חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ההכנות האמיתיות לבניין עדי עד
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 839 - כל המדורים ברצף
ההכנות האמיתיות לבניין עדי עד
לזכות את ישראל בגאולה
רבי סעדיה גאון
פרשת תצא
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
הלכות ומנהגי חב"ד

השפעת זמן הנישואין על תקופת ההכנה שלפניה * החתנים נדרשים לעסוק בתורה, בתפילה ובתשובה באמת – וזוהי הדרך ל"בניין עדי עד" * להניח הבלי עולם, לעסוק בעיקר ולא בטפל, לבטוח בה' שהדברים יתנהלו כראוי, וגם הוראות מיוחדות להורים * עבודת התשובה היא למעלה מסדר, לכן גם אלו שכבר נישאו, ואלו שעדיין לא השתדכו, יכולים לתקן על-ידי תשובה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. [כ"ק אדמו"ר ערך "סיום" על מסכת סוכה – "בילגה לעולם חולקת בדרום . . מעשה במרים בת בילגה כו' . . אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו" (נדפס בלקוטי-שיחות חלק י"ט ע' 55 ואילך1). לאחר הסיום המשיך בביאור עניין "אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו" בעבודת האדם, ושייכותו לחודש אלול ומנחם-אב – נדפס בלקו"ש שם ע' 64 ואילך, ובהמשך אמר:]

נתבאר לעיל2 בשייכות עניין "אוי לרשע אוי לשכנו" לחודש אלול, שעניין "אוי לרשע" (שבירת הרע על-ידי עבודת התשובה) שבחודש אלול פועל גם על "שכינו" – חודש מנחם-אב שלפניו.

והנה, כשם שבעבודה של "סור מרע" ישנו עניין "אוי לרשע אוי לשכנו", דהיינו שהעבודה ד"סור מרע" מתחילה עוד קודם הזמן המיוחד לה (בחודש מנחם-אב, שלפני חודש אלול) – כן הוא גם בעבודה של "ועשה טוב", שכאשר ישנו עניין טוב, יש להתחיל בעבודה הקשורה בזה עוד קודם הזמן ("טוב לצדיק טוב לשכינו").

ואדרבה: בענייני טוב וקדושה מצינו להדיא שזמן קדושה משפיע על הזמן שלפניו – עניין ההוספה מחול על הקודש (כנ"ל3), שביום-הכפורים הוא מדאורייתא4, ובשבת ויום טוב – לדעה אחת הוא מדאורייתא, ולדעה ב' – מדרבנן5.

– כ"ק מו"ח אדמו"ר כתב פעם בשם אדמו"ר מהר"ש6, בנוגע לעניין כבוד חמיו שהוא מדרבנן: "אַ דרבנן וואַלגערט זיך אויך ניט"...

ב. ומזה מובן גם בנוגע לענייני העבודה בשייכות לזמן הנישואין.

ובהקדמה: בעניין הזמן ישנם כמה סוגים: זמן (מוגבל), נצחיות (בלי-גבול בזמן גופא), ועד לעניין אין-סוף שלמעלה גם מעניין הנצחיות, כיוון שהוא למעלה מהגבלות הזמן לגמרי.

ועניין זה – אין-סוף שלמעלה מהשתלשלות – נמשך בנישואין שלכן נמשך על-ידי זה "בנין עדי עד"7 ב"דור ישרים יבורך"8, עניין הנצחיות9.

וזהו אחד הטעמים למאמר רז"ל10 שחתן ביום חופתו מוחלין לו כל עוונותיו, כיוון שעניין הנישואין מגיע עד אין-סוף שלמעלה מהשתלשלות, ששם אין מקום לכל העניין של עוונות ופגמים כו'.

וממילא מובן, שאם כל זמן משפיע על הזמן הסמוך לו, הרי בודאי שבבוא זמן שבו נמשך אין-סוף שלמעלה מהשתלשלות, אזי "אשרי לצדיק אשרי לשכינו" ("אשרי" דייקא11, שמורה על עניין התענוג והנצחיות, למעלה מהשתלשלות), דהיינו שעוד משך זמן קודם הנישואין נמשך כבר מעין המשכה זו, בפנימיות או במקיף על כל פנים.

