חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לקראת ראש-השנה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 841 - כל המדורים ברצף
אין לנו עסק אלא עם הקב"ה בעצמו
כלו כל הקיצין
לקראת ראש-השנה
פרשת ניצבים וילך
הלכות ומנהגי חב"ד

הגאון רבי יצחק הוטנר פלפל ודייק בנוסח האיחול של הרבי לקראת ראש-השנה החדשה ואפילו בתאריך: "ימי הסליחות" * החתן והכלה שזכו לקבל לחתונתם פריטים ששימשו את רבותינו נשיאינו בתקיעת שופר * לא לוותר על מנהג התקיעה בשופר ליד הכותל המערבי * שיגור 'ברכת שנה' לידידים * ודיווח מחצר הרבי הריי"צ בשנת תש"י

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ברכת השנה – ברכה הכי כללית

ב"ה, ימי הסליחות...

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל ב"ב שי' ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד

בכבוד ובברכה

(חי"ק)

זה היה נוסח כללי-פרטי שגרתי שהרבי נהג לשלוח לרשימה ארוכה של אישים, וכן למאות הפונים אליו בבקשת ברכה או משגרי פדיונות נפש.

בז' תשרי תשי"ג (אגרות קודש כרך ז, עמ' א-ב) כותב הרבי לאישיות חשובה (יש לשער שהמדובר בגאון רבי יצחק הוטנר, בעל 'פחד יצחק' אף שלא נזכר שמו שם):

שלום וברכה!

מה שלא כתבתי בתוכן הברכה פרטים. מלבד שיש בזה ענין שצריך אדם לומר בלשון רבו, הנה מובן הוא גם-כן על-פי נגלה דתורה, ובפשטות – ובהקדם המובא בט"ז ומגן אברהם והובא לפסק הלכה בשו"ע רבנו הזקן סימן תקפ"ב סעיף ז', אשר בימים אלו צריך לדקדק ולהזהר בלשונו. והנה אם כפי השערת כבוד-תורתו, הייתי מפרט במכתבי נוסף על נוסח הברכה הכללית, גם כן ענין פרטי, אף כי אחד ומיוחד, הנה היה בזה כלל ופרט בענין אחד וקרובים זה לזה, ובהתאם לדברי רז"ל על כלל ופרט, הרי היה אז כלל ופרט שאין בכלל אלא מה שבפרט, או פרט וכלל אשר יש אומרים שיש לדורשו במיעט וריבה וממעט ענין, או כלל ופרט וכלל או פרט וכלל ופרט שאי אתה דן אלא כעין הפרט (עיין נזיר ל"ה ע"ב) אשר כל הסוגים הנ"ל ממעטים הם בתוכן הברכה, מכשהיא אמורה בכללות בלי כל פרטיות ומיעוט...

והנני חותם בברכת חתימה וגמר חתימה טובה

עוד ממשיך הרבי:

ויהי-רצון מהשם-יתברך, אשר ינצל השפעתו על תלמידיו ועל חוגים מאחינו-בני-ישראל להחדיר בהם רוח של יראת שמים המבוארת בתורת החסידות, היא תורת הדברי-אלוקים-חיים.

לא נחה דעתו של הגאון הנ"ל (כאן מפורש שמו של "הרב הגאון הרב ותיק-וחסיד נבון-ומשכיל צנא-מלא-ספרא בצרכי ציבור וכו' מורנו הרב ר' יצחק שי' [הוטנר]"), ולמחרת יום הכיפורים שוב כתב לרבי – שהשיבו בי"ג תשרי למרות טרדותיו ("ואף שאין הזמן גרמא כלל לאריכות"):

בכל זאת באתי בהערה, במה שהעיר מענין הברכות, שהברכות המפרטות יותר חשובות יותר. אבל לפי עניות-דעתי אינו שייך לנידון דידן, והוא מובן על-פי החילוק שבין ברכת הנהנין וההודאה, שאם אינו מודה אלא על המעלה הכללית המשותפת שיש לכמה ענינים ולא גם על המעלה המיוחדת שבדבר זה בפרט, הרי אינו מכיר בטובתו של הקב"ה כדבעי. ולכן ברכה המפורטת יותר חשובה יותר, כי בזה מראה לדעת שמכיר הוא בהסגולה המיוחדת שבמין זה, מהסוג הכללי.

מה שאין כן בענין ברכת התפילה, ברכה מלשון המשכה, כמו ברכת השנה וכו', הרי אם ממשיכים את הכלל כולו, הכולל בתוכו כל הפרטים, יש בכלל מאתים מנה.

