נושאים נוספים
	התקשרות 869 - כל המדורים ברצף
	פורים נותן כוח גם למי שנתפס ב'קליפת עמלק'
	כל ישראל ייגאלו
	פורים בליובאוויטש
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאירועי פורים תשכ"ה ותש"נ * "פורים שמח, שושן-פורים שמח, שנה שמחה" איחל הרבי לילדי 'חדר' גור שבאו מחופשים * את משלוחי המנות שקיבל הרבי מסר לתלמידים, וביקש שייהנו מהם עוד בסעודת פורים * איזה 'פורים-תורה' דחה הרבי, וכיצד הגיב למראה ילדה המחופשת למלכה? * רשימה שלישית ואחרונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

במשתה המלך

היו שנים שבפורים, לפני ההתוועדות הגדולה, נהג הרבי לעלות לדירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להתוועדות קצרה עם מספר מצומצם של מוזמנים. בפורים תשכ"ה שהה ב-770 הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים והיה בין הקרואים למעמד זה, ודיווח עליו במכתב לביתו (ספר 'עבד מלך' עמ' 328):

"כ"ק שליט"א עוררני שוב לכתוב הזיכרונות, וגם בהיותי עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בבית הרבנית הזקנה [=נחמה דינה] תחי', שלוקחים משקה ומזונות והרבי מתוועד קצת עם כמה מהזקנים לפני ההתוועדות הגדולה בפורים, כנהוג, פנה אלי כ"ק שליט"א ובקשני לספר מהפורים בליובאוויטש".

"שלום לאסתר המלכה"

על מקצת מאירועי תענית-אסתר ופורים תשכ"ה אנו קוראים ביומנו של המזכיר הרה"ח הרב יהודה לייב גרונר (תשורה י"ט אדר א' תשס"ה עמ' 32):

יום ד', י"ג אדר-שני, תענית אסתר

בשעה 6:20 נכנסתי להיכל קודשו, ושאל לזמן תפילת ערבית. אמרתי שקבעו זה לשעה 6:35.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הלא תענית היום ולמה מאַטערן [=לצער] דעם עולם [=את הציבור], יש לשאול אצל הרב שמואל לוויטין ולומר לו שקריאת המגילה צריכה להיות אחרי צאת הכוכבים, אבל ערבית יכולים להתפלל גם לפני זה.

כ"ק אד"ש ביקש לברר אצל הרב שמואל לוויטין באם [כ"ק אד"ש] צריך להתפלל לפני העמוד בפורים, וענה בחיוב.

כ"ק אד"ש נכנס לבית הכנסת בבגד של שבת (משי).

כ"ק אד"ש הורה להכין המשלוח מנות שלו כרגיל (למרות היותו באבלות אחרי פטירת אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה).

יום ה', פורים

שחרית בשעה 10, זמן מה אחרי שכ"ק אד"ש חזר לחדרו [=לאחר סיום התפילה] ביקש להכניס [לו] הדואר, אחרי שעבר על הדואר, אמר שכעת ייכנסו אלה שנכנסים לקבל מתנות לאביונים [=השלוחים שבאמצעותם מחלק הרבי מתנות לאביונים]. אחר-כך ביקש כ"ק אד"ש להכניס המשלוח-מנות [=שנשלחים בשמו]. ג' חבילות עבור כהן לוי וישראל, הגביה כל חבילה בפני עצמה, ונתן לי [=י.ל.ג.] ואמר: אחד בשביל הכהן, אחד בשביל הלוי ואחד בשביל הישראל. ואמר: יישר-כוח עבור הטירחא.

אחר-כך נכנס ר' שלום העכט שי', שמביא משלוח מנות וגם מספר ספרים, בין הספרים היה גם איזה אנציקלופדיה.

כ"ק אדמו"ר: הלא מחירו גבוה.

רש"ה: כל הכסף שייך לרבי.

כ"ק אדמו"ר: גענוג [=דיי ל] פורים תורה...

בתו של [=ר' שלום הכט] הנ"ל נכנסה כשהיא מחופשת כמלכה, כי כן ציווה לה הרבי בשנה שעברה. כשהבחין בה הרבי אמר באנגלית "שלום אסתר המלכה".

