מסתבר לומר שכבר "בעתה"
[...] ההתעסקות עם כל בני-ישראל ממש נוגעת גם לגאולה העתידה:
כ"ק מו"ח אדמו"ר מבאר החילוק שבין הגאולה הראשונה והגאולה האחרונה לשאר הגלויות שבינתיים – שבשאר הגלויות נגאלו חלק מבני-ישראל אבל חלקם נשאר בגלויות, מה שאין כן בגאולה הראשונה, גאולת מצרים, נגאלו כל בני-ישראל, ואפילו יהודי אחד לא נשאר במצרים, וכמו כן נאספו ונלקטו כל ניצוצות הקדושה, ובלשון חז"ל "עשאוה (לארץ מצרים) כמצודה שאין בה דגן .. כמצולה שאין בה דגים", ועל דרך זה בגאולה מהגלות האחרון, גלותנו זה, יצאו כל בני-ישראל מהגלות.
דבר ברור הוא שבגאולה מגלותנו זה – בין אם תהיה "בעתה" ובין אם תהיה באופן ד"אחישנה" (ומסתבר לומר שעכשיו הרי זה כבר "בעתה") – ייגאלו כל בני-ישראל, "כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש", מלכו של עולם ש"אחרית וראשית שלו", הן היהודים שבדורנו והן היהודים שהיו בכל הדורות שלפני כן;
אלא מאי, חלקם זקוקים לתיקון, ובתיקון שלהם תלויה ביאת המשיח – צריכים לידע אפוא ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", וכל אחד ואחד צריך להשתדל שיהיה לו חלק בפעולת הרווח והצלה ליהודים [שלא יהיה באופן ד"את ובית אביך תאבדו", שיאבד חס-ושלום את הזכות שבדבר, על-ידי זה שהוא יעשה משהו, לכל הפחות "כחודה של מחט", ומבלי להתחשב בשום חשבונות, אפילו לא חשבונות שעל-פי השולחן ערוך, כיון שעושים זאת מתוך תנועה של מסירות נפש!].
ובלשון המדרש – בנוגע לפורים – שהתינוקות של בית רבן הכריזו "אם למות אם לחיים אנו עמך", יחד עם מרדכי!...
ועל דרך זה בענייננו: כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח"ו, ועל-ידי זה נגאלו "כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש" – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוף כל סוף את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בני-ישראל שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: "אם למות אם לחיים אנו עמך" – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.
ועל-ידי זה – "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"...
[...] ואז נעשית השמחה האמיתית – "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" – שלא יודעים באיזה עניין נעשית פעולה גדולה יותר:
האם פעלו יותר בהתעסקות עם יהודים השייכים ל"ברוך מרדכי", כאלה ש"מעלין ולא מורידין", או שמא פעלו יותר עם יהודים שהיו שייכים ל"ארור המן", כאלה ש"מורידין ולא מעלין"!... ולמה לא יודעים ("לא ידע") – כיון שרואים ששניהם עומדים בעומק רום, ושניהם קשורים עם עצמות ומהות אין-סוף ברוך-הוא!... ש"לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"...
(מהתוועדות פורים ה'תשי"ב. תורת מנחם כרך ה עמ' נג-נה – בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:47
זריחה: 6:25
