חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 ח' בסיון התש"פ, 31/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תענית שעות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 856 - כל המדורים ברצף
"חומת אש" – תנאי ל"פרזות" גם בגשמיות
התחלת הצמיחה והגאולה
תענית שעות
פרשת ויחי
קדיש בתשעה באב
הלכות ומנהגי חב"ד

בשנים תש"מ-תשמ"ב הצטרף הרבי לקריאת גדולי הרבנים שליט"א, ואף היה מיוזמי יום 'תענית לשעות', ותפילה וצדקה * שיחה חריפה בעקבות מאמר חצוף של עיתונאי דתי * רק מי שמכסה את העיניים לא רואה את הידרדרות המצב ר"ל בכל התחומים! – זעק הרבי * זכות הרבים תועיל להשפיע על מקבלי ההחלטות, גם בענייניהם הפרטיים... * ומה ראה המומחה לאסטרולוגיה?

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

נאלצים להזדקק לכוח התענית

כ"ג כסלו תש"מ; ערב-ראש-חודש סיוון תש"מ; ערב ראש-חודש סיוון תשמ"א; ז"ך מנחם-אב תשמ"א; ז' תמוז תשמ"ב – כל אחד מהתאריכים הללו נקבע בשעתו על-ידי גדולי הרבנים ליום תענית של שעות וליום תפילה וצדקה. בדרך-כלל היה זה בקשר למצב בארץ-הקודש.

בהתוועדויות הסמוכות לימים אלה נהג הרבי בדרך-כלל לקרוא לציבור להצטרף לקריאת הרבנים, ובעצמו נהג להשמיע שיחות 'דברי כיבושין' באותו יום לאחר תפילת מנחה, שהתקיימה מוקדם מהרגיל בבית מדרשו.

חורף תש"מ. מתחילת החורף דיבר הרבי על המצב הקשה השורר בארצנו-הקדושה. במוצאי שבת קודש פרשת חיי שרה (שיחות קודש תש"מ כרך א' עמ' 419-420), לאחר שהשמיע דברים על המצב, אמר הרבי: בהתאם לשיטת החסידות לא 'אוחזים' מגזירת תענית על הציבור, כמבואר ב'אגרת התשובה', וכפי שנוכחים בפועל בחולשה הנפעלת כתוצאה מצומות, בזמן שבו צריכים לעסוק בשקידה והתמדה בלימוד התורה.

אמנם – המשיך הרבי – המצב התדרדר עד כדי כך שהיה זה דבר נכון שיגזרו תענית על חצי יום, ותענית לשעות נחשבת כתענית, כמובא על-ידי אדמו"ר הזקן מהירושלמי (תענית פרק א' הלכה ד'), כי מצד כמה וכמה טעמים אין כדאי לגזור תענית על כל היום.

בד בבד הדגיש הרבי:

אינני רוצה להיות המתחיל, מי שמתעקש לגרום לכך שיהודים יצטערו במניעת אכילה ושתייה כפי הרגילות, ולו גם בארוחה אחת בלבד פחות...

אולם, אם ישנם בנמצא [=אישי תורה גופים רבניים וכדומה] כאלה שאצלם אין עניין של תענית מושלל כל-כך, ויגזרו תענית לשעות כאשר מחציתו השני של היום תיפדה בצדקה או ימשיכו בתענית דיבור וכיוצא בזה – יישר חילם וכל הקטנים, ואני הקטן בתוכם יצטרפו, בלי-נדר, לקריאה זו.

לדאבוננו סיכם הרבי, מוכרחים להגיע לעניין התענית – אם זו תהיה דעתם של גדולי הרבנים.

העיקר – הוספה בתשובה תפילה וצדקה

"אינני אומר זאת בתור ציווי או פקודה וכו'", הוסיף הרבי לדבר בנושא זה בהרחבה בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישלח, לאחר שהאריך בעניין קשיי הגלות (שם עמ' 536 ואילך):

אולם מכיוון שנמצאו רבנים שהחליטו לצאת בקריאה אודות "תענית שעות" – מצטרפים אפוא לקריאתם בכל העוצמה ("מיט דער גאַנצער שלימות וואָס איז דערמיט פאַרבונדן").