ג. והנה, כשם שבנוגע ליום הנישואין ("אשרי לצדיק"), אף שנמשכת המשכה שלמעלה מהשתלשלות, מכל מקום יש צורך בקצת הכנה לזה, באופן של אתערותא דלתתא דווקא, ד"באתערותא דלתתא תליא מילתא"12 [שזהו הטעם ש"נהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן"13, "דהוי סליחה דידהו שנמחלין עוונותיהן ויום כפור דידהו"14] – כן הוא גם בנוגע לזמן שלפני הנישואין שבו נמשך מעין המשכה הנ"ל ("אשרי לשכינו"), שכבר אז צריך להתחיל בענייני ההכנה.

ומצד הקל-וחומר ש"מדה טובה מרובה" (כבפירוש רש"י שהובא לעיל15 בעניין "טוב לצדיק טוב לשכינו") – הרי מהזמן שבו מתחילים הבלבולים ("טומלען זיך") בעניינים החיצוניים של החתונה, צריכה להתחיל גם ההכנה לחתונה ברוחניות, על-ידי עבודת התשובה והעבודה בקו של "ועשה טוב".

כלומר: בזמן שבו מתחילים הבלבולים בענייני ממון הקשורים עם החתונה; בסידור מקומות הישיבה בסעודת החתונה באופן שלא תהיה "קנאה16 במעשה בראשית"... שלא למעט ב"ישותו" של אף אחד,

– ולהעיר, שכל עניין הישות אין לו מקום לפי האמת, שהרי "אמת אמר אל יברא"17

ועל דרך זה בנוגע לפרחים, ובנוגע לתמונות ("פּיקטשערס"), ובפרט לאחרונה, שלא מסתפקים בתמונות ב"שחור-לבן", אלא צריכים תמונות צבעוניות ("קאָלירטע פּיקטשערס"), "רחמנא ליצלן"... –

הנה מהזמן שבו מתחילים "טומלען זיך" [=להיות מוטרד] – הרי מוטב "טומלען זיך" ב"עשה טוב"; לערוך חשבון על כל העוונות שעבר במשך כל ימיו ולעשות תשובה עליהם, ללמוד תורה, לקיים מצוות בהידור ולעסוק בעבודת התפלה.

– כאשר18 הציעו לפני אדמו"ר האמצעי מספר שידוכים, העדיף את השידוך שיוכל לבוא לידי פועל מוקדם ככל האפשר, כיוון שלא היתה לו סבלנות להמתין למאמרים שישמע לרגל החתונה!...

מהחתנים שבימינו, אי-אפשר לתבוע שכל עניין החתונה יהיה נוגע להם רק כדי להרבות אור החסידות בעולם... אבל לכל-הפחות תובעים מהם שלא ישכחו אודות דין מפורש – שמובא לא רק בתורת החסידות, אלא גם בנגלה דתורה, ונפסק להלכה14 – שחתן ביום חופתו מוחלין לו על כל עוונותיו שעבר במשך כל ימיו, כולל גם על החטא החמור דח"נ, שהוא גורם את הגלות ומעכב את הגאולה19. ובזמן שכזה – מה לו לחשוב ו"טומלען זיך" בכל העניינים החיצוניים הנ"ל, או אפילו בעניינים של בית דירה, שזהו עניין שנוגע לאדם עוד יותר מאשר מזון ולבושים20; בזמן זה מוטב להרבות בתשובה, כדי שימחלו לו על כל עוונותיו!

ומה שחושב שעליו להיות טרוד בענינים אלו, כדי שחתונתו תהיה כמו אצל שאר בני-אדם... – הרי רואים אנו כבר בחתונה הראשונה, חתונתו של אדם הראשון, שלא זו בלבד שלא היו תמונות צבעוניות, אלא אפילו תמונות ב"שחור-לבן" לא היו... אלא היה כולו טהור, ואף-על-פי-כן היתה החתונה בהצלחה!...

ד. כל המדובר לעיל – אינו בבחינת "בדיחה" ("דזשאָק") ואינו "דרשה", אלא הכוונה היא כפשוטו, בנוגע לפועל ממש:

כיוון שנוכחים כאן כמה וכמה חתנים, וכן כמה שיהיו חתנים בתוך מספר שבועות – עליהם לדעת שאין להם לבלבל את עצמם בכל העניינים הנ"ל; כל המלאכה בעניינים הנ"ל צריכה להיות נעשית על-ידי אחרים, ואילו החתן והכלה עצמם צריכים לעסוק לא בטפל, אלא בעיקר.

