חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ג בסיון התשע"ט, 26/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הציצית השומרת
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1276 - כל המדורים ברצף
לא לנפח ולא להפחיד
חדש על המדף
לא רק ללמוד, גם 'לעסוק'
י"ג מידות הרחמים
'ויתורו' – 'ויותירו'
סיבה לצער
הציצית השומרת
אלפי משרתים
מזוזה סודית בהולנד
עדיפות בקביעת מזוזה

לקבלת פנים כזאת לא ייחל האורח. בכל מאודו רצה לפגוש פנים אל פנים את הצדיק רבי מנחם-מענדל מרימנוב, ואף התקבל אצלו במאור פנים וברוח של ידידות. אולם בתוך שיחתם נשאל פעמיים ושלוש שאלה, שהייתה מוזרה בעיניו.

ירוחם התגורר בהונגריה, בעיר פֶּסְט (כיום החלק המזרחי של בודפשט), ולרגל עסקיו בא לרימנוב שבגליציה. מארחו, שהיה מחסידיו של רבי מנחם-מענדל, תיאר לפניו את גדולתו וקדושתו של הצדיק מרימנוב, וסיפר מסיפורי המופתים המתהלכים עליו. כשגברה התעניינותו ביקש ממארחו לבוא עמו אל הצדיק ולהציגו לפניו.

עתה, בעומדו לפני הצדיק מרימנוב, מתרשם עמוקות מפניו המפיקות חכמה וממבטו העמוק, החודר כליות ולב – שאל אותו הצדיק שאלה מביכה: "האם נושא אתה עליך טלית-קטן?".

בפעם הראשונה והשנייה לא השיב על השאלה, במחשבה שהתעלמותו תבהיר כי הדבר מובן מאליו. לאחר שנשאר בפעם השלישית ענה בחיוב, אם-כי במידה של הפגנתיות. לתדהמתו ביקש הצדיק לראות את הטלית-קטן. האורח הרים את חולצתו והציג את הטלית הקטנה עם ציציותיה.

הצדיק הביט בו בחיבה ואמר: "לא לשווא שאלתי אותך שוב ושוב. הבגד שלך קטן ואין בו השיעור הנדרש. על-פי ההלכה הוא פטור מציצית, ואי-אפשר לקיים בו את מצוות ציצית. כדאי מאוד שתקפיד מכאן ולהבא על לבישת בגד רחב, כפי השיעור הנדרש".

רגע ממושך הביט הצדיק בירוחם, כבוחן את השפעת דבריו, ואחר-כך המשיך:

"אספר לך שני סיפורים שאירעו לי בצעירותי, ומהם תוכל ללמוד על כוחה של מצוות ציצית, ועד כמה עלינו להדר בה ולקיימה כהלכתה".

בנעוריו הסתופף רבי מנחם-מענדל בצילו של הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק. בית הוריו היה בעיר מרוחקת מליז'נסק, והדבר הִקשה עליו מאוד את הנסיעה אל הרבי. כסף לשלם בעד נסיעה בעגלה לא היה לו, ובאין-ברירה כיתת את רגליו מעיירה לעיירה, בשדות וביערות, עד שהגיע אל חצר רבו.

סכנה גדולה ריחפה על ההולכים בין הכפרים והיערות. שודדי דרכים היו אורבים בצידי הדרך וממתינים לעוברי-אורח תמימים. גם רועי צאן משבטים פראיים נודדים, שנקראו 'היידמקים', היו מתנפלים על עוברי הדרכים. אף אנשי הכפרים יצאו מדי פעם בפעם לגיחות אל היערות והיו חומסים את רכוש ההולכים בדרך.

מנחם-מענדל הצעיר לא נרתע מכל אלה. הוא האמין כי ההליכה להקביל פני רבו מצווה היא, ולא חשש. פעם אחר פעם היה יוצא אל הדרך, תרמיל קטן על גבו, וכאשר הגיע בשלום אל רבו, היה מודה לה' על חסדיו.

פעם אחת, בלכתו ביער שקוע ברעיונותיו, יצאו פתאום מבין העצים שלושה שודדים גברתנים, ובידיהם סכינים ופגיונות. "לרגע נפל עליי פחד גדול" סיפר הצדיק מרימנוב. "חשבתי כי בדרך הטבע אין לי שום סיכוי להינצל. אנוכי צעיר וכחוש, ומולי שלושה בריונים מצויידים בנשק. גם לברוח לא אוכל, כי מהירים הם ומכירים את היער טוב ממני. מה אעשה, ריבונו של עולם? ואז עלה בדעתי רעיון.

"הרמתי את שולי הטלית-קטן ואחזתי בשתי הציציות הקדמיות. התחלתי לנפנף בהן במרץ אל מול עיניהם המשתאות של השודדים... והלא-ייאמן קרה: השודדים קפאו על מקומם באימה, וכעבור רגע נעלמו כלעומת שבאו"... סיים הצדיק את סיפורו האחד.

לימים, בגר יותר רבי מנחם-מענדל וקבע את מגוריו בעיר פריסטיק. שמו הלך לפניו ומצבו התבסס, וכבר התאפשר לו לשכור עגלה שתסיע אותו לליז'נסק.

יום אחד, בעודם נוסעים במשעול צר במעלה הר גבוה, נפלטה לפתע זעקה מפי העגלון. "מה קרה?!" נחרד הצדיק ממקומו. "ראה, הבט, רבי", אמר העגלון בקול רועד. "מתקרבת לעברנו כרכרה רתומה לארבעה סוסים אבירים, ואין לנו לאן לסטות כדי לפנות לה דרך".

ואכן, ניכר היה כי היושב בכרכרה הוא מאנשי האצולה או אף שר בממשלה. על-פי החוקים המקובלים אז, היה על העגלון להסיט את עגלתו הצידה מפני מרכבת האדון, שלא להפריע את נסיעתו. אולם הדרך עברה בנתיב צר, ומשני הצדדים פעורה תהום, וכל סטייה הצידה עלולה להמיט עליהם אסון.

"כשראיתי את העגלה הדוהרת לעברנו קמתי מתוך אמונה וביטחון בקב"ה, וכמו באותו אירוע ביער הרמתי את שולי הטלית-קטן, עם שתי הציציות שלפניה, ונופפתי בה לעבר האדון היושב בכרכרה ומביט בנו בזעם", סיפר הצדיק.

"באותו רגע השתנו פני האדון באורח פלא, וכאילו כאב חד עבר בכל גופו. הוא החל להתפתל ולגנוח, וצעק אל עגלונו שיפנה מיד לאחור ויחזור על עקבותיו מהר ככל האפשר".

ירוחם נותר משתומם למשמע הדברים, שהותירו בו חותם עמוק. בו-במקום הביע את רצונו ללבוש טלית-קטן בגודל הנדרש. לאחר שקנו טלית כזאת בעבורו, הטילו בה ציציות 'לשם מצוות ציצית', כדין. או-אז, בנוכחות הצדיק, לבש ירוחם את טליתו החדשה, ונפרד מהצדיק לשלום בדרכו חזרה לפסט.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)