הפעם הראשונה שבה מוזכרת בתורה שליחות היא בפרשתנו. אמנם כבר בפרשת נח נאמר "וישלח את היונה", אבל זו אינה שליחות, כי מושג השליחות קיים בבן-אדם בלבד. כמו-כן בפרשת חיי שרה מסופר על השליחות שאברהם אבינו שלח את אליעזר עבדו למצוא אישה ליצחק, אבל גם כאן אין זו שליחות אמיתית, כי אליעזר היה עבד ולא שליח.
בסיפור הליכתו של אליעזר אל ארם-נהריים מודגש פעמים רבות שהוא עבד. בתחילת הדברים נאמר: "ויאמר אברהם אל עבדו", וגם כשאליעזר מתחיל לדבר אל משפחתה של רבקה הוא מציין: "עבד אברהם אנכי". הגדרתו של עבד שונה במהותה מהגדרתו של שליח.
דמיון למשלח
העבד איננו מציאות לעצמו, אלא הוא קניינו של האדון. כשהעבד עושה דבר-מה בעבור אדונו, הרי זה כעשייתו של האדון ממש. לעומת זה, השליח הוא אדם עצמאי, אלא שהמשלח נתן לו מינוי שיפעל בשליחותו. גדרה של השליחות הוא, שהמשלח נותן כוחות לאדם שני, כדי שיוכל לפעול בשמו ובשליחותו.
התואר 'שליח' מורה על מעלתו. הוא אדם בוגר ועצמאי העומד במעמד דומה למשלח. דווקא בגלל דמיונו למשלח הוא יכול להיות שליחו, ועד ש"שלוחו של אדם כמותו" – השליח הוא כמוֹת המשלח ממש.
שליחות למקום נחות
על-כן השליחות הראשונה המסופרת בתורה היא השליחות ששלח יצחק את יעקב, ללכת לחרן ולהקים שם את בית ישראל. השליחות הזאת נושאת עמה הוראות חשובות בעבור כל יהודי, שאף הוא שליח – שליחו של הקב"ה לפעול בעולם הזה הגשמי והתחתון.
יעקב נשלח אל מקום נחות ושפל – לחרן ("חרון אף של עולם", כלשון חז"ל), ושם דווקא הקים את משפחתו ואף עסק בבירור ענייני העולם, על-ידי ההתעסקות בצאנו של לבן, כפי שמוסבר בספרי החסידות, שעל-ידי כך בירר והעלה את ניצוצות הקדושה שהיו בצאן לבן.
לפעול כשליח
זו שליחותו של כל יהודי. הקב"ה ממנה אותו לשליח, ובכך הוא נותן לו כוח להיות 'כמותו' כביכול. תפקידו של יהודי לפעול דווקא בעולם הזה הגשמי התחתון, ולעשות אותו 'דירה' לו יתברך.
והדגש הוא שעליו לפעול לשליח ולא כעבד בלבד. עבודתו של עבד היא בקבלת-עול, ואכן יהודי נדרש לפעול גם בקבלת-עול ובהתבטלות לקב"ה. עם זה, יהודי הוא גם שליח, שהוא 'כמותו' – כמוֹת המשלח, ופעולתו צריכה להיות מתוך הכרה פנימית, מתוך חיוּת, כמי שפועל בעבור עצמו ורואה בפעולה שהוא עושה פעולה בעלת חשיבות בעבורו, שאז הדברים נעשים בשלמות עליונה יותר. ועל כך הוא מקבל את הברכות הגדולות – "וייתן לך" – "ייתן ויחזור וייתן".
(תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ח כרך א, עמ' 498) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