והרי העיקר הוא – שהחתונה תהיה בשעה טובה ומוצלחת, ושיהיה "בנין עדי עד", והבטחת דבר זה אינה יכולה להיות על-ידי "תמונות" וכדומה... אלא על-ידי לימוד תורה, קיום מצוות בהידור, התעסקות בעבודת התפלה ותשובה, ותשובה באמת,

– ישנו פתגם שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הרשב"ץ21: "הוא כבר מחל לעצמו" ("ער האָט זיך שוין מוחל געווען")... הוא עושה "חשבון" שברגע אחד יכול הוא להפוך מרשע גמור לצדיק גמור22, ובמילא הרי הוא כבר "מוחל לעצמו"!... אלא התשובה צריכה להיות באופן שהקב"ה ימחל לו, תשובה אמיתית –

ודווקא על-ידי זה אפשר להבטיח שהחתונה תהיה בשעה טובה ומוצלחת, ו"בנין עדי עד".

כאשר מברכים את ברכת "בנין עדי עד", אזי נעשה "בנין עדי עד" בפועל – על דרך המבואר23 בנוגע לברכת השיבנו וסלח לנו, שכיוון שמברכים על זה, בודאי שנעשית הסליחה והמחילה מיד; וכל מה שתובעים ממנו הוא – שיניח את כל הבלי העולם, ואזי תהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת, ו"בנין עדי עד", כרצונו של הקב"ה.

ה. אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היה המנהג, שגם הורי החתן והכלה היו מתענים ביום החופה24. וכיוון שגם אצל הורי החתן והכלה ישנו עניין התענית – הרי גם אצלם צריך להיות עניין ההכנה.

אמנם אי אפשר לדרוש מ"אביו של חתן ואמה של כלה"25 שיישבו במשך כל הזמן וילמדו "דרך חיים" או "צאינה וראינה", שהרי סוף-סוף עליהם להכין את צרכי החתונה;

אבל זאת תובעים מהם: א) שההכנות יהיו לא רק בעניינים שישנם גם אצל אינם-יהודים, להבדיל, אלא גם ובעיקר בעניינים של "ונפלינו אני ועמך"26, ב) גם בנוגע לשאר העניינים של צרכי החתונה – אפשר לעשותם ללא "הידורים", וכאשר יעסקו בעניינים אלו בקרירות ("קאַלטערהייט"), יהיה זה טוב יותר ("געזינטער") עבורם ועבור המסובים.

אמנם, כל זה הוא בנוגע להורים; אבל מהחתן והכלה עצמם – תובעים שלא יהיו שקועים כלל ("זיי זאָלן אינגאַנצן ניט ליגן") בעניינים הטפלים, כיוון שעניינים אלו יכולים להיעשות על-ידי אחרים.

– כאשר יש צורך למדוד בגדים – בהכרח, אמנם, למדדם על החתן... אבל גם אז אין לו להיות שקוע בכך (ובפרט שבלאו הכי אין הוא יכול לראות בעצמו כיצד הבגד נראה עליו...), אף שהמדידה בפועל צריכה להיות על גופו; אבל בעניינים אחרים, ובפרט להיות שקוע בהם – ודאי שאין לזה מקום, אלא צריך שיהיה לו בטחון בהקב"ה שכל העניינים יהיו כדבעי.

והוא עצמו יחשוב, כאמור, רק על העיקר, והרי הדין הוא ש"כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך – ברכה מלשון המשכה (כמבואר בחסידות27) – על העיקר ופוטר את הטפלה"28, היינו, שעל-ידי זה שיפעל וימשיך את העיקר, יומשך בדרך ממילא גם הטפל.