תושבי שכונה זו בוודאי יקיימו בקשה האמורה, שהרי רב השכונה המרא דאתרא (שהוסמך על-ידי רבנים מדורות שעברו, וכך נמשך הדבר מאז משה רבינו ע"ה שקיבל התורה מהשם יתברך בעצמו), וגם כל אותם שיש להם שייכות אלי, וזוהי הנהגתם (שהרי אני תחת מרותו של המרא דאתרא) שייכת הוראה זו גם להם.

כאן ביקש הרבי שמצד כוח הציבור הרי אלו שיש להם שייכות אליו (לרב), כל אחד במקומו יצרף אליו עוד תשעה יהודים כדי שהעניין יתבצע באופן של ציבור, ובפרט אם הרבנים שבכל אתר ואתר יצטרפו גם הם לקריאה.

הרבי התייחס לקריאת הרבנים (כנראה של אגודת הרבנים דארצות-הברית וקנדה), והביע דעתו כי העובדה שלא נכנסו לפרטי פרטים איך בדיוק לקיים את יום התענית שעות – נכונה, כך שכל קהילה תוכל לעשות זאת כמנהגה – "נהרא נהרא ופשטיה". בד בבד ביקש הרבי לעורר על אמירת 'עננו' וקריאת 'ויחל' (אם תפילת מנחה תתקיים מיד לאחרי חצות). הרבי אף הציע לומר את פרקי התהילים שהציע בשעתו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: כ', כ"ב, ס"ט.

(הרבי ציין כי בפרק כ"ב נאמר "בך בטחו אבותינו", ובפרק ס"ט מדובר על גאולת הארץ).

והעיקר – הדגיש הרבי – שתהיה הוספה בתשובה, בתפילה (וכוונת התפילה), וצדקה.

ושוב נזקק הרבי לנושא בהתוועדות י"ט כסלו (שיחות-קודש תש"מ כרך א' עמ' 588-587). באותה התוועדות גם ביקש שהמרא דאתרא, הגה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, יכריז על פרטי סדר היום של ה'תענית שעות'. קודם לכך ביקש הרבי שהרב יאמר תחילה לחיים, אך ציין בחיוך שימזגו לו פחות מרביעית, כדי שיוכל לפסוק הלכות... (אגב, גם בשבת וישלח ביקש הרבי שאחרי תפילת מנחה ידבר ויכריז המרא דאתרא על תענית השעות).

שבעלי ההשפעה יעשו תשובה

יום חמישי פרשת וישב כ"ג כסלו תש"מ נקבע ליום 'תענית השעות'. באותו יום השמיע הרבי שיחה מיוחדת של 'דברי כיבושין'. מהנקודות שבה: כוונת התענית – "מדרכי התשובה" – הוספה בתורה ומצוותיה בפועל; היוונים "לחצום לחץ גדול" כדי לגרום לחינוך שאיננו כדבעי ועל-ידי-זה לבטל ח"ו המחיצה שבין ישראל לעמים. על יהודי לא להתחשב בכך שבני-ישראל "חלשים" ו"מעטים" ולחנך ילדי-ישראל לתורה במסירות-נפש; וכמו יוסף הצדיק בבית אדוני המצרים, גם בזמן הגלות לשמור על "גאון יעקב".

בתחילת השיחה התנצל הרבי שמכיוון שזו תענית שעות "אין לעכב את הקהל", אלא שמכל מקום להיותו יום ו"עת רצון" ידבר מועט בכמות – המחזיק את המרובה, ובוודאי "ויחכם עוד".

על מידת ההשפעה של התענית איחל הרבי עוד בטרם התקיימה ואמר בשיחת ש"פ וישלח (שם עמ' 538), שעניין "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין כו'" יבטל את השטות התלויה בבחירתם החופשית של אותם בעלי השפעה, והוסיף כי "דבר זה יפעל גם שיעשו תשובה על ענייניהם הפרטיים שכן זכות הרבים מסייעתם".

בנר חמישי של חנוכה (שם עמ' 676) של אותה שנה אמר הרבי: "כיוון שכבר קיימו את ה'תענית שעות', אמרו תהילים, נתנו צדקה והתפללו – הרי בוודאי התווספו כל העניינים טובים אצל כל יהודי גם אצל אותם יהודים".

האם המצב טוב?!

אמנם כבר במוצאי שבת-קודש פרשת וישב נאלץ הרבי לדבר בחריפות בעקבות ה'תענית שעות'.

יש לציין כי בשיחה הנדפסת (שם עמ' 611) מופיע כי הרבי דיבר על מעלת השמחה שבה משתמשים לפעמים, אך לעיתים עושים פעולות אחרות, כגון "תענית שעות שהתקיימה ביום חמישי העבר... כדי לבטל ולעקור מלכתחילה את העניינים הבלתי רצויים". אולם בשעתו באותו ערב היתה אריכות רבה בדברים שנאמרו.

ומעשה שהיה כך היה:

עיתונאי מסורתי מסויים, שייחס את עצמו לחצר חסידית מסויימת, פרסם מאמר חריף נגד ה'תענית שעות' וטען שהיא אינה נחוצה. הרבי ראה לנכון למחות על הכתבה הפוגעת, והרחיב על כך את הדיבור. בין השאר התבטא: שאל אצל רבך ("ביי דיין רבי'ן") האם המצב הוא אכן טוב?...

השיחה עצמה לא נדפסה ב'שיחות-קודש', ולמעשה הושמטה מרשימת ההנחה שנדפסה בשעתו, כנראה על-פי הוראה – או לאור הוראות קודמות של הרבי. אמנם במהדורה השלישית של הספר 'דעת תורה' (קריית-גת תשמ"ב, עמ' 278 ואילך) מופיע תוכן מהדברים שנאמרו באותה שיחה.

לדבר עם הגוי בזקיפות קומה

וכך נאמר שם:

מצויים לצערנו, יהודים שומרי מצוות, אשר בביתם מקפידים על קלה כבחמורה.

ברם, כאשר הוא נפגש עם הגוי בוושינגטון הוא חושש לומר לו את האמת הכתובה בתורתנו הקדושה. מופרך אצלו לחלוטין לספר לגוי דעת תורה ופסקיה. לא זו בלבד שהוא אינו מספר, אלא מתנגד בחריפות, כאשר שומע שיש יהודי אחר המוכן לומר את פסק התורה וההלכה לגוי.

הוא יחפש תירוצים שונים וטיעונים משונים כדי למנוע זאת מיהודי אחר.

מנין נובע התסכול שלו?! – כיוון שהוא מקיים הפסוק "ונהי בעינינו כחגבים", הדימוי העצמי שלו, שלילי בעיניו. לדעתו, לתורה אין כל קשר, ח''ו, לעולם. לדעתו כאשר יוצאים לרחוב יש לחפש דרכים כדי למצוא חן בעיני הגוי, ולכן, אם יאמרו לגויים את פסק ההלכה (בקשר לאיסור החזרת שטחים מצד סכנת פיקוח נפש וכו') זה יתקבל אצלם כדברים "לא נורמלים", והיות והאומר הוא יהודי דתי, יאמרו הגויים כי הדת היהודית "לא נורמלית" ח''ו.

עלול להיות "חילול ה'" כתוצאה מהנהגה כזו... רחמנא-ליצלן!.

זוהי הנהגתו הנלוזה לגבי גוי, וכך נוהג אחר כך גם לגבי יהודים חברי קונגרס...

התענית, בשל ההחמרה במצב!

אותו יהודי, נוהג בביתו ובבית הכנסת, בכל דקדוקי המצוות, ברם, כאשר צריך לפרסם כתבה בעתונות, הוא נוהג כפי שנהוג ב"עולם העתונות". נדמה לו כי זהו "קידוש ה'". הקב''ה נתן לו כוחות והוא אינו מנצלם, אינו מסוגל לקלוט בהשקפתו המוטעית, כי תורתנו הקדושה היא היא "בעלת הבית" על העולם הזה הגשמי.

לא די בכך שהוא אינו נוהג כדבעי, עוד מעיז לכתוב מאמר ארוך ולתקוף בלעג את התורה, עולם הרבנות, פסקי דין וכו'. הוא עצמו מתפלל כל בוקר, תורם לצדקה ואומר לפעמים תהילים. כאן, בכתבתו לא התבייש לכתוב כי עניין "תענית השעות" אשר הוכרזה על-ידי רבני ארצות-הברית, רבני ארץ-ישראל, אירופה ועוד ועוד, זהו עניין של שטות!...

הוא מיתמם ושואל: מה יום מיומיים! מה קרה בעולם?! מדוע הכריזו תענית, אומרים תהילים ומתפללים בהתעוררות וכו' וכו'?! הרי כבר דובר עשרים פעם שהמצב הוא איום ונורא! מצב של פיקוח נפש רחמנא-ליצלן!

כשם שאותו עיתונאי דתי חושב שהוא חכם ומתמצא בפוליטיקה, יש עוד חכמים כמותו. יש עוד אנשים שיש להם קשרים מסועפים, לא פחות ממנו. והם בכל אופן מודיעים ומכריזים במעמד עשרה מישראל, בפומבי, כי המצב איום ונורא. ישנה החמרה במצב בשבועות האחרונים. אדם אחר במקומו, אפילו אדם לא דתי, אך ישר אופי, לפני שפוסל דעה של זולתו, הולך ומברר, מדוע אמר פלוני כך, מה המניעים שלו? מדוע אמרו כי זה מצב איום ונורא. אם אינך מבין זאת בעצמך, לפחות מעט התחשבות כלפי דעת זולתך, שאינו פחות ממך בחכמה, בידע ובהכרת המצב וכו'.

בפרט, שהדברים נאמרו במקום קדוש, בפומבי, וביקשו כי יפרסמו אותם. לפחות, בוא ושאל. אם אתה מתבייש לבוא בעצמך, שלח שליח וכיוצא בזה.

עלול לקרר יהודי אחד...

כמה פעמים הוזכר כבר, כי אנו נמצאים במצב איום ונורא ר''ל. הוכרזה התענית הנ''ל. עשרות ואולי מאות אלפים של יהודים בכל רחבי תבל התענו מחצית היום (בכ''ג כסלו) אמרו פרקי תהילים, התעוררו בתשובה, נתנו צדקה וכו', התפללו בהתלהבות ובכוונה יתירה. אותו עיתונאי דתי ממש לא יכול לסבול זאת ויצא במאמר ארוך כנגד זה, "ואין פוצה פה ומצפצף". שעה קודם לכן, הוא עצמו אמר תהילים והתפלל לה' כי יציל את עמו. לאחר מכן הולך ומנצל את אמצעי התקשורת שישנם בידו, כדי לכתוב שאין כאן ספק ולא ספק ספיקא ולא ספק אחד מאלף שהמצב לא השתנה בזמן האחרון. מהי הראיה שלו?! כי הוא לא יודע מזה.

אלפי יהודים נמצאים בסכנת פיקוח נפש והוא לא יודע כלל מזה, זוהי רחמנות עליו. מסביבו ישנו עולם גדול, שבו נמצאים בני משפחתו, אבותיו וסבותיו וכו', מוריו ורבותיו. אך אם יניח את אצבעות ידו השמאלית על עיניו, לא יראה את העולם, רק את עצמו.

...מדוע מדברים שוב באריכות על הנושא הנ''ל? היות ופרסמו דברים בעיתונות ויתכן שיפרסמו שוב עד לג' פעמים ותהיה "חזקה". מצויים יהודים כאלו הסוברים כי דבר שהודפס בעיתון, בפרט בעיתון דתי זה בוודאי אמת... כתבות מסוג זה עלולות לקרר יהודי אחד מלומר תהילים ולחזור בתשובה. לפלא שלא אומרים תהילים כל יום על המצב האיום והנורא! אשר הלך והחמיר בשבועות האחרונים. מצב איום ונורא זה, ברור וגלוי לעין כל! לא שיערתי שימצא אדם אחד אשר לא יתעורר לאחר שישמע ג' פעמים בקשר למצב הנוכחי.

כל יהודי אשר יקרא את העיתון, אפילו בשטחיות, יראה זאת בגלוי: ישנם כמה וכמה תחומים אשר המצב בהם הורע ביותר בשבועות האחרונים:

תפיסת "בני הערובה" באירן, היא עובדה אשר גרמה לערעור מעמדה של ארה''ב והחלשת השפעתה בעולם; מאידך, עליית קרנה וכוחה של ברית המועצות; מצויים באירן-פרס בין 30 ל-50 אלף יהודים "במיצר ובשביה", אנו מאמינים כי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" והקב"ה בוודאי יגן עליהם, אך מותר גם עבורם לומר תהילים, לא רק מותר אלא מוכרחים; וישנם עוד עניינים חמורים ביותר הקשורים לפיקוח נפשות, אך טרם הגיעה העת לגלותם ברבים.

הלוואי ותועיל אמירת התהילים...

עניין חמור נוסף הוא מסירת שדות הנפט בעלמה לידי מצרים. שדות אלו סיפקו למעלה מ20% מתצרוכתה של ישראל. עתה משלמת ישראל על כל חבית סכום גבוה מאוד. סכומים אלה נקבצו מבתי נדיבים בתפוצות המשלמים עבור זה. החזרת הנפט חודשיים לפני המועד הנקוב, הינה מכה כלכלית קשה וחמורה, העולה מאות מיליוני לירות.

בנוסף, בעקבות ירידת מעמדה של ארצות-הברית בתחום המדיני העולמי, הורע יחסה אל היהודים. הם אינם יכולים לסייע לישראל כבעבר, היות והם עצמם תלויים בחסדי נסיכויות הנפט. ארצות-הברית חוששת פן "פרשת החטופים" באירן תחזור חלילה על עצמה בארץ אחרת...

עדיין מצויים אנשים המיתממים ושואלים: "האם המצב השתפר או לא?!". היו יהודים, אשר התעקשו לדבוק בהנחה השטותית כי ארצות-הברית תספק דלק לישראל במשך 15 שנה "ואפשר לישון בשקט". לאחר מה שקרה לפני שבועות ספורים, ובעקבות הפסקת אספקת הנפט מאירן, הרי לארצות-הברית עצמה אין דלק!

אחרים, קיוו כי לפחות בשנים הראשונות תדאג ארצות-הברית לישראל. – לאחר המאורעות הנ''ל, גם הטיפש הגדול ביותר יודע, כי אין לסמוך על ארצות-הברית. אין לבטוח "בבן אדם שאין לו תשועה". הלוואי שתעזור אמירת התהילים, לגרום שינוי לטובה לכל העולם ובפרט ליהודים.

החמרה נוספת מורגשת לאחרונה במצב הכלכלי בארץ הקודש, כמפורסם בעתונות. אין צורך להיות פוליטיקאי כדי להיווכח במצב ההולך ומחמיר. כיצד אפשר לטעון, לאחר כל זה, כי אין שינוי במצב?! הוא יבוא ויטען מדוע לא התפלל לפני חמישה חודשים? האם בגלל שאז לא התפללו, גם עתה לא צריך להתפלל?! גם אז אכן היה מצב איום, וצעקנו על כך. אך בשבועות האחרונים, כאמור, החמיר המצב ביותר!

החולה הגדול ביותר הוא מי שאומר או חושב שהוא בריא ואינו זקוק לרופא...

התנצלות ותגובת הרבי

העיתונאי הנ"ל מיהר לשגר מכתב התנצלות והבהרה, והרבי השיב לו במכתב הבא ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 286-285):

ב"ה ט"ו טבת ה'תש"מ

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"ו עוסק בצרכי ציבור מר.. שי'.. שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מיום ד' טבת.

ולאחרי בקשת סליחתו, בודאי לדכותיה למותר להעיר אשר דבר הנכתב לשני, ועל אחת כמה-וכמה לפרסום לחוג רחב, כלומר שכוונתו ומטרתו להשפיע עליו על-ידי הפרסום. הרי מה שנוגע הוא רק פירושו של הקורא אותו. ועוד וזהו העיקר, המסקנות שמסיק ממה שקורא.

מובן גם כן ופשוט שאין המדובר במכתבי זה – כלל וכלל, ובהחלט הכי גמור: איך ישפיע הדבר על פעולות ליובאוויטש או על היחס לליובאוויטש, כי אם על דבר ההשפעה בהיחס לעניני יהדות בכללותה, כולל להוראה הידועה – תשובה תפילה וצדקה מעבירין כו'.

כיון שחננו ה' והוא סופר מצליח. זאת אומרת שמצא הגישה איך להשפיע על קוראי דבריו. הרי לדעתי עליו לקרוא את המאמר אודותיו מדובר – עוד הפעם. אבל כאילו הוא רק הקורא ולא הכותב וישער מהי המסקנה של הקורא, כנ"ל. ואם יש מה לתקן, ובאיזה אופן, אם המסקנה מחייבת תיקון. ואולי גם לשתף עמו מי שאינו נוגע בדבר ואין לו דיעה מוקדמת, למען דעת תגובה אובייקטיבית לגמרי.

ויהי רצון אשר כל אחד ואחד מאתנו ינצל כל האפשרויות שניתנו לו להפצת היהדות התורה ומצותיה. ובעיקר – בנוגע למעשה קיום המצוות בפועל. ובאופן דמוסיף והולך ואור כהוראת ימי החנוכה דאזלינן מנייהו.

בעת רצון אזכירו ואת בני ביתו שיחיו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר. ובנקודה הפנימית – לגדל את בניו שי' ביחד עם זוגתו תחי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות גם יחד.

בברכה מ. שניאורסאהון

מובטח שיפעל על הזולת

ערב ראש חודש סיון תש"מ נקבע אף הוא ליום תענית שעות. הרבי אמר באותו יום דברי כיבושין (הוגהו על-ידו אחר-כך ונדפסו בלקוטי שיחות כרך כג עמודים 255-245). קודם לכן בשבת-קודש פרשת בהר-בחוקותי קרא הרבי להצטרף לקריאת "אגודת הרבנים", וציין כי מאז הכרזתם נוספו עוד כמה פרטים שאינם רצויים [=שבגינם ראוי לקבוע יום תפילה ותענית]. כמו כן ביקש להדגיש כי בנוסף לאמירת תהילים יש להוסיף גם בצדקה (ותפילה). הרבי הגיה גם את השיחה הזו (לקוטי שיחות כרך כג עמ' 244-242).

בשבת קודש פרשת במדבר תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 532) אמר הרבי:

כאן המקום לעורר עוד הפעם אודות עניין הקשור עם "זכות הרבים":

בהמשך למדובר בהתוועדות הקודמת ובהמכתב (די"ג אייר) אודות מצב העולם, שאינו באופן של עליה כו', אלא אדרבה, הולך ומתדרדר ר"ל, שלכן צריכים להרבות באהבת-ישראל, ולאחד את כל בני-ישראל יחד – מובן שצריכים להשתדל ביותר בעניין זיכוי הרבים.

ובנוגע לפועל:

היות שהרבנים הכריזו "תענית שעות" ביום שלישי, ער"ח סיון, כולל תפילה בציבור, לימוד התורה בציבור, ונתינת צדקה בציבור (כמובן גודל המעלה שבזה) – הרי בודאי שכל אחד ואחד יצטרף לעניין זה. ויתירה מזו: ישתדל לפרסם זאת בכל מקום שידו מגעת, כדי לזכות את הרבים בענין זה.

ואף אם מסופק הוא אם דבריו יפעלו על הזולת עליו להשתדל ולנסות לפעול על הזולת, כי:

א. הענין ד"כל המזכה את הרבים" נפעל על-ידי פעולתו לזכות את הרבים, אף שאינו ברור אם יצליח לזכות את הרבים בפועל (כנ"ל).

ב. ובפרט שזהו ספק נפשות, מאחר שהוא צריך לפעול על הזולת ענין של תורה ומצות, ש"הם חיינו ואורך ימינו". ובפרט פעולה שתכליתה לקרב ביאת משיח צדקנו – והרי ספק נפשות לחומרא, ולכן צריך להשתדל בזה גם אם הוא מסופק אם יצליח לפעול על הזולת.

ג. ויתירה מזו: דבר ברור שסוף כל סוף יפעל על הזולת, מאחר שמדבר עמו "דבר ה'", וכמו שכתוב בהפטרת יום התענית "דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו", ובאופן ד"הולידה והצמיחה".

ולכן, בודאי שסוף-כל-סוף יפעול על הזולת, והשאלה היא – אם יפעול עליו תיכף ומיד, או לאחרי זמן. היינו, אם יצליח לפעול עליו ענין זה קודם יום ג', או שהפעולה תהיה רק לאחרי יום ג' (מכאן ולהבא), וזה תלוי בזכותו ובזכות הזולת. אבל בכל אופן שיהיה הרי זה דבר ברור שסוף-כל-סוף יפעול על הזולת, ולכן צריכים להשתדל בזה יותר.

