חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 ח' בכסליו התש"פ, 6/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי סעדיה גאון
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 839 - כל המדורים ברצף
ההכנות האמיתיות לבניין עדי עד
לזכות את ישראל בגאולה
רבי סעדיה גאון
פרשת תצא
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
הלכות ומנהגי חב"ד

"איש פלאי" התבטא עליו הרבי בציינו, כי אף שנפטר בצעירותו הספיק לפעול גדולות ונצורות בכל שטחי התורה * הקדיש מזמנו ועסק בעצמו בספירת כל אותיות התורה * לחם בשעתו נגד השוללים את דברי חז"ל * על שייכותו לבעל-שם-טוב, ועל סידורו שנתגלה רק 'באחרית הימים' * ומה היתה השפה הרווחת בזמנו? * רשימה חלקית

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מאמרו של הרס"ג בספרו "אמונות ודעות" (מאמר שלישי ספ"ז) "אין אומתנו אומה אלא בתורתה" הוזכר בהזדמנויות שונות על-ידי הרבי (ראה לדוגמה: 'תורת מנחם – התוועדויות תשי"ט' עמ' 183).

"הגאון" – בפירוש האבן עזרא

ציין הרבי (לקוטי שיחות כרך כא עמ' 153 בשולי-הגליון):

בריבוי מקומות בפירושו של רבי אברהם אבן עזרא מובא "הגאון" ולדברי הכל הכוונה להרס"ג.

ולכן למרות שבפירושו לתרומה (כה,מ) יש הסבורים שהכוונה לרב האי גאון על סמך שנמצאו ביטוים קודמים להנ"ל בשו"ת רב האי גאון שהובא בפירוש הר"מ בוטריל לס"י פ"ד מ"ב – [ואף אם תימצי לומר ש"הרב הגאון" פירושו כך] – אין להוציא ה"גאון" דכאן – מפירוש "הגאון" בכל פירושי הראב"ע...

במקום אחר (לקוטי שיחות כרך כא עמ' 192 הע' 34) מציין הרבי: "וגם הרס"ג מנאה במניין הפרשיות (פרשה סא)..".

אחד ממהדירי תורת הרס"ג היה הרב ירוחם פישל פערלא, והרבי מרבה לצטטו בשיחותיו: "ראה ביאור הרי"פ פערלא לספר-המצוות לרס"ג מצות עשה נט (רסא,ב), שמטעם זה לא מנה הבעל-הלכות-גדולות וסיעתו העשה דזכירת עמלק כי היא בכלל העשה דמחייה" (לקוטי שיחות כרך כא עמ' 191 הערה 20).

מסע התעוררות לתיקון 'מיהו יהודי' על יסוד דבריו

וכך כתב הרבי בימי הסליחות תש"ל (אגרות קודש כרך כו עמ' תפג):

והרי גם תקיעת שופר בראש השנה מדגישה עוד הפעם ועוד הפעם ענין יחודו ואחדותו של עמנו בני-ישראל, וכדברי רבינו סעדי[ה] גאון, אשר לחם בשעתו נגד אלו שאחזו בתנ"ך ושללו דברי חכמינו ז"ל בטענה הידועה אשר נשתנו העתים ונשתנו השכלים ונשתנה הטבע, כולל טבע עם-ישראל, והרס"ג כותב בסידורו שמעניני תקיעת שופר בראש השנה להזכיר לכל אחד ואחד על קול השופר שנשמע קודם מתן תורה ועל התורה ומעמד הר סיני, אשר הנקודה בזה היא, בסגנון התפילה, ובנו בחרת מכל עם ולשון.

המשך מעניין למכתב זה היה בהתוועדות שבת קודש פרשת ניצבים-וילך תש"ל. אז הורה הרבי כי לאור דברי הרס"ג הוא מציע שבימי ראש השנה הבאים-עלינו-לטובה ידברו הרבנים בעניין הגזירה האיומה של חוק השבות וכו', ויפנו לראש הממשלה בארץ-הקודש על מנת לתקן את החוק שיהיה גיור על-פי הלכה דווקא.