מצוות פורים בעיתון

אחד השלוחים בערי השדה בארצות-הברית שאל את הרבי בשנת תשכ"ח אם להיענות להצעה לפרסם מאמר בעיתון יהודי מקומי שיצא לאור בין חודשי אדר-ניסן. הרבי הגיב בחיוב ("נכון במאד") ובין השאר הזכיר לו:

יוסיף ע[ל] ד[בר] משלוח מנות ומת[נות] לא[ביונים]...

בשנת תש"נ חל פורים כקביעות שנה זו (תשע"א). הנה כמה קטעים מהספר "שנת ניסים בבית חיינו" (נ"י תשע"א):

בסיום התוועדות שבת קודש ערב פורים הזכיר הרבי על ברכה אחרונה, ובעת שבירך החל הקהל לנגן "ויהי בימי אחשוורוש". כשכ"ק אדמו"ר סיים לברך, הניף לפתע בידו השמאלית ואחר כך בידו הימנית (ואחר כך נטל ידיו [למנחה] – כרגיל)...

שמונה-עשרה של ליל פורים

מוצאי שבת קודש – ליל פורים

למעריב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 7:05 עם הסידור והמגילה, והקהל שר בשמחה רבה. כ"ק אדמו"ר שליט"א עלה לבימה והסתובב כרגיל. בתפילת שמונה עשרה האריך כ"ק אדמו"ר שליט"א יותר מהרגיל [היו שביקשו להעיר כי בהתוועדות שבת פרשת תצווה שנה זו הוזכר שפורים חל השנה ביום ראשון וקשור לראש השנה וכו'. ולהעיר עוד, שגם בליל י"ט כסלו שנה זו האריך כ"ק אדמו"ר שליט"א בשמונה-עשרה – ראש השנה לחסידות].

כשגמר שמונה-עשרה, לאחר קדיש תתקבל, דפדף בסידור לברכות המגילה, באמצע הוציא מהסידור מאמר דיבור-המתחיל "כל ישראל", והניחו על-גבי הסטנדר, אחר-כך עבר לסטנדר השני – סטנדר חדש שהכינו במיוחד לקריאת המגילה – מדף ארוך, יותר ממטר (מחובר לסטנדר רגיל). עליו היתה מונחת המגילה גם בעת התפילה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח את הנרתיק, הוציא את המגילה וקיפלה לשלוש, אחר כך העביר את הסידור מסטנדר התפילה לסטנדר השני, בכל משך זמן זה ועד לאחר שבירך הש"ץ את הברכה הראשונה, מלמל הרבי בשפתיו.

בתחילת קריאת המגילה עמד עמידה זקופה (באמצע היה שונה), ואחר-כך נשען על גבי הסטנדר כמו בתפילה.

ברוב ה'המן' הִכה הרבי, גם ב'המן' בלי תואר, אך לא בכולם. יש 'המן' שמכה ברגל ימין ויש שבשמאל.

באמירת הפסוקים "איש יהודי" ו"מרדכי יצא" וכיוצא-בזה, אומר עם הקהל ולא עם הש"ץ.

במילים "אגרת הפורים הזאת" (פעם ראשונה) נענע שלוש פעמים את המגילה, ובמילים "אגרת... השנית" (פעם השנייה) נענע שש פעמים.

בסיום קריאת המגילה המתין עד סיום הברכה ו"שושנת יעקב" ואחר-כך (ב"ויהי נועם") החל לגלול את המגילה, הביט לפרקים על המגילה ולפרקים בסידור. כשגמר לגלול הכניס לנרתיק, אחר-כך העביר את הסידור לסטנדר התפילה והחזיר את המאמר הנ"ל לסידור. בקדישים האחרונים העביר גם את המגילה לסטנדר התפילה.

יצא עם המגילה והסידור בידו ועודד.

חלק מהקהל החל לרקוד, אחר כך יצאו חלק מאנ"ש והתמימים למבצעים. מאוחר יותר התקיימה התוועדות סיום הלכות שבועות שנמשכה עד השעות הקטנות.

"שייהנו עוד בסעודת פורים"...

יום ראשון, י"ד אדר פורים

את המגילה החלו לקרוא ב-10:45 לערך, בקריאת המגילה נשען על הסטנדר (כמו אתמול בסיום הקריאה). ההכאות ב'המן' ונענוע המגילה – כאתמול.

בפסוק "ויסר המלך כו' ויתנה להמן", החלו הילדים להרעיש במילה "ויתנה", כ"ק אדמו"ר שליט"א גם הִכה אז עד שהפסיקו, ואחר כך כשהמשיך הש"ץ "להמן בן המדתא וגו'", הכה כ"ק אדמו"ר שליט"א שוב.

