שבועה הדדית
'שבועות' מלשון שבועה. במתן-התורה נשבעו הקב"ה וכנסת ישראל זה לזה שבועה הדדית: אנו נשבענו לריבון העולם שלא נחליף אותו חלילה באלוקים אחרים, והוא נשבע לנו שלא יחליף אותנו בעם אחר.
(אור החיים)
נתינה וקבלה
למה נקרא חג-השבועות 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו'? - משום שזמן מתן התורה אכן אירע ביום זה לפני אלפי שנים, אבל זמן קבלת התורה אינו מוגבל ליום אחד, אלא יהודי חייב לעסוק בקבלת התורה מדי יום ביומו.
(חידושי הרי"ם)
עוצמת החרדה
הרבי הרש"ב מליובאוויטש דיבר פעם אחת בהרחבה על עניין החרדה שהייתה בעת קבלת התורה, ובין דבריו אמר: אף-על-פי שמשה רבנו ידע שהעם יחרד, ואף שיער לעצמו את עוצמת החרדה, בכל-זאת החרדה שהייתה בפועל הייתה גדולה לאין-ערוך ממה ששיער משה בנפשו.
כאיכר לפני הקציר
רבי ישראל מרוז'ין לא היה אומר דברי תורה בשבת שלפני חג-השבועות. הוא היה אומר: אני מרגיש את עצמי כאיכר לפני הקציר; התבואה הישנה כבר אזלה, והחדשה עדיין איננה.
כינויי חיבה
את ימי העולם אפשר לחלק לשתי תקופות: הראשונה מבריאת העולם ועד מתן-התורה, והשנייה מזמן מתן-התורה. מאז נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים: 'עם סגולה', 'העם הנבחר', 'גוי קדוש'.
(ספר המאמרים תש"י)
תנועה של חיים
"וירא העם וינועו" (שמות כ,טו). בשעה שראו ישראל אלוקות, מיד 'וינועו' – נעשתה אצלם תנועה של חיים.
(היום יום)
יחסי אב ובן יחיד
"והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט,ה). יחסו של הקב"ה לבני-ישראל הוא כיחס האב אל בנו-יחידו. אחד מביטויי הקִרבה המיוחדים שהקב"ה מגלה לבני-ישראל מופיע בפסוק שלפנינו, כשהקב"ה פונה אל בני-ישראל ואומר להם: "והייתם לי סגולה מכל העמים".
(ספר המאמרים תש"ד)
נחרתה האמונה הפשוטה
מהיום הבהיר האמיתי הראשון, כאשר ה' יתברך הביא אותנו למעמד הר-סיני, כשנתן לנו את התורה הקדושה ואמר "אנוכי ה' אלוקיך" – מאותו היום נחרתה בנפש בני-ישראל האמונה הפשוטה, שכל המתרחש אצל כל יהודי, בכל מקום שהוא, הוא בהשגחה פרטית.
(ספר השיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:45
זריחה: 5:35