ו. כאמור לעיל, שהדיבורים אינם לשם דרשה, אלא הכוונה היא לפועל, וזוהי ההוראה בנוגע לפועל:

נוסף על הדינים שצריכים ללמוד – שאין צורך להזהיר ("באַוואָרענען") על זה, שהרי מדובר בבני-ישראל כשרים ובבנות-ישראל כשרות, ובוודאי ילמדו את הדינים במדה הדרושה ובזמן הנכון ("וויפל מען דאַרף און ווען מען דאַרף"), ולא ידחו זאת לאחר זמן – הנה נוסף לזה, יש לעסוק בכלל בלימוד התורה, קיום המצוות בהידור, עבודת התפלה, ותשובה באמת, ועל-ידי זה נעשה שמוחלין לו כל עוונותיו, והחתונה תהיה בשעה טובה ומוצלחת, ו"בנין עדי עד".

ומכיוון שבראש חודש אלול מתחילה ההכנה ליום-הכפורים29, שהוא "יום חתונתו"30 – הרי על-ידי שיביאו לידי פועל את עניין ההכנה ל"חתונתו" הפרטית, יהיה זה הכנה, סיוע וחלק גם בעניין "יום חתונתו" (הכללי), עד לקירוב הגאולה, שאז יהיה עניין הנישואין של הקב"ה וכנסת ישראל31.

* * *

ז. בנגלה דתורה ישנם עניינים שהסדר מעכב בהם, ועניינים שהסדר אינו מעכב בהם. וכיוון ש"זאת התורה אדם"32 – ישנם ב' אופנים אלו גם בחיי האדם, היינו, שישנם עניינים שצריכים להיות בסדר דווקא, וישנם עניינים שבהם הסדר אינו נוגע כל כך, והעיקר הוא לעשותם מתוך אמת ("מיט אַן אמת"), וכאשר עושים מתוך אמת – אזי "רצון יראיו יעשה"33.

והנה, בנוגע לב' אופנים אלו בתורה, הרי בכלל – בענייני חולין הסדר אינו מעכב, ובענייני קדשים מעכב34; ובקדשים גופא – ב"דברים הנעשים בפנים" נוגע הסדר יותר מאשר ב"דברים הנעשים בחוץ"35. ומזה מובן שכן הוא גם בב' האופנים בחיי האדם – שככל שהעניין הוא פנימי יותר, נוגע בו יותר הסדר.

אמנם, יוצא מכלל זה הוא עניין התשובה, שעם היותו עניין פנימי (ולכאורה היה צריך להיות נוגע בו יותר עניין הסדר), הרי הוא למעלה מסדר והדרגה, להיותו למעלה מבחינת השתלשלות שבנפש [וזהו שעבודת התשובה היא למעלה מעבודת הצדיקים שהיא באופן של "תמידין כסדרם"], ולכן גם למעלה מגעת התשובה בדרגא שלמעלה מהשתלשלות36.

ח. וכן הוא בנוגע למדובר לעיל בעניין עבודת התשובה קודם הנישואין:

בכלל, הסדר הוא, כאמור, שהתשובה צריכה להיות קודם הנישואין, דהיינו, במשך הזמן שבין ה"תנאים" לחתונה. אמנם, מכיוון שבעניין התשובה אין הסדר נוגע כל כך (כנ"ל), הרי אלו שלא עשו זאת קודם הנישואין, יכולים לעשות זאת גם לאחרי הנישואין.

אלו שעומדים עדיין לפני ה"תנאים", והם "צריכים לאותו דבר" – עליהם לעשות תשובה באמת, ועל-ידי זה יומשך להם העניין הדרוש להם למטה מעשרה טפחים, כיוון שההעלמות וההסתרים שהיו להם עד עתה בעניין זה, הם בגלל שלא היתה התשובה כדבעי, וממילא על-ידי עניין התשובה באמת יסירו את ההעלמות וההסתרים.

ועל דרך זה לאידך גיסא: ישנם כמה – הלוואי ולא היו כפי שישנם בפועל ("הלואי וואָלט ניט זיין ווי עס איז פאַראַן")... – שעומדים כבר לאחרי הנישואין, ועדיין לא עשו תשובה כדבעי, ולכן יכולים וצריכים הם להשלים זאת עתה, כפתגם והלימוד הידוע37 מעניין "פסח שני": "עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן" (אין דבר "אבוד"), וכל שלא היה הדבר במזיד ו"להכעיס" – אף פעם לא מאוחר להשלים ולתקן.

