חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אמירת קדיש בתשעה באב
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 847 - כל המדורים ברצף
נדרשת עשייה כדי להביא את הנשמה לגילוי
לבוא אל הגאולה עם ה"רכוש גדול"
"צבאות השם" – שלושים שנה לצבא הילדים
פרשת לך-לך
אמירת קדיש בתשעה באב
הלכות ומנהגי חב"ד

קדיש לפני ההפטרה בתשעה באב

בגיליון 'התקשרות' תתל"ו פורסמו דברי הרה"ג הרב מ"ש אשכנזי שליט"א על-דבר חצי קדיש אחר קריאת התורה בתשעה באב. כדי להסביר הנהגת כ"ק אדמו"ר, שאמר את החצי-קדיש לפני ההפטרה – כתב שם:

"אבל בתשעה-באב מכניסים הספר-תורה להיכל מיד אחרי הקריאה ואומרים קינות, ואחרי הקינות אומרים אשרי ובא לציון ואחר-כך קדיש תתקבל, וכל זה לאחרי שספר-התורה כבר נמצא בארון. יוצא שאין קדיש על קריאת-התורה, ולכן אמר כ"ק אדמו"ר חצי קדיש לפני ההפטרה".

לכאורה, זה בלתי מובן לגמרי. בקשר לזמן אמירת החצי-קדיש אחרי הקריאה בתשעה-באב יש שתי דעות, אחת – לאומרו קודם אמירת ההפטרה, ואחת – לאחרי ההפטרה1. אבל לכולי עלמא אומרים חצי קדיש אחרי הקריאה ולפני שמכניסים את ספר-התורה להיכל.

מה שצריך ביאור הוא: מכיוון שרבינו הזקן בסי' רפב סו"ס יב פוסק: "בתשעה באב ושאר תעניות ציבור... אין אומרים קדיש לפני ההפטרה"2 – למה אמר הרבי את הקדיש לפני ההפטרה?

הרב יהודה לייב גרונר, ברוקלין, נ.י.

_______________________

1)    בספר 'אשי ישראל' על הל' תפילה, בפרק לח ס"ק קכא מביא את הדעות החלוקות בזה– המערכת.

2)    העירונו שהלשון שם הוא: "אין אומרים קדיש קודם המפטיר, שלא להפסיק באמצע המניין וגם באמצע הפרשה", והפירוש הפשוט הוא רק שאין אומרים קדיש לאחרי העולה השני ולפני עליית (השלישי שהוא) המפטיר, אבל לא אמר מאומה בדבר אמירת הקדיש לאחר עליית המפטיר ולפני ההפטרה – המערכת.

טעם אמירת הקדיש קודם ההפטרה

ראיתי מה שכתב הרב אשכנזי שליט"א בגיליון 'התקשרות' (תתל"ו), בטעם מנהגנו לומר הקדיש בקריאת התורה דתשעה באב קודם ההפטרה, אבל לא מצאתי שם טעם מדוע אין מנהגנו לומר את הקדיש מיד אחר ההפטרה, קודם חזרת הספר-תורה להיכל, בדוגמת הקריאה של מנחה דתענית ציבור ומנחה דיום-הכיפורים, שאומרים הקדיש אחר ההפטרה.

(ומה שנשאר בצריך-עיון מדוע אין מחזירין הספר-תורה להיכל אחר 'ובא לציון', לכאורה הטעם פשוט כיוון שכולם אומרים בעצמם את הקינות (ולא רק שומעים את המגילה כבפורים), והאמירה נמשכת זמן רב בישיבה במקום נמוך וכו', לכן לא שייך להשאיר את ספר-התורה בחוץ עד אחר ובא לציון).

וכך כתב הרע"א סי' תקנ"ט (שציינו אליו): "ולעניות-דעתי כך הוא מעיקר הדין לומר בט' באב הקדיש אחר אמירת ההפטרה, דהקדיש קאי על קריאת התורה, וההפטרה לא הוי הפסק . . והכא נמי בט' באב שאומרים הקינות אחר הקריאה הוי הפסק הרבה, וראוי לומר קדיש אחר קריאת ההפטרה".

אלא שאולי אפשר לומר שהטעם שבכל זאת מנהגנו לומר הקדיש קודם ההפטרה ולא מיד לאחריה, הוא כמו שכתב בשו"ת קניין תורה (ח"ה סי' נ"ד) שיש מעלה לומר את הקדיש סמוך ככל האפשר לקריאה עצמה, ולא רק אחר ההפטרה (וזה שבתענית ציבור וביום-הכיפורים במנחה אומרים הקדיש אחר ההפטרה, אולי יש לומר שזהו משום שנמנעים להרבות בקדישים שלא לצורך ורוצים שהקדיש יחול גם על התפלה שלאחריה). ועוד טעם מביא שם שהיה מקום לומר שבתשעה באב יש לקרוא לד' קרואים בדוגמת ראש-חודש וחול-המועד, ובכדי לשלול זאת אומרים קדיש לפני ההפטרה, שלא יחשבו שההפטרה היא העלייה הרביעית. עיי"ש.

הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק

מנהג הספרדים

יש להוסיף ולחזק את דברי הרה"ג מרדכי שמואל אשכנזי שיחי' שמנהג הספרדים הוא כמנהג חב"ד גם בב' וה', שמכניסים את ספר-התורה לארון אחרי אשרי ובא לציון ואחרי קדיש תתקבל, וגם בתשעה באב אומרים חצי קדיש אחרי קריאת התורה לפני ההפטרה, כמבואר בספר ברית כהונה מנהגי ג'רבא ובספר מקור חיים, ובספר מועד כל חי לרבי חיים פלאג'י ועוד.

נמצא שכן הוא מנהג הספרדים שאומרים בט' באב חצי קדיש אחרי קריאת התורה, וכן בב' וה' מכניסים את ספר התורה להיכל אחרי אשרי ובא לציון ואחרי תתקבל. ואם-כן ברור שיש לומר בתשעה באב חצי קדיש אחרי קריאת התורה.

הרב בנימין כהן, כפר חב"ד

ביאור החילוק

בקשר למנהג כ"ק אדמו"ר בתשעה באב שחרית לומר חצי קדיש בין הקריאה להפטרה ולא לאחר ההפטרה, יש להקדים שלפי מנהגנו הקריאה בתורה בלבד צריכה קדיש אבל קריאת ההפטרה, אף-על-פי שהיא צריכה עשרה ונקראת 'דבר שבקדושה' (עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך 'דבר שבקדושה' בדעת המאירי) מכל-מקום אינה צריכה קדיש אחריה. ויש לדייק כן מלשון המ"א סי' רצב סק"ב: "ואפילו במנחה בתענית שמפטירין אין כאן הפסק דהפטרה שייכא אל הקריאה". משמע שאין ההפטרה עצמה מצרכת קדיש אחריה, אלא שרק אינה הפסק בין הקריאה בתורה לקדיש.

ויש לומר ביאור החילוק בין הקריאה בתורה לבין קריאת ההפטרה, שבתורה הקריאה היא מתוך ספר-תורה שנכתב בלי נקודות וטעמים ובתגין וכו', מה שאין כן קריאת ההפטרה, לפי שיטת רבנו בסי' רפד ס"ד, אינה צריכה להיות מתוך ספר הכתוב כמשפט כתיבת ספרי הנביאים

ולכן רק קריאה בתורה מחייבת אמירת קדיש, ומתאים עם מה שכתב הרוקח סי' שיא (הלכות ת"ב): "ומקדשין בבוקר אחר קריאת התורה שאין לך כל דיבור ודיבור שבתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעין, לפיכך צריך להקדיש על אותו שם, ולפי שאינו יכול להקדיש עכשיו לאלתר כבשאר ימות החול, שלאלתר לאחר חזרת התורה מקדישין בלי שום פיסוק בינתיים, לא תהלה לא שום דבור כשעומדין להתפלל, אבל עכשיו כשאין אומר קדיש עד לאחר קינות וסדר קדושה על כן יאמר קדיש אחר קריאת התורה וכו'". ולכאורה מה שכתב "שאין לך כל דבור ודבור שבתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעין" כל זה שייך כשקורא מתוך ספר-תורה ולא מתוך חומשים שלנו והוא הדין בקריאת ההפטרה.

ולכן כשאומר קדיש לאחר גמר ההפטרה נראה שהקדיש הולך גם על ההפטרה, וזה אינו, לכן עדיף לומר הקדיש מיד אחר הקריאה.

ושאני מתענית ציבור שהחזן אומר החצי קדיש שלפני שמונה עשרה בשעה שנושאין את ספר-התורה להכניסו לארון הקודש, שאז נראה שהקדיש הוא גם על ספר-התורה, אבל אינו על קריאת ההפטרה.

[ולהעיר מלשון רבנו בסידור לאחר הלל "וקוראין בראש חודש וחוה"מ ד' גברי וקדיש על הס"ת" יש לומר בדיוק לשונו "וקדיש על הס"ת" ולא כתב קדיש על הקריאה, דרוצה לומר שהקדיש אינו על הקריאה אלא על הקריאה מתוך ס"ת ובמילא מובן שבקריאת ההפטרה אינו כן].

ויתכן שהמנהג שהובא בפוסקים לומר בתשעה באב קדיש לאחר ההפטרה הרי זה מתאים עם דעת הפוסקים (הגר"א וכו') שקריאת ההפטרה צריכה להיות מתוך ספרי הנביאים ואז יש לומר שגם קריאת ההפטרה צריכה קדיש לאחריה, וייתכן גם לפניה (והארכנו בזה בשעתו בשבועון 'כפר חב"ד'), ולהנ"ל הדבר מובן ששאני מגילת אסתר שנקראת מתוך מגילה הכתובה כמשפט ספרי הנביאים ולכן מצרכת קדיש אחריה, אבל אין זה בקריאת ההפטרה.

ועל-פי זה מובן גם שיש חילוק בין קריאת המגילה ובין קריאת 'איכה', שאינה נקראת מתוך מגילה כשרה ולכן אינה מצרכת קדיש.

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, מרא דאתרא דכפר-חב"ד


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)