בשולי המכתב ציין הרבי: "החילוק דברכת הנהנין לברכות התפילה וכו' על-פי חסידות מבואר בביאורי הזוהר חלק ה' ריש פרשת עקב", וחתם באיחול "בברכת חג שמח".

הגאון בעל פחד יצחק הגיב על כך בשני מכתבים (האחרון שבהם בי"ח במרחשוון), שהרבי השיב עליהם ("ואתו רב הסליחה על שנתעכב המענה שלי מפני רוב הטרדות והמכתבים שנתקבצו מחדש תשרי העבר, אשר המענה על מכתבים הנוגעים למעשה, הנה ראיתי נוהגים להקדימם... ובפרט שבטוח הנני שכת"ר שי' יסלח לי על איחור המענה...") בפרטיות באיגרת מכ"ח במרחשוון:

א. מה שציינתי לביאורי הזהר פרשת עקב... מבואר הענין דברכת הנהנין, הרי בודאי.. יש למצוא הארה נוספת בהנוגע לתוכן דמכתבינו.. וזה-לשונו... שמזה מובן שאם מברך ברכה כללית הרי נכלל במאמר הכללי הקודם למאמר הפרטי דמין זה, מה-שאין-כן כשעושה ברכה מיוחדת הרי נכלל גם במאמר המיוחד למין זה, אם שנאמר בפירוש, וכמו בברכת פרי העץ המובא בביאורי הזהר, או במאמר שבא בחילופים ותמורות...

ב. בקיצור יש לבאר הדבר גם בנוסח אחר, והוא: כמו שברכת המשכה כללית מעלתה על ברכה פרטית מפני שנוסף על פרט זה כוללת בתוכה עוד פרטים, הנה זה הנימוק גופא הוא גם-כן בזה דבברכת הנהנין יש לאמר ברכה מיוחדה למין זה דוקא, כי אז הרי נוסף על ההודאה על מעלת הסוג, וכמו סוג הצומח, נוספת עוד הודאה על מעלות שבמין זה דזה הסוג, וכמו פרי-העץ. והוא בדוגמת ענין דכולל ומוסיף שבש"ס, וקל-להבין.

ג. ולולא דמסתפינא הייתי מוסיף עוד טעם במה שנהגו לאמר בראש-השנה נוסח ברכה כללית – מפני שענין ראש-השנה הוא הכלל של השנה.

(בסעיף ד' כותב הרבי שדווקא מרש"י לדברים ל"ג כ"ט – שהגאון ביקש להוכיח "דגם בברכת המשכה יש בפרט מה שאין בכלל" – משמע להפך).

משמעות התאריך "ימי הסליחות"

לקראת שנת תשט"ז קיבל שוב רבי יצחק ברכה מהרבי שתאריך כתיבתה "ימי הסליחות". בערב חג הסוכות שיגר מכתב לרבי, וביקש הסבר לכך שלא פורט היום ורק "ימי הסליחות", ובי"ט תשרי תשט"ז (אגרות-קודש כרך יב עמ' כח) קיבל מהרבי מענה:

וכוונתי פשוטה כי תקנת הזמן במכתב וכיוצא בזה הוא:

א. לסימן מתי היתה הכתיבה ונוגע לענינים צדדיים, וכלשון רז"ל משום פירות וכו', ובזה מובן שככל שהדיוק יותר בתאריך מוסיף בתקנה זו, עד שבירושלים היו כותבים שעות.

ב. או שנוגע לתוכן המכתב, ועל-דרך מאמר רז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי, ואז תלוי התאריך בהמשך זכות זו, אם הוא יום אחד או תקופה יותר קצרה וארוכה שאז יש להדגיש התקופה ולא היום, ועל-דרך מה שנאמר והימים ימי בכורי ענבים, ימים לשון רבים (עיין שם בתרגום יונתן).

וכיון שבמכתבי ברכה, עיקרו הענין השני ומהנכון שגם מקבל המכתב ידגיש זה, לכן כתבתי התאריך ימי הסליחות כיון שעל-ידי זה בא הכתיבה והחתימה טובה.

צעיף ובד מבית רבי

בי"ד סיון תשל"ג נשא הרב לוי ביסטריצקי ע"ה לאשה את רעייתו הרבנית תיבדל לחיים טובים. לקראת נסיעתם לארץ לחתונה ביקרו הורי החתן אצל הרבנית חיה מושקא ע"ה לקבל את ברכתה. באותו מעמד נתנה להם צעיף שאביה, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לבש באחת השנים לברכת שהחיינו בתקיעת שופר ביום ב' של ראש-השנה.

