הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר
שווי הפרוטה
רבים שואלים על שווי הפרוטה כיום. ביררתי אצל הרב יהודה שיחי' עמיחי (ראש מחלקת ההלכה ב'מכון התורה והארץ', לשעבר בכפר דרום), ואמר שלפני כמה שבועות היה השווי 9.7 אג', וזה ללא מע"מ, ולאלה המחשבים זאת עם מע"מ (כמו הגר"מ אליהו ז"ל), הרי תוספת 16% מביאה ל-11.25 אג'.
ונפקא-מינה למינימום של מתנות לאביונים, וכן למחללים מעשר-שני על מטבע של עצמם (לא בקרנות המעשרות), שיצטרכו לקחת מטבע של לפחות חצי שקל (ועדיף 10 ש"ח) ולחלקו בהתאם, וכן לחישוב 'מחצית השקל' למנהג הספרדים ועוד.
כמו-כן אמר לי שקרוב לפורים יברר שוב, כי עד אז ייתכנו שינויים (בעיקר התייקרויות).
'יהי רצון' דאמירת תהילים
שלפני תהילים: בספר מטה אפרים1 כתב "וביהי רצון שלפני אמירת תהילים [וכך נדפס גם בתהילים 'אהל יוסף יצחק'2] כתוב: 'עד מלאות ימי שנותינו בהם שבעים שנה' והוא שפת יתר, וראוי לדלג מילות 'בהם שבעים שנה'". ובאלף למטה3 ביאר: "אף-על-פי שכן נדפס בכל הסידורים, מכל מקום אין נראה לתת קצבה לשנותיו, דשמא מן השמים ירחמו עליו להאריך ימיו ויגיע לגבורות או יותר, ודוד המלך ע"ה אמר דבר הווה ורגיל, אבל אין נכון לומר כן דרך תפילה". וגם המשנה ברורה שם4 כתב: "יש לדלג תיבות בהם שבעים שנה".
וכבר שאלו כיצד יאמרו זאת אלה שכבר הגיעו ת"ל לשבעים שנה. ומעניין אולי יש למישהו הוראה או מסורת בזה. ואביא מה שמצאתי לעת עתה ממקורות אחרים.
ב'יהי רצון' הנדפס בס' 'יוסף תהלות' להחיד"א [כל הנוסח שונה, ובעניננו הנוסח:] "ונזכה ונחיה שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה באופן שנוכל לתקן את אשר שיחתנו". ולכאורה גם זה צ"ע.
ובשו"ת אפרקסתא דעניא5, הביא מלשון הזוהר6 "דקיומא דנפשאן ברזא דשבעין, כמאי דאת אמרת 'ימי שנותנו בהם שבעים שנה'", ועל-פי זה מיישב הנוסחא כמו שהיא לפנינו.
ובס' שפתי צדיקים7 מבאר ע"פ תורת הבעש"ט8 שצריך [לחיות כדי שיוכל] למלא שנים אלו בשלימות9, ולפי זה, כדי למלאות שבעים שנה צריך לחיות לפחות ק"מ שנה.
שאחרי תהילים10: בנוסח הנדפס גם בתהלים 'אהל יוסף יצחק2 אומרים כל י"ג מדות הרחמים, ולכאורה שייך לאומרן רק בציבור, ולדידן – אפילו בניגון וטעמים11 ענה הרבי12 "אני לא שמעתי מזה". ויש לברר האם ייתכן ש'יהי רצון' זה נתקן לאמירה בציבור דווקא (כי האזהרה שלא לאומרן ביחיד, לא נזכרה כלל בספרי התהילים).
__________________
1) סי' תקפא ס"ח.
2) נוסח ה'יהי רצון' שם (והוא הנוסח הנפוץ, עכ"פ בין האשכנזים) זהה לנוסח שבס' 'שערי ציון', תיקונים ותפילות ע"פ האריז"ל לר' נתן נטע האנובר (פראג, תכ"ב. שער ג).
3) ס"ק י.
4) ס"ק ג.
5) ח"א סי' קכג הערה א.
6) ח"ב פ' תצוה דף קפב סע"ב. וכוונתו, ד'שבעים שנה' אינו כפשוטו אלא ע"פ סוד.
7) לר' יהושע העשל מרימנוב, כתובים, בפסוק זה.
8) לא מצאתיה לע"ע במקורות חב"ד.
9) ע"פ הגמ' בשבת (פט,ב) שמנכים את הלילות, וכן את מחצית הימים עבור צרכי הגוף וכו'.
10) במכתב הרבי (לקוטי שיחות כרך יא עמ' 287): "תקנו תקנה, והנהיגו מנהג, ופשט הדבר בכל ישראל (בל' הרמב"ם הל' ממרים רפ"ב) שכאו"א [ההדגשה שלי] יאמר אחרי אמירת תהלים – יה"ר שתהא אמירתו כאילו אמרם דוד מלך ישראל בעצמו...". מאידך, במכתבו בקשר לקדישים שבסוף התפילה (אג"ק כרך יו"ד עמ' דש, לקוטי שיחות כרך יד עמ' 232 ובסיום ה'קובץ מכתבים' שבסו"ס התהילים 'אהל יוסף יצחק' עמ' 222) כתב: "נראה לי, שבמקרה שאומרים קדיש בין ספר לספר – יאמרו מקודם היהי רצון שאחרי הספר (עכ"פ יאמרו – זה האומר קדיש)...", משמע שבלאו-הכי אין מקפידין לומר זאת.
