חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ז בסיון התשפ"ב, 26/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שבתות למנוחה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 872 - כל המדורים ברצף
טהרת מקצת הגוף מעלה את כולו
ברגע אחד עוברים מגלות לגאולה
שבתות למנוחה
פרשת מצורע
שואלין ודורשין בהלכות הפסח (ב)
הלכות ומנהגי חב"ד

לצד מערכות ציבוריות על שמירת השבת וצביונה עודד הרבי גם פעולות של יחידים * עודד יהודי במרוקו בעקבות פרסום זמני כניסת השבת * "מעולם לא היתה כזאת אשר חרדים לדבר ה' ייכשלו בסיטוניות במצווה ששקולה כנגד כל המצוות, ודווקא בפרהסיא..." – כתב הרבי בכאב על נסיעת אוניות ישראליות בשבת * מה טוב לקריאה בשבת, ומה התיקון למי שנכשל בהלכותיה * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בעקבות מבצע נש"ק

פעם אחת סיפר הרבי בהתוועדות כיצד השפיע נר שבת אחד על משפחה שלמה (ש"פ נשא תשל"ו):

היתה ילדה בקיבוץ שפעלו עליה שתדליק נר שבת, וכיון שההורים לא יכלו למנוע אותה מכך – הניחו לה להדליק את הנר. בעקבות כך הפסיקו ההורים להביט בטלוויזיה באותו מקום בו דלק הנר. לאחר-מכן הכשירו את מטבחם עד שהפכו את כל הבית לבית יהודי...

למר דוד בן-שושן מקזבלנקה מרוקו כתב הרבי בט"ז אדר תשל"ב (אגרות קודש כרך זך עמ' שנז):

מזמן לזמן מקבל אני ידיעות אודותיו ופעולותיו, ולאחרונה גם הבשורה הטובה שהנהיגו להודיע בעיתון על דבר זמן הדלקת הנרות בערב שבת קודש ומוצאי שבת.

ובודאי לדכוותיה לא נצרך להסביר גודל זכות הרבים בכלל, ובפרט בנוגע למצוות שמירת שבת, וכמבואר בכמה מקומות בתורתנו הקדושה גודל ענין שמירת שבת, שהיא מקור הברכה לכל ימי השבוע, זאת אומרת שנוגע לכל חיי היהודי.

יורדי הים באניות

אחד האישים שנתבקש לעסוק בשליחות הרבי במאבק שניהל מאז שנת תשי"ד, נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת, היה הרב עזריאל זליג סלונים, מראשי עסקני חב"ד בארץ-הקודש.

בט' שבט תשי"ז (מובא ב'עבד מלך' עמ' 278) כותב לו הרבי:

מובן שמהנכון להתראות עם הרב מטשעבין שליט"א בדבר האוניות (לא בתור שליחות ממני, כי אם כאחד מראשי אנ"ש היודע מהתעסקותי בזה ועד כמה נוגע הדבר וכו'). (ואפשר גם עם הרב [=משולם] ראטה שי' [=בעל מח"ס שו"ת קול מבשר], שראיתי בספרו שאוסר בהנ"ל). אבל מכמה טעמים אין מקום לכתיבתי אליו...

לא ארכו הימים והרב אליהו קווינט (מזכירו של הרבי) הודיע לרב סלונים כי בחוברת 'אור המזרח' מחודש טבת תשי"ז התפרסמה חוות דעת הלכתית של הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, כי אין איסור לנסוע באניות ישראליות בשבת. ומכיוון שזהו בניגוד למה שמסר הרב סלונים בשמו של הרב פראנק, על כן "מטובו להשתדל לברר אמיתות הדברים". בינתיים חלה הרב סלונים ולא היה יכול לעשות בזה דבר.