ביום התענית, אחר תפילת מנחה (שהוקדמה ל- 1:30 עקב הצום), אמר הרבי שיחה בת מחצית השעה (שיחות קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 542 546; יומן הקהל תשמ"א).

כ"ף מנחם אב תשמ"א. במהלך ההתוועדות בשיחה החמישית (שיחות קודש תשמ"א כרך ד' עמ' 451-449) מצטרף הרבי ("מכריזים ומעודדים וכו'") לקריאת "אגודת הרבנים" שהכריזה על "תענית לשעות", ומסביר שבתור הקדמה לחודש אלול (ועקב המצב בארץ הקודש) ראוי שכל אחד ואחת שלאחר בר-מצוה ובת-מצוה ("השומעים והשומעות שמצב בריאותם מתאים לזה"), יתענה "תענית לשעות" ביום חמישי (שמעלה מיוחדת אז), הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה במקום ערב ראש-חודש אלול..

הרבי המשיך:

כאשר בית-דין של מטה מכריז אודות ענין זה הרי זה מבטל את כללות ענין הדין למעלה, וכל הענינים דלמטה נעשים באופן דטוב הנראה והנגלה, ובקרוב ממש.

הרבי משלים את התענית

בז"ך מנחם-אב משמיע הרבי שיחת דברי-כיבושין (שם עמ' 513-506) במשך ארבעים דקות [ראה יומן הקהל תשמ"א עמ' 168]. שם ביומן הקהל מסופר גם (עמ' 169): כי הרבי המשיך את התענית עד הערב, התפלל ערבית ב'גן עדן התחתון' ב-8:30 ונסע לביתו.

יום שני כ"ח טבת תנש"א. בספר 'אראנו נפלאות' (רישומה של השנה בבית חיינו) עמ' 82 נכתב:

היום פורסמה בחוצות העיר קריאה מ'אגודת הרבנים דארצות-הברית וקנדה', כי לאור המצב בארץ-ישראל יש לקבוע את יום המחרת, ערב ראש-חודש שבט, ליום תפילה ותענית שעות. 'ועד רבני ליובאוויטש הכללי' פרסם – בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א – מכתב של הצטרפות לקריאה זו.

הרבי נסע לאוהל.

יום שלישי כ"ט טבת ערב ראש חודש שבט. בבתי כנסיות רבים ברחבי העיר קוימו סדרי התפילה כפי שנקבעו על-ידי 'אגודת הרבנים'. במניין של הרבי אמרו 'אבינו מלכנו' ובסיום התפילה הוסיפו את פרקי התהילים שפורטו בקריאה של אגודת-הרבנים, בעוד הגבאי מכריז איזה פרקים לומר. על הפרקים שצויינו ב'קול קורא' – הוסיפו את פרק קנ, שהרבי אמר אותו אחר הפרקים הנ"ל.

דברי העידוד של הרבי הביאו לידי כך שכל פעולות ההתעוררות, ובכלל זה יום התפילה, נעשו מתוך בטחון גמור בהשם-יתברך כי לאף יהודי לא יאונה דבר חס-ושלום, ושומר ישראל ישמור את בני-ישראל בכל מקום שהם ובמיוחד בארץ-ישראל.

תחזית קודרת – התענית שינתה...

לסיום יובא כאן סיפור שרשם אחד מתלמידי התמימים שי':

אחד מבתי חב"ד בצרפת פרסם בעיתון מודעה אודות ה'תענית שעות', בהתאם להוראתו של הרבי, בשולי המודעה נרשם מספר הטלפון של בית-חב"ד. כעבור ימים אחדים התקשר אדם שהזדהה בשמו ובתפקידו, ולפי דבריו הוא עומד בראש בית ספר גבוה לאסטרולוגיה. הוא סיפר כי לפי התחזית שלו ושל עמיתיו ותלמידיו אותו יום שיועד ל'תענית שעות' נצפה מראש כיום שבו יתרחש משהו לא טוב לתושבי ארץ-ישראל; למרבה הפלא בבוקרו של אותו יום עצמו נעלמו סימני התחזית הנ"ל. לדעתי – סיים האיש – הדבר קשור בראביי שביקש לקיים את הצום...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)