11) שנפסק בשו"ע סי' תקס"ה ס"ה שאפשר לאומרן ביחיד רק "דרך קריאה בעלמא" (ופירשו האחרונים "בניגון וטעמים"), ולא "דרך תפילה ובקשת רחמים".
12) ס' היכל מנחם ח"ג עמ' רסה.
ספק איטר – עדכון
בדין מי שכותב ביד שמאל אבל עושה כל מעשיו בימין, פסק אדמו"ר הזקן (סי' כז ס"ט) שדינו כאיטר לעניין הנחת תפילין ויניח בימין, ואילו כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק (בשו"ת או"ח סי' ה ס"ה וסי' יב ס"ב-ג) פסק שדינו ככל אדם ויניח בשמאל (ועיין בס' 'דיני איטר – חב"ד' נחמנסון, רחובות ה'תש"ע עמ' 107).
ב'התקשרות' גיליון תקנ"ד עמ' 19, כתבתי אודות שליח הרבי בעיר בופלו, הרה"ח ר' נתן שי' (בן הרה"ח הרש"ז ז"ל) גורארי', שהיה כותב ביד שמאל ועושה כל מעשיו בימין, שאביו שאל את הרבי על איזו יד יניח, והרבי הפנה אותו אל "זקני רבני אנ"ש" [ובדרך כלל הייתה הכוונה בזה להרה"ג הרה"ח ר' שמואל לוויטין ז"ל], הוא פנה להרש"ל, אשר חזר ושאל זאת את הרבי, והרבי ענה "יניח ביד שמאל, ככל אדם". דברים אלו צוטטו גם בספר 'דיני איטר' הנ"ל (פ"ה סי"ד).
לפני הפרסום דאז שלחתי אליו את הדברים בפקס, ואישר את נכונותם בטלפון.
לאחרונה התקשרו מחברי הספר הנ"ל לבעל המעשה, והוא שלל את הנוסח הנ"ל, שממנו משמע באופן ברור שהתשובה הייתה מהרבי עצמו, אלא לדבריו כך היה המעשה: "אבי שאל את הרבי כיצד עלי לנהוג, והרבי הפנה אותו אל 'זקני רבני אנ"ש'. פנינו להרה"ח ר' שמואל לוויטין, והוא חכך בדעתו, ונכנס בשל כך אל הרבי. כשיצא אמר לי: 'תניח ביד שמאל ככל אדם, ואל תשאל שאלות...'. לאחר זמן שאלתי בנדון זה גם את הגרש"ז דבורקין ע"ה, והוא ענה לי בפשיטות להניח ביד ימין (כדברי אדה"ז). כשחזרתי עם פסק זה לר' שמואל, ענה לי נחרצות: 'תניח ביד שמאל (כדברי הצ"צ) כפי שהוריתי לך'".
תגובתי: אם קבלה היא – נקבל. אבל נראה שאין זה משנה את המסקנה הלכה למעשה, להניח בשמאל כדעת הצמח-צדק. ומהטעמים הבאים:
א. הצמח-צדק הוא אחרון ביחס לאדמו"ר הזקן, וידוע ד'הלכה כבתראי' (וכמו בקשר לברכת שהחיינו בפורים ביום). ב. הצמח-צדק, כשחלק על דעת אדמו"ר הזקן, אמנם לא הביא את דברי סבו (ומסתבר שראה אותם בבית סבו שם גדל, מכיוון שנכתבו עוד במזריטש (ראה ב'הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל', במהדורה החדשה, הערה יז), אבל יש לומר שעשה כן מפני הכבוד, ולכן הביא רק את דעת המגן-אברהם עליו מבוסס פסק אדה"ז. ג. הצמח-צדק התייחס לדעה זו בסגנון נדיר ונחרץ: "אין דבריו נכונים בזה כלל, ולא יצא ידי חובתו כלל כשמניח בימין". ד. גם אם נאמר כטוענים שהצמח-צדק לא ראה את דברי אדה"ז, קשה מאוד להסיק שלאחרי השלילה הנחרצת כל כך של דעת המגן אברהם (שניתן לראות גודל מעלתו ממה שלכתחילה בחיבור השו"ע לרוב נמשך אדה"ז אחריו, כמ"ש בשו"ת הצ"צ חאו"ח סי' יח ס"ד ועוד), אילו אך ראה הצמח-צדק את דברי אדה"ז היה חוזר בו מן השלילה ועד להיפך לגמרי (ולהעיר מספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 311 ואילך, שדרך הפוסקים לפסוק כדעה פלונית גם לפי שיקול דעתם, ולא רק בדרך "קבלה היא ונקבלה").
