נושאים נוספים
	התקשרות 865 - כל המדורים ברצף
	עבודת השמחה של השנה מתגלית בפורים קטן
	זעקת 'עד מתי' של אליהו
	למה הרד"ץ נקרא בשמו בלבד
	פרשת כי-תישא
	גיל הדלקת נרות / תפילה לגשם / מרכז צעירים 'ופרצת'
	הלכות ומנהגי חב"ד

הגיל להדלקת נש"ק

בשיחת ז"ך אלול תשמ"ט לנשי ובנות חב"ד סעיף ה¹ נאמר: "ולהוסיף, שמצוה זו [הדלקת נר שבת ויום-טוב] שייכת גם לבנות ישראל, ועד לילדה קטנה בת שלוש שנים, שנתיים וחצי, שנתיים, או אפילו אם היא בת שנה² וכבר מתחילה לדבר ויכולה להדליק ולברך...", עיי"ש.

פעם אחת מצאו שנזכר "גיל שלוש" בהקשר זה בשיחות הרבי, והוא בשיחת ש"פ חיי שרה ה'תשל"ה (בקשר לרבקה אימנו שלפי חז"ל ופירש רש"י שהדליקה כבר בגיל שלוש)³, ומשם (כנראה) נכנס לעלוני נש"ק של צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק, אך בכל שאר השיחות המוגהות שראיתי בנדון, וגם במסקנה, הנדפסת באותיות גדולות בסוף שיחה זאת עצמה⁴, נזכר רק "שהגיעה לחינוך". והלוא דבר הוא.

______________________

1)        מהקלטה, אך 'בלתי מוגה', 'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ט ח"ד עמ' 378.

ולהעיר שמנהג חב"ד הוא שמדליקות "בגיל רך ביותר" (ממכתב הרבי, ס' היכל מנחם ח"א עמ' מ), והרבי הסביר זאת, שכמו בכל עניין טוב, שייך הנושא "מייד לאחר הלידה" כמו שמברכים אותה ב'מי שבירך' מייד לאחר הלידה, ביום הקריאה הסמוך, "...לחופה ולמעשים טובים" (שיחת ש"פ האזינו תשל"ה ס"ד, שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 66), וכן קישר את ההדלקה ע"י טף לעובדה שתינוק בן יומו כבר מבחין באור, ואף נמשך אל האור (משיחת שבת תשובה תשל"ה ס"ו - שיחות קודש שם עמ' 20, בלתי מוגה). וכן משמע לכאורה ממה שאמר הרבי כשהתחיל המבצע, ש"אפילו ילדות קטנות ביותר שבגיל חינוך, וניתן להסביר להן את משמעותו של נר שבת, ידליקו בברכה" (לקוטי שיחות חלק יא עמ' 284, ועל דרך זה בחלק טו עמ' 173, בחלק יז עמ' 147, בס' השיחות תש"נ ח"ב עמ' 481, ובס' השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 360).

2)    ועד"ז בשיחת ש"פ ויקרא תשמ"ב סל"ח (התוועדויות ח"ב עמ' 1112).

3)    לקוטי שיחות חלק טו עמ' 170.

4)    כנ"ל סוף הערה 1.

תפילה על הגשם כיום באה"ק

בטור¹ הביא את כל סדר התפילה בשבע תעניות האחרונות על הגשמים (שעיקרן בארץ-ישראל²), ובחזרת הש"ץ, בברכת 'שומע תפילה', מביא את כל הנוסח "ועננו בורא עולם במידת הרחמים" (בשינויים קלים מהנוסח) הנדפס בסידורים, כולל בסידורי חב"ד 'תורה אור'³ ו'תהלת ה'' (הישן)⁴.

עקב עצירת הגשמים הקשה, בפרט בשנה זאת, הנהיגו רבים מבתי-הדין והרבנים באה"ק לומר זאת בחזרת הש"ץ כאמור. ומה שנדפס בסידורי חב"ד לפני תפילה זו: "היחיד יכול לאמרה בתפילת לחש, אבל בחזרת הש"ץ אין לאומרה (שו"ע סימן קיז)" –הכוונה למה שנפסק שם⁵, שיחידים או אפילו ארצות הצריכים למטר בימות החמה, אין שואלין אותו בברכת השנים אלא ב'שומע תפילה', והוסיף הט"ז⁶ שגם זאת רק כשהם מתפללים בלחש, ולא בחזרת הש"ץ אפילו ב'שומע תפילה', ע"כ. ואין זה נוגע כלל לתפילה על עצירת גשמים בזמן החורף.

למעשה, אין שום סיבה להימנע מלומר זאת, ואדרבה יש לפנות לרבנים ולגבאי בתי-הכנסת כדי שנזכה להשתתף בתפילת רבים מישראל ולהעתיר לה' על עמו ונחלתו, וה' ישמע תפילתנו במהרה ויוריד גשמי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות.

_________________

1)    או"ח סימן תקע"ט.

2)    כמ"ש שם ר"ס תקעה. וראה שם בב"י ד"ה ומ"ש הרמב"ם.

3)    במהדורת ברוקלין תשמ"ז עמ' 396.

4)    עמ' 380, אחרי תיקון חצות והטבת חלום (צילום מסידור 'תורה אור'). בסידורים החדשים נשמטו כל אלה. אגב, כנראה שהתפילות על הגשמים נעתקו מסידורים בנוסח אשכנז, כי הסיום שם הוא: "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל וכו'" שהוא סיום ברכת 'שומע תפילה' בנוסח אשכנז (ואגב, גם בסוף 'ריבון העולמים' הנדפס קרוב לסיום ק"ש על המיטה, נדפס כך).

5)    בשו"ע הב"י סעיף ב.

6)    ס"ק ב. שני הפסקים הובאו בשו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א, במהדורה החדשה ד"ה אבל.

מרכז צעירים 'ופרצת'

אודות המופיע במדור 'ניצוצי רבי', 'התקשרות', גיליון תתנ"א עמ' 10, אודות הרב יהודה לייב רסקין ע"ה, השליח במרוקו, שהרבי אמר לו: "להמשיך כל ההמשכות ובפרט עבור הצעירים, המשכה נצחית בענייני הצעירים במרוקו" [ואגב, חבל שהתרגום ללה"ק שם אינו מדוייק: נכתב "ובמיוחד" במקום ובפרט, וכן תיבת "ובכל ענייני" שהרבי לא אמר].

כדאי לציין, שהכוונה למוסד שיסד וניהל הרב רסקין וקיים בו פעילות רבה וענפה:"מרכז צעירים ופרצת – ליובאוויטש", שהתקיים בין השאר בערים קסבלנקה, מקנס ומרקש, כמצולם בספר השלוחים ח"ג עמ' 1044 עד 1050.

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר