אלף ילדים יצאו מפרס בשנת תשל"ט במבצע מיוחד * בעזרת צוות מצומצם של עסקנים חב"דיים זכו לקבל חינוך יהודי תורני בשכונת קראון הייטס, שנרתמה לקליטתם * במקביל ביקש הרבי לקלוט ילדים במוסדות תורניים ודתיים בארץ-ישראל * שיגר משלוח מנות לניצולים וביקש לאכול מה'מרור' שהוכן עבורם ללילות-הסדר... * רשימה ראשונה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
יוצאי פרס – חגגו פורים
התוועדות פורים תשל"ט. במהלך ההתוועדות – בשיחה החמישית – פונה הרבי לפתע ואומר (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 272-271):
כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד 'לחיים', והקהל (ה'עולם') מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה.
הרבי הוסיף:
אינני יודע אם הם מבינים אידיש – יתרגם להם מישהו לפרסית.
הת' הרצל אילוליאן תירגם להם את דברי הרבי והם אמרו 'לחיים'.
אחר-כך הורה הרבי שהם ינגנו ניגון שלהם, והם אכן ניגנו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח" במנגינה המיוחדת להם, ושוב נתבקשו על-ידי הרבי לסיים באמירת 'לחיים'. כשעשו כן כולם יחד נענו על-ידי הרבי ב"לחיים ולברכה" ואחר-כך החל הרבי לנגן "ממצרים גאלתנו".
(בין התחלת הניגונים פנה הרבי להרה"ח הרב יואל שי' כהן ודיבר עמו על קליטת הניגון והפנמתו).
היתה זו הפעם הראשונה שהרבי חשף ברבים את פרשת הצלת הילדים מאירן.
אגב, הרבי גם ביקש לשלוח 'משלוח מנות' אישי בשמו לכל אחד ואחד מהילדים.
הדפסת תניא בצל ההתראות
בשנת תשל"ח הודפסה מהדורת ספר התניא בטהרן שבפרס והיא המהדורה ה-קיט – האחרונה של שנת תשל"ח: "קיט. כנ"ל אות פה. טעהראן, פרס, ה'תשל"ח. רכז דף".
הרב הרצל אילוליאן והרב שלום דובער העכט הגיעו יחד בר"ח אב תשל"ח לטהרן. הרב אילוליאן דיווח למזכירו של הרבי על תוצאות פעולותיהם בקהילה היהודית שם, ובינתיים ניכרה השפעה לטובה אצל בני הנוער, שמקצתם החלו ללבוש ציצית. באחת משיחות הטלפון נמסרה לראשונה אזהרה מפני סכנות צפויות במדינה כמו איראן. אחר-כך הצטרף הרב יוסף יצחק רייטשיק (ע"ה) – שכבר בשנת תשל"ו שהה בטהרן עם עמיתו – יבלחט"א – הרב יוסף גרליצקי. הפעם הוא גויס למשימה על-ידי הרב אילוליאן כדי לעזור בהדפסת מהדורת התניא.
הצלת הנערים
הרב שלום-בער העכט החל לחפש בניו-יורק שליח קבוע לאירן, ובינתיים החלו ניצני הפיכה. בשלב זה פנו אנשי הקהילה אל נציגי הרבי בבקשה, לעזור להם להוציא את הילדים ובעיקר את הבנות, כשהעילה העיקרית היא לשם לימודים, וכך ניתן יהיה להוציא ילדים בגילאים שבע-שמונה ועד שלושים. לפני ראש השנה תשל"ט חזר הרב אילוליאן ובידו רשימה ראשונה של ילדים. הרב יעקב יהודה העכט (ע"ה), שעמד בראש הארגון "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", נרתם לקליטתם בארצות-הברית.
הרב הכט קיבל מכתב ארוך מהרבי ובו הרבה ברכות חמות על הפעילות בנושא. ואכן, הוא התמסר בכל מרצו לקליטת הילדים, והכניס את כולם במסגרת המוסדות שתחת הנהלתו – 'הדר התורה' ו'מכון חנה'. הוא אף נכנס בעקבות הפעילות לחובות של 3 מליון דולר, אך לא אמר נואש (פרטים על פרשה זו התפרסמו בשעתו, ב'כפר חב"ד' גיליון 630 עמ' 27-20, שם התקיים רב-שיח על הפרשה).
באחרון-של-פסח תשל"ט (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 525) התבטא הרבי:
וכפי שנוכחו שעל-ידי השתדלות עד עתה, הצליחו באופן שלמעלה מדרך הטבע – על-אחת-כמה-וכמה אם יוסיפו בהשתדלות, יצליחו עוד יותר.
זו רק התחלה...
בליל א' דחג-הפסח תשל"ט ביקר הרבי בכמה מקומות בשכונה שבהם התקיימו סדרי פסח, ובין השאר ביקר בנפרד בשני סדרים של יוצאי פרס. תחילה אצל הנערים באולם 'ופרצת'. הרבי דיבר באידיש (הברכה הוגהה לאחר-מכן ונדפסה בליקוטי שיחות כרך יז עמ' 460), ואחר-כך תירגם אחד הנוכחים את הדברים לפרסית.
עם סיום התרגום ענו הנוכחים בהברה ספרדית: כן יהי רצון. והרבי החרה אחריהם גם כן בהברה ספרדית: "אמן, כן יהי רצון". החל לנגן "ושמחת" ויצא. אחד המלווים שאל את הרבי: אלו כל הילדים מפרס? – והרבי הגיב: זו רק התחלה!...
גם את הנערות והבחורות יוצאות פרס שקיימו סדר ב'מכון חנה' ביקר הרבי. בשיחה אליהם בירכן (אף ברכה זו הוגהה ונדפסה ב'לקוטי שיחות' שם), ובין השאר איחל שעוד בשנה הבאה "יתראו עם כל היהודים בירושלים עיר הקודש, ושם תמשיכו את ה'סדר' עם משפחותיכם".
קודם לכן בערב פסח מסר הרבי הרבה מצות עבור סדרים אלו של יוצאי פרס, וביקש שיביאו בעבורו ארבעה או שמונה כזיתים של 'מרור' ממה שהכינו עבורם!... (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 758).
גם בשנת תשמ"א בירך הרבי את התלמידים והתלמידות שיחיו יוצאי פרס. בעת ביקורו לפני עריכת הסדר, ליל א' דחג הפסח (ליקוטי שיחות כרך כב עמ' 284) אמר:
השם יתברך יברך את כל אחד ואחת מכם בחג הפסח כשר ושמח.
ובהמשך התבטא:
והעיקר – שמשיח יבוא בכל הלשונות ובכל המקומות, היינו שמשיח יבוא מיד באופן שיהיה ניכר בכל הלשונות ובכל המקומות.
אחרי תרגום הדברים לפרסית איחל הרבי: אמן כן יהי רצון.
[וראה שיחות קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 824].
"יראת-שמים שבהם"
פרס לא היתה מקום חדש ב'מפת העבודה' של הרבי. באחת מאיגרותיו בתחילת הנשיאות (ט' אלול תשי"א – אגרות קודש כרך ד' עמ' תסד) הגדיר הרבי את אופי הפעילות הנדרשת בארצנו-הקדושה, ומציין כי עליה להקיף "שטחים היותר גדולים ומספר אנשים ונשים וטף היותר גדול".
הרבי ממשיך:
תשומת לב מיוחדה בכל הנזכר-לעיל דורשים אחינו בני תימן, פרס וכו' אשר מצד אחד אין להם לעת-עתה שום ידיעה מתנועת החסידות תורתה ודרכיה, ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת שמים שבהם והתקשרות בתורת הקבלה ואמונת צדיקים, לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים, זכר צדיקים וקדושים לברכה לחיי העולם הבא.
[איגרת זו חזרה ונדפסה (בטעות?) תחת תאריך 'ט' אלול תשי"ד' באגרות קודש כרך כא עמ' רסט].
בשנת תשכ"ג פנה אל הרבי מר אריה (לובה) אליאב (אגרות קודש כרך כב עמ' שפב), אחרי שכבר עמד בקשרים עם הרבי (השווה שם עמ' שכט), ודיווח לרבי כי הוא מוכן להיות לעזר בהיותו בפרס. הרבי הודה לו על-כך: "הננו לאשר קבלת מכתבו מ – 4/12/62, ותשואת-חן עבור נכונותו להיות לעזר בהיותו בפרס..".
בהמשך מציין הרבי:
בטח יעניין את כבודו לדעת שאחת מהחוברות שהופיעו על-ידי ה'מרכז לעניני חינוך' שלנו נתרגמה [=תורגמה] לשפה הפרסית.
הרבי מעיר:
ומפני סיבה נפסק הדבר ולא נתרגמו שאר החוברות מסוג זה...
גם כשביקש הרבי להשיג ספרים עבור ספרייתו, ציין (אגרות קודש כרך ו' עמ' רל) "אשר כמה ספרים מסוגים אלו הובאו לארץ-הקודש ת"ו על-ידי העולים הספרדים מ... פרס וכו'".
בהזדמנות מסויימת סיפר הרבי כי כתב יד של מאמר חסידות הגיע לידו על-ידי רב יוצא פרס שטרח לשגרו אליו.
אולם כל אלו היו רק סנוניות ראשונות בקשר המיוחד שבין הרבי ויהדות פרס. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:00
זריחה: 6:30
