חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:03 זריחה: 6:41 י"ז בשבט התשפ"ב, 19/1/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 859 - כל המדורים ברצף
לבוא אל שורש "פרעה" למעלה – ולא לפחד!
אף יהודי לא יישאר בגלות!
לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות
פרשת בא
הלכות ומנהגי חב"ד

הכוונה העליונה בהגעתם של בני הנוער מטהרן היא בהגברת קיום המצוות אצלם * כנגד הטענה שבני נוער אלו לא ימשיכו בדרך התורה, טען הרבי כי אדרבה, הם יהיו משפיעים על אחרים * יש לעמוד על המשמר, וכל יום יקר – אמר הרבי על קליטת הנערים במוסדות חרדיים * רשימה שנייה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

מהפכה מכוונת

בהתוועדות אחרון של פסח תשל"ט (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 521 ואילך) דיבר הרבי על מצבם של בני הנוער שיצאו מפרס. "הניצנים נראו בארץ" – אלו הם הנערים והנערות שיצאו משם זה עתה, והכוונה העליונה שיתווסף להם בכל ענייני תורה ומצוות.

עוד אמר הרבי, כי ברוח זו יש להביט על כל עניין ה'מהפכה' שהתחוללה שם. במקום שבו חיו עד עתה נתקלו בעבר בקשיים שונים בתחום קיום התורה ומצוותיה. ועל-פי קביעת חז"ל "כל אחד ואחד חייב (ולא רק יכול) לומר בשבילי נברא העולם", בהכרח שהדבר נועד להוספה בתחום הרוחני.

בשיחה התייחס הרבי גם לטענה ולחשש שהנערים האלה לא ימשיכו בדרך התורה והמצוות. בדבריו ביטל את הטענה ואמר, כי לא זו בלבד שהם יתמידו בכך, אלא גם יהפכו למשפיעים בבחינת "טופח על מנת להטפיח". וכפי שנוכחו, שהם נטלו חלק ב'תהלוכה' שהונהגה על-ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. כדאית כל הטרחה וההצלה – הוסיף הרבי, והודה למתעסקים בסידורם בגשמיות וברוחניות. לאחר מכן הורה לילדים מפרס שיאמרו 'לחיים'. בסיום הדברים ביקש שיתרגמו את דבריו – בנוגע למעשה בפועל – בפרסית.

גם (הרי"י העכט, ובנו) הרש"ב שי' העכט נתבקשו על-ידי הרבי לומר 'לחיים'.

לקולטם גשמית – ולקרבם רוחנית

במקביל לקליטת אלף הילדים והנערים בניו-יורק, עורר הרבי גם על קליטתם הרוחנית של אלה שהחלו להגיע לארץ-הקודש.

בחודש טבת תשל"ט התקבלה הוראת הרבי להנהלת מוסדות חב"ד בארץ-הקודש ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 286):

בעניין ילדי פרס יש לפעול לקבלם למוסדות, וכל יום הוא יקר. אפשר גם לקבל ילדים אלו שלא במסגרת עליית הנוער.

לעורר את... שישנם פליטים מבוגרים יותר מנוער שמגיעים ואין מי שיתעסק איתם, לדאוג שיהיה מי שיטפל לקרבם וכו', ויקבלו אותם [=את פניהם] אנשים ונשים וכו'.

בי' טבת של אותה שנה (שם עמ' 287) כותב הרב אפרים וולף לרב חודוקוב:

"התקשרה אלי אתמול הגב' רחל בן חיים שהיתה עסקנית בטהראן, בעלה נמצא עדיין שם. לדבריה נמצאת בקשר עם ה' ישראל שיף מהג'וינט, היא מכירה ופעלה ביחד עם רשד"ב הכט בעת שהיה בטהראן יחד עם הרצל אילוליאן, והיא אומרת שבאם ייסע נציג של חב"ד מארץ הקודש או מארצות הברית לטהראן אפשר לקבל שם הרבה ילדים בגילאים 10-14 ועוד, ולהכניסם למוסדות שלנו".

ושוב מאשר הרב וולף בב' אדר תשל"ט (שם עמ' 296) טלפון של יום קודם בו נמסר לו:

"לגבי המצב בפרס, היהודים שם מפוחדים והמצב רציני, וממילא תהיה עלייה יותר גדולה. כאן מחפשים להכניסם למוסדות שונים. במדינתם קיבלו חינוך יהודי, וצריך לראות לעמוד על המשמר שגם בארץ-הקודש ייקלטו במוסדות חרדיים וכו'".