הרבי הגיה את הדברים שנדפסו ופורסמו בכמה מקומות (ומשם ללקוטי שיחות כרך כד עמ' 553) בזה הלשון:

ע[ל] פ[י] המבואר ברס"ג, שאחד הרמזים דתקיעת שופר בר[אש] ה[שנה] הוא, להזכיר את עם-ישראל את ה'קול שופר' דמ[תן] ת[ורה], (וה[רי] ז[ה] ג[ם] כ[ן] מפסוקי שופרות ויתרה מזו – התחלת וראש ברכת שופרות אתה נגלית כו' ובקול שופר עליהם הופעת כו') ונקבל ע[ל] ע[צמנו] כו' 'נעשה ונשמע' שבזה קבלו עליהם מצות ד', ואחד הענינים דמ[תן] ת[ורה] – שאז נעשה 'המבדיל בין ישראל לעמים' (שלכן הפס[ק] ד[ין] שבאמרו ובנו בחרת יזכור מ[תן[ ת[ורה]), זאת אומרת שיהודי (באיזה מצב שהוא) הוא יהודי, ואו[מות] הע[ולם] (וגם חסידי או[מות] הע[ולם]) ה[רי] ה[ם] מהאו[מות] הע[ולם]. ומפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל, ומ[כל] מ[קום] יהודי ה[רי] ה[וא] יהודי ואו[מות] הע[ולם] – או[מות] הע[ולם].

לכן הצעתי שבימי ר[אש] ה[שנה] הב[אים] ע[לינו] לט[ובה] ידברו הרבנים בענין 'הגזירה איומה דמיהו יהודי', ואשר כל אחד שהיכולת בידו יפנה בבקשתי לראש הממשלה שם שיבטלו הגזירה האיומה דמיהו יהודי ויוחקק החוק דגיור ע[ל] פ[י] הלכה דוקא.

בסעודת החג ביום ב' דראש השנה תשל"א ('המלך במסיבו' כרך ב' עמ' קעו-קעז) נשאל הרבי מהו החילוק בין טעם זה של הרס"ג למשל של הרה"ק וכו' רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. הרבי השיב:

החילוק העיקרי בין טעם הרס"ג למשל הרב לוי יצחק הוא בפשטות:

הרס"ג מזכיר את מתן-תורה שאז היו ישראל בדרגת צדיקים, הרב לוי יצחק מזכיר משל מענין לבושים כשהמלך היה ביער (שאינם בגדי מלכות כלל), היינו מאחד שהנהגתו אינה כדבעי...

כאן הוסיף הרבי בהתייחסו לרס"ג:

הרס"ג היה איש פלאי, כתב כמה ספרים וחידש ופעל גדולות ונצורות בכל התחומים ושטחי התורה.

עוד ציין הרבי:

בנוגע לענייננו – בתורת החסידות מביאים כמה וכמה ענינים מרס"ג, ונדפס בספרי פולין שמאמר הבעל-שם-טוב עצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו [=מקורו] הוא מהרס"ג (ועל דרך זה בענין קריעת ים סוף).

בהתוועדות שבת שובה תשל"א (שיחות קודש תשל"א כרך א' עמ' 4 ואילך) התייחס הרבי להצעתו "שינצלו את הזמן של ראש השנה כדי להזכיר ליהודים אודות העניינים עליהם מזכיר השופר, אשר אחד מהם הוא אשר נזכר בדברי הרס"ג בסידורו".

וכאן הדגיש:

סידורו של הרס"ג אמנם לא היה מצוי, ולראשונה נמצא בתקופה האחרונה ("באחרית הימים"), אולם האבודרהם הוא ספר מצוי המהווה מקור למנהגי ישראל ובפרט עניני התפילות, ובאבודרהם מובאים גם הדברים שכותב רס"ג בסידורו.

והרבי פירט וביאר בהרחבה את הדברים שנאמרו בשבת קודש פרשת ניצבים-וילך תש"ל.

מניין האותיות בתורה

"ובוודאי ידוע לכבודו אשר התחל מר' סעדי[ה] גאון, מנו, ספרו והתעסקו, בפירוש מילות בודדות הנמצאות בכ[תבי] הק[ודש]..." – כתב הרבי בשנת תש"ג (אגרות קודש כרך א, עמ' קא).

לימים התייחס הרבי לנושא זה בהרחבה בשנת תשמ"ב (שבת קודש פרשת ויקרא – התוועדויות תשמ"ב כרך ב' עמ' 1061):

וכידוע שהרס"ג (כמו עוד גדולי-ישראל) הקדיש מזמנו כדי לספור את מנין האותיות שבתורה, ולא זו בלבד שספר את המספר הכללי דאותיות התורה, אלא הוא גם ספר את מספרם של כל אחד מכ"ב אותיות התורה (מספר אותיות אל"ף שבתורה, מספר אותיות בי"ת, וכיוצא-בזה בשאר האותיות)...