הבהרה של הרב פראנק

ביום כ' סיון תשי"ז כותב מזכירו הראשי של הרבי, הרה"ח ר' חמ"א חודוקוב, אל הרה"ח ר' יהוסף גדליה רלב"ג (חתנו של הרב סלונים, שהיה גם קרוב משפחתו של הרב פראנק):

"ממקום אחד המעוניין להסית את העולם שלא ימנעו מלנסוע באוניות ישראליות הנוסעות בשבת, מפיצים העתקה של המוסגר פה, שאחד קיבל בשעתו מהרה"ג וכו' הרצ"פ שי' פראנק [=כנראה מה שפורסם ב'אור המזרח' הנ"ל] ולמרות זה שכפי הנראה המכתב הנ"ל נכתב הוא כלפני ג' שנים... בזמן שעוד טרם נתברר כל צרכו דרך ואופן הנסיעות הכרוכות עם חילול שבת וכו'.

"ואין נראה בפירוש ששימש זה בכלל בתור מענה בעניין הנסיעה בשבת קודש. וביחוד שגם מפרסמי המכתב כותבים שהיה זה מענה אודות נסיעה מחיפה לאירופה, היינו במרחק שאפשר להגיע בפחות משבוע, מבלי שיצטרכו כלל לנסוע בשבת. אף-על-פי-כן משתדלים הם בזה, שמראים רק עצם המכתב, להוסיף דברים כפי שעולה על לבם, ולקרר את אלו שרוצים להיזהר מחילול שבת והחרדים לדבר ה' (על-ידי זה שאומרים שהרב פראנק נתן היתר גמור)".

הרב חודוקוב הורה לרב רלב"ג להתייעץ עם חותנו, הרב סלונים, באיזה אופן אפשר לקבל כתב מפורש מהרב פראנק "שלא ניתן שום היתר, ושלא ישתמשו באיזה מכתבים שהם וכדומה, שמנצלים אותם להחטיא את הרבים, ולגרום להם חילול שבת קודש וחילול השם ברבים".

ואכן, לפי עצת הרב סלונים ביקרו הרב רלב"ג והרה"ג הרה"ח ר' שמריהו ששונקין (אב"ד באטום) אצל הרב פראנק, וביום ג' תמוז מסר להם מכתב בכתב ידו, כדלקמן:

"נדרשתי חוות דעתי על תוכן מכתבי מיום כ' סיון תשי"ד. בזאת הנני מודיע, כי אחרי עבור שנים הרבה, מילתא מני אזדא ולא רמיא עלי לזכור נימוקים, ובאיזה נסיבות מסרתי מכתב זה. מי כעמך ישראל ובפרט בין חרדי ירושלים שיש ביניהם השואלים גם על ימי החול אם יש בנסיעה משום מסייע ידי עוברי עבירה. ולכן אין רשות להשתמש במכתבי זה בתור היתר כללי לכל דורש, כי זה דורש עיון רב ובהשתתפות גדולי תורה ויראה. ובזה באתי עה"ח [=על החתום] צבי פסח פראנק".

ביום י"ג תמוז תשי"ז כותב הרבי לרב יוסף-מנחם וינשטוק:

במה שכתב אודות נסיעת האוניות בשבת, כדאי שיבקש את שאר בשרי הר[ב] הח[סיד] וכו' ר['] ע[זריאל] ז[עליג] סלונים שי', להראותו הנמצא אצלו העתק מכתבי בתיאור הפלגת אוניות בימינו אלה, שמשם יווכח גודל ההבהלה שבדבר וחשכת הגלות, שלמרות שאיסור ברור הוא ואין כל מקום לספק מעלימים עין וכו' וד"ל, וכמו שכתבתי לאחד שמעולם לא היתה כזאת, אשר חרדים לדבר ה' יכשלו בסיטוניות במצוה ששקולה כנגד כל המצוות, ודוקא בפרהסיא ודוקא בשם כלל-ישראל. ולא עוד אלא שמלבישים זה בלבוש דחיבת הארץ וכו' וכו'. וקשה להאריך בדבר המכאיב עד כדי הבהלה.

שליחות דחופה אל הרבי מגור

פרשת האוניות נמשכה עוד שנים רבות. ביום ו' כסלו תש"כ מקבל הרב סלונים מברק ממזכירות הרבי, וזה לשונו:

נתפשטה שמועה שהאדמו"ר מגור [=בעל ה"בית ישראל" זצוק"ל] בירך הבחור זכריהו קאכען דכאן, על-ידי האב בירושלים, לנסיעה מכאן באניה ישראלית בשבת, ואפילו השתדל עבורו לכרטיס מוזל. וכמובן שזה מתפרש שהאדמו"ר מגור מתיר ובפשיטות נסיעות אלו. האניה מפליגה ביום החמישי, ובאם לא יבריקו מגור לקאכען להמנע מהנסיעה, מובנות התוצאות. בבקשה תיכף לברר העניין, ולהשתדל, ולהבריק התוצאות.

הרב סלונים הזדרז ורץ מיד אל האדמו"ר מגור. זו היתה אי-הבנה שנתבהרה, והעניין סודר.

חובת הרב לעורר

בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי (לפי שיחות קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 126):

תפקידו של רב לעורר את מושפעיו בעל-הבתים שבקהילתו לעשות תשובה לשמור שבת להניח תפילין וללמוד תורה וכו'. ועל חששותיו שמא דבריו לא ישאו-חן בעיני הבעלי בתים ותחסר פרנסתו – עליו לדעת כי הפרנסה באה מה', וכשמדובר בדברים של פיקוח-נפשות אין מקום לשיקולים אחרים!

"כשנמצאים במקום מסויים – אמר הרבי לתלמידים השלוחים לאוסטרליה טרם נסיעתם לשליחות ('ספר השליחות', קה"ת תשמ"ז, עמ' 515) – יש לפעול שם בנוגע לחינוך הילדים, שמירת שבת וכיוצא-בזה".

הרבי המשיך:

ואף שלכאורה הרי זה עניין צדדי [=ביחס לתפקיד העיקרי של לימוד התורה] מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך", אך כנ"ל, בכוחה של התורה לפעול שיהיה זה דבר עיקרי בפני עצמו. ואם-כן יש לעשות זאת "אליבא דנפשיה", וכמו שכתוב בתניא... ועד בתכלית השלימות בעבודה.

לבטא הקדושה במעשה

אשה מפורסמת יוצאת ברית-המועצות, שהתקרבה ליהדות, קיבלה ביו"ד אדר א' תש"ל את מענה הרבי כדלהלן (תרגום מאידיש – אגרות-קודש כרך כו עמ' שכח-ט):

עם החשיבות העליונה של לב יהודי ורגש יהודי הנובעים מן הנשמה היהודית, על הדברים לבוא לידי ביטוי במעשים בפועל כשם שהחיים עצמם באים לידי ביטוי כל יום וכל היום, כך צריך להיות ניכר במעשים היום-יומיים של האדם שהוא יהודי, והמעשים נעשים על-ידי יהודי, כדי לקשרו עם מקורו: אכילתו בשונה מאחרים, הנהגתו בענייני מסחר שונה מאחרים, וכן הלאה. במיוחד כשמגיע יום שבת ויום טוב, אז הנהגת היום כולו שונה מיום אחר בשנה, ולא כאצל שאר האומות שההבדל מתבטא בכך ששאר הימים הם ימי עבודה ויום זה הוא יום מנוחה, אלא כפי שיהודים קוראים לזה: ימי חול וימי שבת ויום-טוב, זאת אומרת, ימים קדושים בניגוד לענייני חול, כאשר המנוחה היא רק פרט ותוצאה של הקדושה...

מה לומדים וקוראים בשבת

"לשאלתה אודות לימוד וקריאה ביום השבת קודש. המתאים ביותר: פרשת השבוע, מדרש על הפרשה, הלכות שבת. כמה מאלה נעתקו גם לאנגלית.." – כתב הרבי בשנת תשכ"ה (אגרות-קודש כרך כג עמ' תטו).

בין העצות שהרבי העניק לאנשים או נשים שנכשלו בחילול שבת ופנו לרבי בבקשה לקבלת תיקון, אנו מוצאים כמה דברים ('אוצר סגולות הרבי', למברג, עמ' 189): לימוד הלכות שבת (בקיאות לפחות בהלכות הנוגעות לפועל); החלטה תקיפה להיזהר להבא בשמירת שבת וענייניה בתכלית; צדקה בערב שבת (כסכום הגימטרייה של שבת – 702 מטבעות); לימוד התורה בכלל ולימוד החסידות בשבת.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)