באופן הטיפול עצמו הורה הרבי "פשוט שעל אתר להחליט בזה ולפלא גדול השאלה כאן". ולגבי העבודה עצמה באם הייתה גישה חמה ואחידה, כתב "לצערי לא כל המוסדות ערים לבעיה זו".

כעבור מספר שבועות מדווח הרב וולף לרבי (שם עמ' 297): "מעליית הנוער טלפנו אלי ומתרעמים על שלא משתדלים להביא לארץ-הקודש 120 ילדים פרסיים הנמצאים ברומא".

ושוב מתקבלת הוראה ממזכירות הרבי בכ"ו אדר (שם עמ' 300): "על-דבר ילדי פרס לברר אצל [=הרב שלום דובער] ליפשיץ [=יו"ר "פעילים – יד לאחים"] מה אפשר לפעול עוד [=ראה עוד שם עמ' 297]".

והרב וולף מדווח (שם): "השבוע היו אצלי ר' שלום דוכמן והתמים יוסף דערין שיש להם קשר עם יהודי בשם יקובינה [=יעקובייאהן?] בירושלים שפעיל בעניין ילדי פרס, והם פועלים יחד איתו להביא ילדים אלו למוסדות".

באדר"ח אלול (שם עמ' 318) ביקר בסמינר בית רבקה בכפר חב"ד רב מפרס, מהעיר שיראז. נלווה אליו מר מישרין, יהודי עולה מפרס, שעובד בעליית הנוער. הרב הנ"ל בא לארץ הקודש דרך פריז, כנראה באופן סודי, כי בדעתו לחזור לפרס... הוא בא לחפש ילדים שהוא שלח לארץ-הקודש...

[וראה גם 'ימי תמימים' כרך ח' עמ' 118].

בד בבד תקף הרבי את אוזלת היד של עסקנים דתיים מסויימים בארץ-ישראל על שאפשרו את קליטתם של ילדי פרס בקיבוצים ובמוסדות לא דתיים – "ילדי טהרן" השניים. הרבי האריך בכך בשיחות פורים (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 292-291); מוצאי שבת קודש פרשת ויקהל פקודי (שם עמ' 386 ואילך); ועוד [ראה גם שיחת יום ב' דחג השבועות (כרך ג' עמ' 79 ואילך ובמיוחד שם עמ' 83)].

להחזיק במנהג אבותיהם

סיפר הרב שלום דובער הכט:

לכל אורך הדרך קיבל אבי הוראות, הנחיות ועידודים מהרבי. החל מבעיות הלבשה, הנעלה ולינה וכמובן גם בכל הקשור לעניינים רוחניים.

מההוראות של הרבי היה מובן שיש לנו משימה כפולה: א) עצם ההצלה. ב) קירוב ליהדות. אך בד בבד הדגיש כי עליהם לשמר את המסורת שלהם – בפסח נתנו להם לאכול אורז.

הרבי גם העניק הוראות חינוכיות פדגוגיות ואף סייע בהצעות פתרון לבעיות ניהוליות.

דעתו של הרבי היתה שתחילה על הילדים לבוא לארצות-הברית, כדי לקבל חינוך דתי כדבעי, ולאחר מכן יש לשלוח אותם לארץ-ישראל, כי שם תהיה להם אפשרות יתר לשמירת שבת, חינוך, כשרות ועוד (שאלה זו נעשתה עוד יותר רלוונטית בשעה שההורים התחילו לצאת בעקבות הילדים).

[על קליטת יהודי אירן על-ידי חב"ד בניו-יורק, ראה גם במאמריהם של איש-הציבור ציון כהן והעיתונאי חיים פיקרש ב'הרבי שלושים שנות נשיאות' כרך ב' עמ' 178-177; 183]. על עידודו של הרבי את רבה של מקסיקו הרה"ג ר' אברהם מרדכי הרשברג לנסוע לאירן ולעזור ליהודים שם – ראה 'שמן ששון מחבריך' כרך א' עמ' 232-230, וב'כפר חב"ד' גליון 860 (ג' תמוז תשנ"ט) עמ' 93-86].

בהזדמנות מסויימת נחשפה איגרת שכתב הרבי לאחד מיהודי טהרן בשנת תשל"ט.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)