מצות במתיקות
"בראשון בארבעה-עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות". "בערב" הוא גם מלשון ערֵבות ומתיקות. את המצות יש לאכול במתיקות נפשית.
(רבי שלמה מרדומסק)
אמונה בהשגחה
משמעות קרבן פסח לדורות הבאים היא, שעל היהודי להאמין בהשגחה פרטית. גם כשעומדים במצבים הקשים ביותר צריך שיהיה ביטחון אמיתי בה', שהוא יתברך שומר ישראל. כשיהודי משעבד את כל ענייניו אל הבורא, הקב"ה עוזר לו בדרך שהיא למעלה מן הטבע.
(ספר המאמרים אידיש)
חג רוחני
"וחגותם אותו חג לה', לדורותיכם חוקת עולם תחגוהו" (שמות יב,יד). מי שרואה ביציאת מצרים יציאה גופנית בלבד מעבדות לחירות, ישאל מה עושה שמחה זו בזמננו; אבל מי שיודע כי זו יציאה רוחנית מטומאה לקדושה, יחוג את החג גם בהימצאנו בגלות. אם "וחגותם אותו חג לה'" אזיי "חוקת עולם תחגוהו".
(רבי מאיר-שמחה מדווינסק)
'משהו' קדושה
כשם שבבדיקת חמץ צריך למצוא אפילו 'משהו' חמץ, כך בענייני קדושה צריך כל יהודי לשאוף שיהיה לו לכל הפחות 'משהו' – ללמוד משהו, להשיג משהו, משהו במידות, משהו בעבודה בפועל; העיקר שתמיד יהיה לו 'משהו' של קדושה.
(ספר המאמרים ת"ש)
אור, כלי וזיכוך
את קרבן הפסח היו אוכלים עם מצה ומרור. הפסח מבטא את גילוי האור מהקב"ה, המצה היא הכלי לגילוי הזה, והמרור מעורר להתבונן על עוצם הריחוק מה', וזה מזכך את הכלי ומטהר אותו שיהיה כלי טוב לגילוי.
(ספר המאמרים תש"ח)
איך קופצים
"ופסח ה'" (שמות יד,כג). רש"י מפרש ש'ופסח' משמעותו 'ודילג'. לכאורה מאחר ש'פסח' פירושו קפיצה, מה מוסיף באומרו 'ודילג'? אלא שבשעה שאדם קופץ עליו לדעת מאין הוא קופץ ולאן הוא קופץ, ורק אחרי הקפיצה הוא יכול לדעת אם קפיצתו הייתה למקום הראוי. הרי שלאחר 'ופסח' צריך להיות 'ודילג'.
(ספר המאמרים תש"י)
נאספו הניצוצות
"וינצלו את מצרים" (שמות לד,לו). בני-ישראל ליקטו את כל "ניצוצות הקדושה" שהיו במצרים ולא השאירו שם אפילו ניצוץ אחד.
(תורה אור)
ביטול האלילים
קרבן הפסח היה השה, והצאן היה האליל של מצרים. בשחיטתו בא לידי ביטוי הביטול המוחלט של עבודה זרה ופולחן האלילים. גם כיום קיימת העבודה של שחיטת הפסח וביטול האלילים שקיימים בכל מקום ובכל זמן.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
