חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:46 י"ב בתמוז התשע"ט, 15/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לחזור לאמיתות ששת הימים
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1273 - כל המדורים ברצף
לחזור לאמיתות ששת הימים
חדש על המדף
ספירה שהיא 'הרמת ראש'
נשיאת ראש
המטבע היקר
כמו סיר ומכסה
הנקודה היהודית
ירושלים הפנימית
ואף-על-פי-כן השכונה קמה
פדיון הבן

לפני ארבעים וארבע שנים לא הייתה שום בעיה של 'שטחים'. הייתה רק בעיה אחת קטנה – עצם קיומנו. את זאת לא יכלו הערבים לשאת

השבוע לפני ארבעים וארבע שנים שררה חרדה גדולה בארץ-ישראל ובעולם היהודי כולו. בבירות-ערב נשמע בשחצנות קול צחצוח החרבות. מנהיגי הערבים התחרו זה בזה בהפרחת סיסמאות נגד היהודים. בגלוי ובלי כל בושה דיברו על השמדת ישראל, על הטבעתה בדם, על השלכת כל היהודים לים. לא הייתה אז שום בעיה של 'שטחים'. הייתה רק בעיה אחת קטנה – העובדה שאנחנו קיימים. את זאת לא יכלה האומה הערבית לשאת.

אלא שהקב"ה הושיע את עמו ונחלתו. העולם כולו השתאה לנוכח הנס האדיר. העם היהודי המכותר והמאויים הצליח להדוף את תוקפיו ומבקשי נפשו, הניס אותם לאחור, וייצב את החזית על גבולות אחרים, מאיימים פחות, בטוחים יותר.

ארץ-ישראל של התנ"ך

אך מבחינת הלב היהודי היה מושג אחד שאיחד את הכול ועורר פרץ של רגשות עזים, בלתי-מוסברים – שחרור ירושלים. בני הקיבוצים, שלא ידעו מאומה על היהדות, עמדו ובכו במקום אחד ויחיד – מול אבני הכותל.

המוני יהודים, מהארץ ומהעולם, שטפו את המקומות הקדושים ששוחררו בניסי ה': את הכותל המערבי, את קבר רחל אימנו, את מערת המכפלה. ברתת ובהתרגשות עצומה צעדו רגליים יהודיות על רגבי האדמה היקרים הללו, ליבה של ארץ-ישראל. ברור היה לכל יהודי שזו חזרה הביתה; שמכאן אין זזים עוד לעולם.

במשך אלפיים שנה, כשיהודים השתוקקו לארץ-ישראל, ערגו אליה וציפו לראותה, הם לא חשבו על תל-אביב ועל רמת השרון. הם חלמו על ירושלים ועל חברון, על בית-לחם ועל ארץ השומרון. אלה חבלי הארץ שבתוכם התרחש התנ"ך, שבהם חיו ופעלו השופטים והנביאים והמלכים. זו ארץ-ישראל שממנה גורשנו ושעליה חלמנו בכל הדורות.

למרבה הצער, עם השנים נגררו רבים בתוכנו להאמין שלב העימות בינינו ובין העולם הערבי הוא ה'כיבוש', ואם אך נסכים לוותר על השטחים ש'כבשנו', ייכון כאן שלום אמת וייבנה 'מזרח תיכון חדש'.

אך ניסיון השנים הוכיח כי כל מדיניות הוויתורים הייתה נלעגת ונאיבית, הליכה עיוורת אל תוך פח יקוש. מוביליה לא הבינו כי במו-ידיהם הם מחזקים את האוייב הרוצה בהשמדתם. הפלא הגדול הוא שגם לאחר שהאמת הזאת התבררה שוב ושוב, עדיין יש יהודים ההולכים להתרפס אצל אויבי-ישראל, משמיצים את עמם ואת מדינתם ומסייעים לתעמולת הכזב של שונאינו.

אין לנו ברירה

אחרי ארבעים וארבע שנים הקב"ה פוקח את עינינו להבין שהגיע הזמן להושיט יד ולקבל את המתנה המופלאה שהעניק לנו. אם לא השכלנו לאחוז בנחלת אבותינו מתוך אהבה וערגה, אנחנו מבינים עכשיו שעלינו לעשות זאת ולוּ מחוסר ברירה. כי אם אנחנו לא נחזיק ביהודה ובשומרון וברמת-הגולן – לא נוכל לחיות בשלום גם בתל-אביב ובירושלים.

לא קל לתקן את הנזקים החמורים שגרמה מדיניות ההתרפסות, שיצרה ציפיות בעולם כולו להקמתה של מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ-ישראל. אבל כמו שבמלחמת ששת הימים יצאנו למלחמה כי הרגשנו שאין לנו ברירה, כך אין ברירה אלא לעמוד בתקיפות ובנחישות על האמת שלנו. וכמו שאז התחולל הנס הגדול, כך יעמוד הקב"ה לימיננו גם במאבק הזה.


שחרור הר הבית עורר פרץ רגשות בלב המוני העם (צילום אוויר: ישראל ברדוגו)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)