הרב צישינסקי. פירוש חדש לתלמוד הירושלמי

"אין תורה כתורת ארץ-ישראל", אומר המדרש, ומה מתאים מט"ו בשבט, חגה של ארץ-ישראל, מלעסוק בתקנת לימוד הדף היומי בירושלמי - תקנתו של כ"ק האדמו"ר בעל 'לב שמחה' מגור, שאף יצאה לדרכה בט"ו בשבט (תשמ"א).

מעטים הם גדולי ישראל בדורות האחרונים שתיקנו תקנות לכלל, וזכו כי אמנם יתקבלו תקנותיהם בקרב תפוצות ישראל. בראש אלה הגאון רבי מאיר-שפירא מלובלין ('הדף היומי' בבבלי), כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ('הרמב"ם היומי') ובעל ה'לב שמחה' ('הדף היומי' בירושלמי).

להוריד מהמדפים העליונים

כמעט חצי יובל שנים חלף מאז הוחל בלימוד הדף היומי בירושלמי , ובעקבותיו התחולל מהפך של ממש בתחום זה. "ה'לב שמחה' הסיר את האבק שהצטבר על כרכי הירושלמי, הוריד אותם מן המדפים העליונים שבארון הספרים והשיב לאמוראי ארץ-ישראל ולתורתם את כבודם הראוי להם", אומר הרב ישראל צישינסקי, העורך האחראי של 'מפעל תלמוד ירושלמי', הפועל במסגרת 'מכון דרכי שמחה' זה כשבע-עשרה שנים בעיר ערד.

צישינסקי (39) עומד בראש צוות של כעשרים וחמישה אברכים תלמידי-חכמים, העוסקים יומם ולילה באיסוף פירושים לירושלמי מן הראשונים ומהאחרונים. כל זאת בדרך להפיכת התלמוד הירושלמי לנגיש, מובן יותר ושווה לכל נפש.

השוואת כתבי-יד עתיקים

יותר מאלפיים ספרים עברו עד כה תחת ידי חברי המכון. מתוכם ליקטו והכינו כמאתיים שלושים וחמישה אלף (!) כרטיסיות ממוחשבות, עם פירושים והסברים על הירושלמי. החומר הרב שנאסף משמש בסיס למהדורה מחודשת של מסכתות הירושלמי. עד כה ראו אור מטעם המכון המסכתות סוכה, יומא וסנהדרין. בקרוב יצאו-לאור גם מסכתות ראש-השנה, תענית ומגילה.

החומר שנאסף נברר ונארג על-ידי חברי המכון לפירוש חדש, פשוט וקולח, על הירושלמי, ושמו 'אור שמחה'. בצד הדף מופיעים המקורות לפירוש זה. כל דברי הראשונים על הירושלמי רוכזו תחת הכותרת 'תוספות ראשונים'. גם נוסח התלמוד עצמו עבר הגהה מדוקדקת, תוך השוואת הדפוסים הראשונים וכתבי-היד העתיקים. "מהשוואת דפוס וילנה עם הדפוס הראשון וכתב-יד ליידן, מתברר כי פעמים רבות אי-הבנת דברי הירושלמי והקושי בפירושם  - נובעים משיבושים שנפלו במהדורות המאוחרות יותר של הירושלמי", אומר הרב צישינסקי. במהדורה החדשה תוקנו השיבושים וההדורים יושרו.

תשובה לכל פונה

הסמכות התורנית העליונה של המכון ומי שעומד בראשו הוא הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבות 'נזר התורה' בירושלים, ואחד מחברי הוועדה המצומצמת שהפקיד בזמנו בעל ה'לב שמחה' על גיבוש לימוד הדף היומי בירושלמי והפצתו.