מעבר לפני הקורא קריאת-שמע
בגמרא ובטושו"ע לא נזכר אלא האיסור לעבור לפני המתפלל, שהכוונה לשמונה-עשרה.
באליה רבה (קב,ו) אוסר גם לעבור לפני האומר פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי שלא תתבטל כוונתו.
המשנה-ברורה בביאור-הלכה ר"ס קב מביא זאת מ"אליה רבה בשם של"ה" אך האליה רבה הנ"ל לא הזכיר על זה את השל"ה, וגם בשל"ה עצמו (דפוס אמ"ד בדיני ק"ש ותפילה, דפים רנב-רנה (ובפרט בעניין העובר לפני המתפלל, רנה סע"א)) לא מצאתי זאת. ובכף החיים שם ס"ק כה הביא זאת מקיצור של"ה, ושם מצאתיו (מס' חולין, דיני תפילת שמו"ע. דפוס אשדוד תשנ"ח, עמ' קסד סוף טור א).
ולדידן – כיוון שאדה"ז ראה את האליה רבה ולא העתיקו, צ"ע אם צריך לפסוק כמותו (הקצות השלחן לא הביא זאת – לא בקדיש ולא בשמע. אך תמיד י"ל בכיו"ב שזה רק מפני הקיצור).
לגבי האומר קדיש, כיוון שהמקור הראשון שמזכיר זאת הוא הברכי יוסף, שאותו לא ראה אדה"ז, והובא רק אחרי זמנו – בשערי תשובה, בן איש חי וכף החיים, לכאורה אין סיבה לשלול זאת.
אמנם לכאורה אם כל טעם האיסור הוא רק במה שכתבו המג"א ואדה"ז "שמא תתבטל כוונתם", צריך עיון מניין לנו להחיל זאת גם על עניינים אחרים מלבד שמונה-עשרה שבו הכוונה הגדולה ביותר "כעומד לפני המלך". ואם זו הסיבה שאדה"ז לא העתיקו – אולי כ"ה גם לעניין קדיש.
בחיי אדם (כו,ג) אומר שנראה לו שהטעם הוא שלא להפסיק בינו לשכינה, והובא בביה"ל הנ"ל. ולכאורה (וכדמשמע מלשונו) חולק בזה על המג"א ואדמו"ר הזקן.
אבל כבר נאמרו הדברים בזוהר (פ' חיי שרה קלב א-ב. אגב, באור החמה מביא גירסא בזוהר שאינו אוסר לפניו כמלוא עיניו, וזה תואם את המג"א ואדה"ז שלא הזכירו זאת). ואף בקצות השלחן (כ, בבדה"ש כו) הוכיח לדיני מעבר בתפילה מדין ישיבה ש"המקום שעומד עליו המתפלל אדמת קודש הוא" כמובא בשוע"ר שם ס"א. הרי שיש קשר בין הדברים.
והנה באגרות קודש של רבותינו שללו פעמים רבות, ובחריפות, את ההנהגה "ללכת אנה ואנה" במשך התפילה1. ומלבד הסיבה שזה מפריע למתהלך עצמו (ולא כפי שמטעים עצמם2 לומר שזה עוזר להתבוננות3), הזכירו גם את ההפרעה לשאר המתפללים, ובשני מקומות הזכירו את דין העובר לפני המתפלל: "משיתחיל הש"ץ 'הודו' – לא ילך שום אדם בבית המניין אנה ואנה, ובפרט לעבור כנגד המתפללים, שהוא איסור גמור מדינא דגמרא"4. ובמקום אחר5: "ועליו [על הש"ץ התורן] מוטל הזירוז לאסוף אליו עשרה מתפללים בקול, שיעמדו בסמוך לו להתפלל ביחד מהודו ועד אחר שמונה-עשרה. והשאר כל אחד במקומו. ולא יהלכו אנה ואנה, שלא לבלבל כו' כנזכר בגמ' ופוסקים6" – ללא הסתייגות שעניין זה הוא רק בעמדם שמונה-עשרה ולא לפני-כן.
__________________
1) מלבד המובא להלן, ראש גם אג"ק אדמו"ר האמצעי עמ' ערב-רעד. אדמו"ר הצמח-צדק עמ' שסה. שפא.
2) ראה באריכות באג"ק אדמו"ר האמצעי סי' לו, עד כמה היו הנחה זו והנהגה זו מושרשות בין אנ"ש.
3) ועדיין גם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה צריך לשלול זאת, כמ"ש בקונטרס התפלה פי"א סוף אות א.
4) אג"ק אדמו"ר הזקן סי' מב (אחד מקבצי "תקנות לאזניא"), עמ' קד [תודה להרב לוי יצחק שי' ראסקין, דומ"צ דאנ"ש בלונדון, שעוררני על מקור זה]. ושם ציין המהדיר "ברכות כז,א. וראה לעיל סי' ח".
5) אג"ק שם סי' ח.
6) המהדיר שם ציין לגמ' ברכות הנ"ל ולטוש"ע או"ח סי' קב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
