חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:33 זריחה: 6:32 י"ח בתשרי התשפ"ב, 24/9/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קביעוּת ועראיוּת בעת ובעונה אחת
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1249 - כל המדורים ברצף
הכרמל החרוך כתמרור אזהרה
חדש על המדף
קביעוּת ועראיוּת בעת ובעונה אחת
עצבות
הוכחה ודאית
עולם הדמיון
אחדוּת הממלכוֹת
מקור העצבות
מעט אור בתוך השחור
אכילה לפני הצום

ירידת יעקב ובניו למצרים הייתה זמנית בלבד, כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח: "שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים, אלא לגור שם". הדברים מבוססים על הפסוק בפרשתנו: "ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך".

אולם ממעשיו של יוסף עולה כי הוא התאמץ ליישב את בני-ישראל במצרים בתכלית השלמות: "ויושב יוסף את אביו ואת אחיו, וייתן להם אחוזה בארץ מצרים, במיטב הארץ". הוא אינו מתייחס אליהם כאל תושבים עראיים, אלא מושיב אותם התיישבות של קבע ("ויושב יוסף"), ואף דואג שההתיישבות תהיה "במיטב הארץ".

להקים ולפרק

למעשה מצאנו התנהגות כזאת גם בהקמת המשכן במדבר. כאשר בני-ישראל עצרו את הנדודים וחנו במקום כלשהו, הקימו מיד את המשכן והכינו את כל הדרוש לעבודתו, אף-על-פי שהחניה הייתה קצרה ביותר, ואפילו חניה של יום אחד. ולכאורה, לשם מה לבנות ולהרכיב את המשכן כאשר ביום המחרת יצטרכו לפרק אותו ושוב לצאת לדרך?

אלא מכאן למדנו שבכל מקום שיהודים נמצאים בו, אפילו לזמן קצר, עליהם לחיות את חייהם באופן של קביעות. כאשר צריכים לקום ולעזוב – מפרקים את המשכן, אבל כל עוד נמצאים במקום הזה, צריך לבנות ולבסס את כל המערכת של החיים היהודיים, ולא להסתפק בעשייה חלקית, בטענה שממילא השהייה במקום זמנית בלבד.

מיטב הארץ

כך עשה יעקב ושלח מיד את יהודה "לתקן לו בית-תלמוד שמשם תצא הוראה". בראש ובראשונה צריך לבסס את החיים הרוחניים של יהודים, שתהיה במקום ישיבה שבה יוכלו ללמוד תורה, וממנה  יופץ אור התורה לכל הסביבה. זאת עושים גם כאשר הירידה למצרים אמורה להיות זמנית.

יוסף דואג שגם ההתיישבות הגשמית תהיה בתכלית השלמות – "במיטב הארץ". כי גם כשיהודי נמצא במקום כלשהו למשך זמן קצר, ראוי שיהיו לו כל צרכיו ושלא יחסר לו דבר, ועד שגם במקום הזמני הוא זוכה ל"וַיֵאחזו בה, וַיִפרו וַיִרבו מאוד".

חיבור הפכים

גישה זו יש בה משום חיבור הפכים. קביעות ועראיות הן הפכים, והאדם מטבעו מתקשה להכיל בו-בזמן שתי תנועות נפשיות הפוכות. אולם הקב"ה, שהוא נושא הפכים, נותן ליהודי כוח שאף הוא יוכל לחבר הפכים. כך הוא יכול לחוש תחושה של קביעות והתיישבות גם במציאות שכל-כולה זמניות ועראיות.

זו למעשה מהות חייו של יהודי: יש בו תשוקה וגעגועים לגאולה האמיתית והשלמה, והוא מצפה בכל רגע לעזוב את המציאות הגלותית וללכת עם משיח-צדקנו לבית-המקדש השלישי, ובה בשעה הוא עוסק בכל מה שהמציאות העכשווית מחייבת, בבניית מוסדות תורה וחסד ובדאגה לכל יהודי, שיהיו לו כל צרכיו, עד הרגע שבו תבוא הגאולה.

(התוועדויות תשמ"ז כרך ב, עמ' 206)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)