כאשר ביקש משה רבנו למסור לבני-ישראל את הציוויים על הקמת המשכן, אסף את כל בני-ישראל ואמר להם את הדברים. התורה מתארת זאת במילים: "ויקהל משה את כל עדת בני-ישראל". רש"י מפרש ש'ויקהל' משמעותו איסוף, ריכוז. אם-כן, מדוע התורה משתמשת בלשון 'ויקהל' ולא בביטוי השכיח יותר, 'ויאסוף'?
ההבדל בין 'ויקהל' ל'ויאסוף' הוא, ש'איסוף' פירושו שמקבצים אנשים רבים למקום אחד, אך עדיין הם נשארים בני-אדם נפרדים, אלא שהתקבצו למקום אחד למען מטרה משותפת. לעומת זה, 'ויקהל' פירושו שכל המתכנסים נעשים קהל אחד, מציאות אחת.
מציאות של 'קהל'
'קהל' הוא גם מושג הלכתי, שבו היחידים מאבדים את מציאותם האישית והם נעשים מציאות אחת של 'קהל'. לכן נאמר בגמרא שרק אצל יהודים יכולה להיות התאחדות כזאת של 'קהל', מכיוון שבפנימיותם הם למעשה מציאות אחת.
אך מדוע היה צורך 'להקהיל' את בני-ישראל ולעשות אותם 'קהל' דווקא בציווי על נדבת המשכן? והלוא דווקא בנדבת המשכן חשובה מציאותו הפרטית של כל אחד ואחד, שכן התרומה צריכה לבוא מכל אחד ואחד, כפי שהוא מציאות של יחיד, ולא כ'קהל'.
משה נותן כוח
הצורך ב'ויקהל' נבע מהתכלית של עשיית המשכן. מטרת המשכן היא שיהיה "ושכנתי בתוכם", שהקב"ה בעצמו ישכון ויתגלה למטה. ומכיוון שהקב"ה עניינו אחדות פשוטה, שאין בה התחלקות פרטים, היה דרוש כהקדמה לכך שגם בני-ישראל יתאחדו למציאות אחת של 'קהל', ועד לדרגה העליונה ביותר שבקהל – "ויקהל... את כל עדת בני-ישראל".
הפיכת כל בני-ישראל ל'קהל' אחד נעשתה על-ידי משה. כל עוד בני-ישראל עומדים במציאותם האישית, הם מרגישים את עצמם למציאות עצמאית, שמטבע הדברים היא נפרדת ממציאותו של הזולת. אולם כאשר מאירה בהם דרגתו של משה, והנקודה של 'משה' שיש בנפשו של כל יהודי – אזיי הם מאבדים את תחושת המציאות העצמית שלהם, ובכוחם להתאחד יחדיו, עד שהם נהפכים למציאות אחת.
אחדות בחול ובשבת
ה'ויקהל' בא גם כהקדמה לציווי על שמירת השבת, שכן השבת עניינה אחדות. יתרה מזו: האחדות הזאת הייתה גם הכנה לציווי "ששת ימים תֵּעָשה מלאכה". יהודי עלול לחשוב שביכולתו להתאחד עם חברו רק בשבת, כאשר שרויים בעולם רוחני, אבל כשעוסקים בענייני חולין והוא חושש שמא יסיג הזולת את גבולו – אין בכוחו להתאחד איתו.
התורה מלמדת אותנו שגם בימי החול יש צורך לחוש אחדות, ומהאחדות בששת ימי החול באים לאחדות עליונה יותר ביום השבת. גם פה יהודי עלול לחשוב שכשהוא עוסק בעניינים רוחניים, כמו תורה ותפילה, קיימים רק הוא והקב"ה ואין לו עסק עם הזולת. לכן יש צורך להבהיר שגם בשבת צריך להיות 'ויקהל', וזו ההכנה ל"ושכנתי בתוכם", שהקב"ה ישרה בתוך כל יהודי ויהודי.
(תורת מנחם כרך לט, עמ' 200) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
