לפעמים נדמה שביאת המשיח היא תהליך, שצריכים לראות תחילה את שלביו המקדימים ורק אז אפשר לצפות לגאולה עצמה. זו מחשבה מוטעית. ידועים דברי הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה): "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין". כלומר, הגאולה באה 'מיד', כהרף-עין.
היה אפשר לחשוב שהמלה 'מיד' מכוּונת לחודשים או לשבועות. אולם מהגמרא אפשר ללמוד עד כמה עלינו לצפות לביאת המשיח מיד ממש. יש דעה בגמרא (תענית יז,א) שאסור לכוהן לשתות יין גם בזמן הזה, מאחר שאנחנו מצפים במהרה ייבנה המקדש ושיכור אינו יכול לעבוד בבית-המקדש (אמנם הדעה הזאת לא נתקבלה להלכה, אבל עצם קיומה של דעה זאת יש בה להמחיש כמה בניין בית-המקדש יכול להיות קרוב).
הפגת שכרות של יין אפשרית בשתי דרכים: א) שינה; ב) שהייה 'כדי הליכת מיל'. מהו שיעור מהלך מיל? השיעור המקובל הוא שמונה-עשרה דקות, וגם המחמירים סבורים שהוא אינו יותר מעשרים וארבע דקות. אם אותה דעה רוצה לאסור על כוהן לשתות יין, הרי שבית-המקדש יכול להיבנות בתוך זמן מועט ביותר, פחות מכדי שיעור מהלך מיל, שהוא לכל היותר עשרים וארבע דקות. בתוך זמן קצר כל-כך עשוי לבוא המשיח, ותיכף ייבנה בית-המקדש ויהיה צורך לגשת מיד לעבודת המקדש! (ראה לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 618).
הרהור תשובה
יש הטוענים, שאמנם הרמב"ם אומר ש"מיד הן נגאלים", אבל בהקדמה לזה צריך להיות עניין התשובה – "סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן", ועבודת התשובה דורשת זמן, וממילא כל עוד אין רואים שבני-ישראל עשו תשובה, אין הגאולה יכולה לבוא.
גם זו גישה מוטעית. עבודת התשובה אינה עבודה הדורשת זמן ותהליכים מורכבים, אלא כלשון הזוהר: "בשעתא חדא וברגעא חדא" [=בשעה אחת וברגע אחד]. מהותה של התשובה היא שהאדם מקבל עליו לקיים את כל ענייני התורה ומצוותיה, אבל ברגע התשובה עצמו אין התחלקות לתרי"ג פרטים, תרי"ג מצוות התורה, ואפילו לא לשני פרטים, אלא יש נקודה אחת בלבד, שלכן אין היא מוגבלת בזמן, אלא 'בשעתא חדא וברגעא חדא'.
ההוכחה לכך היא לא רק מהזוהר, אלא גם בחלק ההלכה הנגלה שבתורה: "המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק (גמור), אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו" (מסכת קידושין מט,ב). נמצא שעל-ידי הרהור תשובה בלבד – דבר שיכול להתרחש ברגע אחד – האדם נהפך מ'רשע גמור' ל'צדיק גמור'.
אמנם הקידושין האלה אינם אלא מספק, מכיוון שאין אנו יודעים בבירור ובוודאות שאכן האיש עשה תשובה, ובלשון הגמרא: "שמא הרהר תשובה בדעתו"; אבל אילו היו יודעים בבירור ובוודאות ש"הרהר תשובה בדעתו" – הרי זו ודאי מקודשת, קידושין גמורים!
נמצא אפוא שעניין התשובה אינו מעכב כלל וכלל שתהיה הגאולה תיכף ומיד, 'לאלתר לגאולה' – שהרי בכל מעמד ומצב יהודי יכול להרהר תשובה בשעתא חדא וברגעא חדא, ואין שום הגבלה בדבר, ואז נעשה 'לאלתר לגאולה' תיכף ומיד ממש (התוועדויות תשמ"ה כרך ה, עמ' 2622).
קפיצה בבת-אחת
ומעניינים דברי הרבי מליובאוויטש באחת מאיגרותיו (אגרות-קודש כרך יג, עמ' שנה): "כל אלו האומרים שגאולת ישראל תבוא בדרך הטבע ולאט-לאט... מתעלמים מהמציאות ומתעלמים גם מראות את העבר, וכמו שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים – שגם שם היתה הגאולה על-ידי קפיצה ממ"ט שערי טומאה לגאולה שלמה וביד רמה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