"אני נותנת את הצעיף כדי לכסות בו את הכלה בחופה", אמרה. הרבנית לא הסתפקה בכך והוסיפה ונתנה, בהסכמת הרבי, גם בד קודש שבו היה אדמו"ר הצמח צדק נ"ע עוטף את השופרות בראש-השנה. הרבנית אף התבטאה "זה מאוד יקר אצלי" ("דאָס איז ביי מיר זייער טייער"). כשהרבי אישר לתת את הבד, אמר הרבי לרבנית: "היות והבד לא יצא אף פעם מבית הרבי, צריכים לבדוק אצל לייבל [=אביו של הרב לוי], מסתמא, שבע ברכות בשבת יתקיימו בירושלים, ואומרים שבירושלים יש כמה עירובים. אם לייבל מקבל על עצמו שהבד לא יצא מרשותו חוץ מהחופה, אפילו בשבת, יוכל לקחתו...".

בבגד זה התעטף הרב לוי בחופתו ('הלב של צפת' עמ' 54).

לא יוותר על מנהגו הטוב

לקראת חודש תשרי תשכ"ט ביקש נשיא המדינה שז"ר להכיר תודה לעסקן החסידי רב הפעלים ר' משה צבי הלוי סגל. כאות מחווה מיוחדת על פעילותו בשיקום בית הכנסת 'צמח צדק' סידר לו כרטיס נסיעה לחודש תשרי לחצר הרבי. בערב ראש חודש אלול כתב על-כך ר' משה לרבי, שהשיבו בי"א אלול (אגרות קודש כרך כח עמ' רכה):

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה משה צבי שי' הלוי

שלום וברכה!

...לתוכן מכתבו:

א. שטח פעולותיו בעתיד "לשרת את הציבור" – ע"פ פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר "העבר – מלמד העתיד"; הרי הצליח (וביותר) בהבאת עניני ואור היהדות (ודא"ח בפרט) לכ[מה] וכ[מה] חוגים, ובהם כאלו (שלע[ת] ע[תה] ע[ל] כ[ל] פ[נים]) רק הוא מצא הגישה אליהם – ובזה ימשיך גם להבא (ובפרט בימי התעוררות דאלול ותשרי וכיו"ב, חגים ומועדים). וכמובן בהדגשה (בסיכום דבריו) שהמעשה הוא העיקר.

ב. ופשוט הוא (אלא שלתמהוני הגדול כנראה קס"ד [קא-סלקא-דעתך] שלו אינו כן – ולכן כותבני זה בפירוש) – בודאי לא יוותר על מנהגו הטוב וזכותו הכי גדול – תק[יעת] ש[ופר] במוצאי יו[ם] הכפ[ורים] ע[ל] י[ד] כותל המערבי, ואשרי חלקו שזכה לכך וכו'.

'ברכת השנה' של עסקן ציבורי

בי"ג אלול תשט"ו כותב הרבי לאחד מעסקני חב"ד ('צדיק למלך' חוברת א' עמ' 90):

ומהנכון היה שאלו שהשתתפו [=ב'מלווה מלכה' לטובת המוסד] יקבלו מאיתו ומהמתעסקים אתו בענין ההתוועדות ברכת השנה וכיוצא-בזה, למען שלא יכול מי שהוא לטעון שהיה בטח ענין חד פעמי או ענין כספי, ותו לא מידי.

אימו של הרבי מדווחת על ראש-השנה תש"י

הרבנית חנה – אימו של הרבי – דיווחה לקרובי משפחתה, משפחת קלובגנט, שהתיישבו באוסטרליה, במכתב מיום ד' ה' תשרי תש"י (צדיק למלך חוברת ז' עמ' 12):

"ימי ראש-השנה עברו כדבעי. שמעתי 'מן המיצר' וכל הפסוקים בעת התקיעות מכ"ק אדמו"ר [=מוהריי"צ] שליט"א בחדרו. מצב בריאותו כתמיד. הנהגתו בשני הימים היה בלי שינויים ותודה-לקל הרגשתו טובה".

עוד היא מסיימת שם (עמ' 13):

"כתיבה וחתימה טובה כבר יש ועתה אאחל לכם חתימה וגמר חתימה טובה. שנת חיים ושלום וכל טוב בכל הפרטים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)