בסיום הקריאה (11:30) החל כ"ק אדמו"ר שליט"א מיד לגלול את המגילה. באמצע נעצר לרגע, הביט בסידור (הש"ץ בירך את הברכה) ושוב המשיך לגלול את המגילה, ואחר-כך נעצר כשחצי המגילה מגוללת וחצי עדיין לא, הביט בסידור עד סיום "שושנת יעקב", וסיים לגלול. ניסה להכניס לנרתיק אך זה לא נכנס, כ"ק אדמו"ר שליט"א הידק קצת את המגילה שתוכל להיכנס אך המקום עדיין היה צר מלהכיל. כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח שוב חלק מהמגילה וגלל תוך כדי שמחזיק ואז הכניס לנרתיק, וסגר עם המכסה (גם כאן לקח מספר שניות עד שנסגר).

...אחרי התפילה מסר כ"ק אדמו"ר שליט"א "משלוח מנות" על-ידי הריל"ג, לכהן – ריבקין, לוי – רייטשיק (השד"ר), ישראל – חודוקוב. במשלוח מנות היה אוזן המן, תפוז ובקבוק משקה (גדול).

בהמשך היום הוציא כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל המוסדות בשכונה – "אהלי תורה", הישיבה המרכזית, בית רבקה וכו', מהמשלוחי מנות שקיבל. במשלוח מנות היו חלות, עוגות, דברי מתיקה (סוכריות, שוקולד וכו'), משקה (כל מיני סוגים) ועוד.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג: "זאָל מען הנאה האָבן פון דעם נאָך אין סעודת פורים" [=שייהנו מכך עוד בסעודת פורים]. בישיבה חילקו בסעודת פורים וגם אחר-כך בהתוועדות הגדולה (כדלקמן) ב-770.

למעריב נכנס ב-6:55, הקהל שר בחוזק ובשמחה רבה! (החלו לשיר ולרקוד כ-20 דקות לפני שכ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס). כ"ק אדמו"ר שליט"א הסתובב לקהל כרגיל (אך הניף בידו כ-5 פעמים בעת הסיבוב), ניגש לסטנדר והמשיך להניף בידו בחוזק ובמהירות משך זמן, תוך כדי שמסתובב קצת לכיוון הילדים שארף ולכיוון הקהל. הקהל רקד ושר על מקומו בשמחה רבה.. שרו מארש נפוליון.

בסיום התפילה החל הקהל לנגן ב"אל תירא" ו"אך צדיקים" וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד.

לאחר הקדישים האחרונים פנה לסטנדר השני (שהכינו לשיחה), ואמר שיחה במשך 45 דקות.

אחר השיחה חילק דולרים עד 8:30. עברו הרבה ילדים מחופשים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חייך לכל אחד. ילד אחד מחופש נתן לכ"ק אדמו"ר שליט"א משלוח מנות (בשקית נייר עם ידיות). כ"ק אדמו"ר שליט"א לקח את השקית בידיות והניח על גבי הסטנדר. בסיום החלוקה לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסידור, המשלוח מנות ועוד מעטפה נפוחה שאחר הגיש לכ"ק אדמו"ר שליט"א), ויצא תוך כדי שמעודד.

על-פי הוראת הרבי בעת השיחה ליטול עוד הפעם ידיים לסעודת פורים (כיון שכבר בירכו ברכת המזון על הסעודה הראשונה), נטלו כל הקהל ידיים לסעודה-התוועדות. הקהל היה גדול – כ-200 מהתמימים ואנ"ש עמדו סביב לשולחן גדול באמצע 770 על ספסלים ושולחנות וכו'. במרכז השולחן ישבו זקני החסידים, המשפיעים והרבנים, התוועד בעיקר ר"י כהן.

ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר. בעוד כמה וכמה מקומות נערכו התוועדויות נוספות (ל"קבוצה" עם ר"ש זרחי).

יום שני, ט"ו אדר – שושן פורים

...כשיצא למכונית עמדה כיתה שלימה מ"חיידר" עם המלמד שלהם (חלקם היו מחופשים)... כ"ק אדמו"ר שליט"א הוציא מטבעות ונתן לכל אחד מהילדים, אחר כך אמר: "א פריילעכן פורים, א פריילעכן שושן פורים, א פריילעכן יאר".