הרבי הוסיף:

גדולתו של הרס"ג בתורה וכו' – ידועה ומפורסמת לכל, וכידוע שאף-על-פי שנפטר בגיל צעיר, הספיק לכתוב כמה ספרים, ופעל גדולות ונצורות בכל שטחי התורה כולה. ומבלי הבט על גודל מעלתו – הקדיש הרס"ג מזמנו כדי לספור את האותיות שבתורה.

ומובן בפשטות שמלאכה זו דורשת זמן רב, כי כאשר רוצים לדעת את מספר האותיות בדיוק [ועד שישנה שקלא וטריא כיצד להתאים את המספר שקבע הרס"ג עם המספר שבמסורה כו'] אי אפשר לספור במהירות כו', אלא צריכים לספור באופן מדוייק. ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר לא רק על מספר כללי של האותיות, אלא גם המספר דכל אות ואות בפני עצמה, כנ"ל.

ושוב נזקק הרבי לנושא זה בהתוועדות ש"פ צו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב שם עמ' 1141):

מפורש בגמרא (קידושין ל,א): "לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת, דרש דרש חציין של תיבות, והתגלח של פסוקים, יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן דיער חציין של תהלים וכו'".

ואם כן, הבהיר הרבי, מה שהודגש ענין זה בקשר לרס"ג, אף-על-פי שמצינו כבר ענין זה בגמרא – הרי זה משום שאצל הרס"ג ישנו חידוש מיוחד בענין זה:

הנאמר בגמרא מוסב על "סופרים" שישנה הדגשה אצלם בנוגע ל"אותיות"; ואפילו בנוגע ל"סופרים" – לא מצינו שכולם ספרו את האותיות שבתורה (כר' מאיר שהיה סופר אך לא מצינו בפירוש שר"מ ספר אותיות שבתורה).

ולכן, כאשר רוצים להדגיש את גודל ההפלאה שבענין המספר דאותיות התורה, מזכירים שהרס"ג הקדיש מזמנו למנות את מספר האותיות שבתורה, למרות שלא היה סופר, ועיקר עסקו היה בלימוד התורה באופן של הבנה והשגה להיותו ראש ישיבה ופוסק בישראל כו' – וכפי שנדפסו בספרו כל הענינים הקשורים עם מספר האותיות שבתורה.

הבעל שם טוב והרס"ג

בהתוועדויות שבת-קודש פרשת ויקהל-פקודי וש"פ ויקרא תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב עמ' 1061, שם עמ' 1115), התייחס הרבי לנאמר בספר שבחי הבעש"ט (מהדורת הורודצקי עמ' 14, מהדורת מונדשיין עמ' 178): "שמעתי... שאמר הבעש"ט על עצמו שהוא גלגול רבינו סעדיה גאון".

הרבי ציין שזו אמנם אמרה ערבה ("אַ געשמאַקער וואָרט"), שנאמרה על-ידי צדיקים, אבל מהראוי להדגיש שעיקר ענינו של הבעש"ט הוא מיוחד בפני-עצמו (וכמו שכתב הרב מנחם מענדל מהורודוק אודות גדולתו ש"אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו כו'"). ונוסף לעיקר עניינו יש אצלו עניינים נוספים (כחנוך, נפש או רוח דדוד וכן ענינו) של הרס"ג כו'.

ושוב קבע הרבי (מעין 'סיכום' לא רשמי): אבל אנו אין לנו אלא המבואר בדברי רבותינו נשיאינו (וכדיוק השם "בעל שם טוב" וכו').

ב"מבט בלתי משוחד ובלי משפט קדום על תולדות ישראל הארוכים" – מציין הרבי במכתבו הכללי ("אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם") מימי הסליחות ה'תשי"ז (אגרות – קודש כרך טו עמ' תמח – התרגום מתוך 'תורת מנחם-אגרות מלך' כרך א' עמ' כה):

...אין לראות בשפה יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שמשה הלשון הארמית כשפת הדבור של העם: חלקים שונים בתנ"ך, כמעט כל התלמוד הבבלי הזוהר-הקדוש וכו' נכתבו בלשון הארמית. בימי ר' סעדיה גאון והרמב"ם היתה השפה הערבית לשונם של רוב המוני העם".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)