלוקת, את מה שמעבר לכל הנימוקים הרשמיים והמילים היפות. כשמתבוננים במחלוקת קורח מזהים מיד את המניע: קנאה, תחרות ותאוות שררה.

זה הסימן הראשון של "מחלוקת קורח וכל עדתו": העדר העשייה החיובית. כל כוחם של החולקים ב'נגד'. אך משלילה לשמה לא צומח שום דבר חיובי. קורח ועדתו באו לשלול את דברי משה. הם לעגו לסדרים שקבע; לגלגו על המצוות שלימד; התסיסו נגדו את העם. הפעילות שלהם התרכזה בשלילה, ודבר זה עצמו מלמד על מהות המחלוקת שהציתו.

המאפיין השני של מחלוקת קורח ועדתו הוא הלעג והלגלוג. על דברי טעם והיגיון של משה הם משיבים בפרץ של ליצנות ולעג. הם מעוותים דברים – "טלית שכולה תכלת חייבת בציצית?". מביאים דברים לידי אבסורד – הסיפור 'מעורר הרחמים' על האלמנה המסכנה, שמשה ואהרון גוזלים ממנה את כל אשר לה. שיטה זו של עיוותים, סילופים, ליצנות ולגלוג – היא מסימניה המובהקים של מחלוקת קורח.

מחלוקת תורמת

ועוד מאפיין: העדר תשובות ענייניות. התורה מספרת, והמדרשים מרחיבים, שכאשר פתחו קורח ועדתו בהתקפות כנגד משה, לא חס משה על כבודו וניסה להשיב על טענותיהם. על כל טענה ושאלה הייתה בפיו של משה תשובה, והוא ניסה להסביר את הדברים לחולקים עליו. אך התעלמו מתשובותיו. המדרש מסביר למה שתק קורח: "לפי שהיה פיקח ברשעו; אמר: אם אני משיבו, יודע אני בו שהוא חכם גדול, ועכשיו יקפחני בדבריו". משה התאמץ להתמודד עם קורח בדרך עניינית, אך "כשראה שאין בו תועלת, פירש ממנו".

ענפיה של מחלוקת קורח צומחים, כגידולי-פרא, בכל מקום ובכל זמן. צריך לדעת להבחין בין מחלוקת עניינית, לגיטימית, שיכול להיות בה מן החיוב, לבין מחלוקת קורח. כשרואים מחלוקת שמניעיה תאוות שררה וכבוד; ששיטותיה השלילה, הליצנות והלעג; ושאין בה תשובות ענייניות – צריכה להידלק בנו נורת אזהרה.

לעומת מחלוקת זו המשנה מציבה את מחלוקת הילל ושמאי, שהייתה מחלוקת לשם שמים. כאשר בני-אדם בעלי דעות שונות מחפשים את האמת ונוהגים כבוד זה בזה – הציבור יוצא נשכר גם כשיש ביניהם חילוקי-דעות. זו מחלוקת מַפְרָה, מרחיבה חכמה ומוסיפה דעת. מגוון הדעות מציג היבטים רחבים יותר ומוביל להעמקה יתרה.

את ההבדל בין המחלוקות האלה אנחנו נדרשים לזהות גם בחיים שלנו. ממחלוקת הרסנית ראוי לברוח כמפני אש, ואילו מחלוקת בונה, החותרת אל האמת, תוביל את כולנו לעולם טוב יותר.


קורח ועדתו מול משה ואהרון (ציור שמן על בד: אהובה קליין)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)