חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:38 כ"ט בסיון התשפ"ב, 28/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רפואה שהיא חובה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1256 - כל המדורים ברצף
לעזור מתוך אכפתיות אמיתית
חדש על המדף
רפואה שהיא חובה
תיקון המידות
לא להיראות רשע
כמו העשירים
המוכיח שנעלם
בני-חורין לנצח
הרוקח של הטבע
תפילה על גשם

בתפיסתו של היהודי המאמין, כל דבר בא מלמעלה. אם חלה האדם, יש לראות בכך דבר שבא משמים. היה אפוא מקום לחשוב שאסור לפנות אל רופא, שכן אם הקב"ה הביא מחלה על האדם, איך יעלה על הדעת ללכת אל הרופא כדי שירפא אותה. אולם בפרשתנו נאמר: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא", ואמרו חז"ל: "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות".

אולם מהפסוק הזה אנחנו למדים רק שיש רשות לרופא לרפאות; האם זו גם חובה? חכמינו לומדים זאת בקל-וחומר מהפסוק "והשבותו לו", שנאמר בהשבת אבדה: אם חייבים להחזיר לאדם את ממונו, כל-שכן שחובה להשיב לו את בריאותו. מכאן שיש חובה לעשות הכול כדי לרפא את האדם ממחלתו.

חולי רוחני

כשם שיש חולי גשמי, יש חולי גם בעבודת ה' הרוחנית. כשיש ליקוי בעבודתו הרוחנית של האדם, הרי הוא בבחינת 'חולה'. וכאן יש כמה וכמה דרגות: יש 'חולה שיש בו סכנה'; יש 'חולה שאין בו סכנה'; ועד שיש דרגה עליונה ביותר שעליה נאמר כי 'חולה' בגימטרייה מ"ט (49), שכן הוא כבר השיג ארבעים ותשעה 'שערי בינה', ו'מחלתו' היא שחסר לו השער החמישים – כלומר שלמות עליונה ביותר.

מההבדלים שבין ה'חולים' נגזרת גם מידת החובה להתמסר ל'רפואתם'. יש תחלואים רוחניים שבהם חלה חובה לעסוק ברפואתם, ויש תחלואים שעליהם "ניתנה רשות לרפאות", אבל אין זו חובה ממש.

חובה ורשות

 כאשר מדובר ב'חולי' המתבטא באי קיום התורה ומצוותיה – ה'רפואה' היא חובה. יהודי שאינו לומד תורה ואינו מקיים את מצוותיה הוא בבחינת 'חולה שיש בו סכנה', וחובה על כל מי שיכול להצילו לעסוק ב'רפואתו'.

אולם כאשר ה'חולי' מתבטא בכך שהאדם עדיין לא הגיע לפסגת השלמות ועדיין חסר לו השער החמישים מ'שערי בינה' – על זה נאמר "ניתנה רשות לרפאות". זו רשות ואינה חובה, שכן ההתעסקות בעניין זה אינה נתונה לכל אחד ואחד.

תחילה לדאוג לזולת

מכאן אנו למדים עוד הוראה: כשתובעים מיהודי לעסוק בהפצת היהדות, ולהשפיע על יהודי שני שיקיים את המצוות בפועל – הוא משיב לפעמים שהוא חס על זמנו, שכן רצונו להקדיש את הזמן להתעלות רוחנית אישית, כדי שיצליח להגיע ל'שער החמישים'.

עליו לדעת אפוא שהתביעה 'לרפא' את הזולת היא חובה, כי מדובר ב'מחלה' שחובה לעסוק ב'רפואתה', ואילו שאיפתו להגיע לשלמות אישית אמנם היא דבר נכון וראוי, אבל היא בבחינת 'רשות' לעומת החובה המוטלת עליו כלפי הזולת, השרוי במצב רוחני ירוד בהרבה. האדם נדרש לעסוק תחילה בדברים שהוא חייב בהם, ורק לאחר מכן הוא רשאי לעסוק בדברים שהם בבחינת 'רשות', ואז יעניק לו הקב"ה הצלחה גם בעבודתו הפרטית עם עצמו, עד שיגיע ל'שער החמישים'.

(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 529)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)