הרמב"ם, בסיום הלכות מגילה, מדבר על נצחיותה של מגילת אסתר גם בימות המשיח. וכך הוא כותב: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל-פה שאינן בטלין לעולם". לאחר מכן הרמב"ם ממשיך: "ואף-על-פי שכל זיכרון הצרות ייבטל, שנאמר 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיניי', ימי הפורים לא ייבטלו – שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם'".
ציווי לכתוב
מקור הדברים הוא בתלמוד ירושלמי (מגילה פרק א, הלכה ה). שם מובאת מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי שמעון בן-לקיש. "רבי יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל". הוא לומד זאת מהפסוק (ואתחנן ה, יט) "קול גדול ולא יסף", המלמד שהתורה לא תתבטל. רבי שמעון בן-לקיש אמר: "אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן 'קול גדול ולא יסף', ונאמר להלן 'וזכרם לא יסוף מזרעם'".
הרדב"ז (בתשובותיו סימן תרסו) מקשה על מאמר זה ושואל: "וקשה לי, והלוא היו צריכים לומר השירים על הקרבן והם מספר תהילים?! ודוחק הוא לומר ששאר הספר יתבטל מלקרות בו זולת אלו השירים הנאמרים על הקרבן".
מסביר הרדב"ז את הדברים בדרך אחרת: "לימות המשיח הלימוד יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו ע"ה, ולא יהיו שם ספקות והוויות, אלא כך אמר פלוני משם פלוני עד מפי הגבורה... ולא יצטרכו אז ללמוד דבר מפי הקבלה, שהם נביאים וכתובים, אלא הכול יהיה מבואר בחמישה סדרי תורה... וזהו שאמר ר' יוחנן: הנביאים וכתובים עתידין ליבטל, שלא ילמדו מהם דבר זולת תורה שבכתב, שממנה נלמד הכול וכל דקדוקיה מפי הגבורה".
האלשיך (בספרו 'משאת משה', אסתר ט,כח) כותב: "בימות משיחנו, שתימלא הארץ דעה, נבין לאשורנו מתוך התורה כל מה שבנביאים וכתובים, ועל כן יתבטלו, כי לא יהיה לנו צורך אליהם; אך מגילה זו, שגם היא רמוזה בתורה... עם כל זה לא תתבטל... כי מצוות התורה היא לכותבו, ועל-כן כאשר אין התורה מתבטלת, גם מה שציוותה לכתוב לא יתבטל, מה שאין כן בכל ספרי נביאים וכתובים שלא ציוותה התורה לכותבם. וייתכן יהיה העניין, כי במגילה הזאת תלויים העולם וישראל המקיימים אותו, והתורה - שעל ידם מתקיימים, כנודע... והנה נס של מקרא מגילה היה, כי היו אז מתבטלים ישראל והתורה והעולם, לולא עשה ה' ככל נפלאותיו, באופן שאם לא על-ידי נס זה גם לא יגיעו לימות משיחנו!".
למעלה מאור וזיו
כ"ק אדמו"ר האמצעי מבאר ('שערי אורה', דיבור-המתחיל 'יביאו לבוש מלכות', סעיף ט ואילך): "אין הכוונה על ביטול הנבואה בישראל חס ושלום, דאדרבה, יתוסף רוח נבואה בישראל... אלא רצונו לומר, שבחינת גילוי אור האלוקי שבנביאים יהיה קטן בערך מאוד לגבי עוצם גילוי אור רב שיהיה לעתיד, עד שיהיה בטל כמו ביטול והתכללות זיו השמש בשמש עצמו.
"אבל מגילת אסתר וההלכות שורשן למעלה מבחינת זיו ואור, אלא בבחינת המאור עצמו, שהוא בבחינת עצמות המאציל שנמשל לגוף השמש... שאין לו ביטול והפסק כי הוא נצחי, בבחינת נצחיות דעצמיות אור-אין-סוף... ובכל הנ"ל יובן מה שאמרו דמגילת אסתר לא תיבטל לעתיד, דהנה הנס של פורים... יגדל על כולם ואין לו ביטול כלל, מפני שהוא למעלה מבחינת אור וזיו כו', וכמו המאור עצמו שאין לו ביטול". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