– בעניין חיובי הבעל לאשתו ישנה חקירה38 האם החיוב נעשה רק פעם אחת, בשעת הנישואין, אלא שתוקפו הוא למשך כל זמן הנישואין, או שבכל רגע ורגע נעשה חיוב חדש. ונפקא-מינה במי שיש לו שתי נשים, האם יש דין קדימה לאשתו הראשונה: לאופן הא' – יש לה דין קדימה, כיוון שחיובו אליה קדם; ולאופן הב' אין לה דין קדימה, דמכיוון שהחיוב נעשה בכל רגע מחדש, שתיהן שוות בו.

ובנוגע לענייננו: אלו שבעת הנישואין לא עשו תשובה כדבעי, צריכים להשלים זאת עתה, ועל-ידי זה יפעלו גם על העבר, כיוון שבכוח התשובה לתקן את כל החסרונות, על דרך ש"חכם עוקר את הנדר מעיקרו"39.

ועל-ידי זה תהיה תועלת גם בנוגע לחסרונות בגשמיות, כמו בעניין העדר שלום בית וכדומה, שהם מצד העדר התשובה כדבעי – שכל החסרונות יתמלאו, ועד שישתכחו לגמרי כלא היו, ועל דרך מה שכתוב40 "אודך הוי' כי אנפת בי", שאף-על-פי ש"אנפת בי", מכל מקום "אודך", כיוון שעניין "אנפת" כלל אינו נרגש עתה, וניכרת הטובה בלבד.

(מהתוועדות כ' מנחם-אב, ה'תשי"ד. תורת מנחם כרך יב עמ' 150-157)

__________________________

1)    בשילוב עם שיחת ו' תשרי תשכ"ח.

2)    לקו"ש שם ע' 65.

3)    לקו"ש שם ס"ע 57 ואילך.

4)    ראה הנסמן שם בהערה 19.

5)    ראה הנסמן שם בהערה 20.

6)    ראה "רשימות" חוברת קפד ס"ע 7.

7)    נוסח ברכה שלישית דשבע ברכות.

8)    לשון הכתוב – תהלים קיב, ב.

9)    ראה לקו"ת שה"ש לט, ד ואילך. ובכ"מ.

10)  ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג. מדרש שמואל רפי"ז. הובא בפרש"י עה"ת וישלח לו, ג.

11)  כגירסת הר"ח – ראה לקו"ש שם ע' 64 הערה 60.

12)  לקו"ת דרושי ר"ה נח, ב. ובכ"מ.

13)  רמ"א אה"ע סס"א ס"א.

14)  שו"ת מהר"ם מינץ סק"ט. וראה לקו"ש ח"ל ע' 164. וש"נ.

15)  לקו"ש חי"ט שם ע' 60.

16)  לשון חז"ל – ברכות לג, ב. ועוד.

17)  ב"ר פ"ח, ה.

18)  ראה סה"ש תרח"ץ ע' 256. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"י ע' 203.

19)  ראה ל"ת להאריז"ל עה"פ ישעי' נט, כ. וראה גם תורת מנחם שם ע' 66. וש"נ.

20)  ראה לקו"ת ברכה צט, סע"א ואילך. לקו"ש ח"ט ע' 139 הערה 31.

21)  ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 135.

22)  ראה קידושין מט, ב. או"ז סקי"ב. תניא פ"א.

23)  תניא אגה"ת פי"א (ק, א-ב).

24)  ראה תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 252. וש"נ.

25)  ע"פ כתובות ג, סע"ב ובפרש"י.

26)  תשא לג, טז. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ו ריש ע' 172.

27)  תו"א מקץ לז, ג. ובכ"מ.

28)  ברכות מד, רע"א (במשנה).

29)  ראה טור או"ח ר"ס תקפא. השלמה לשו"ע אדה"ז שם.

30)  שה"ש ג, יא. וראה תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.

31)  ראה שמו"ר ספט"ו.

32)  חוקת יט, יד. וראה זח"ב קיז, רע"ב. ח"ג כט, ב. ובכ"מ.

33)  תהלים קמה, יט.

34)  ראה תוד"ה ואם (מנחות לח, סע"א).

35)  ראה יומא ס, א.

36)  ראה סה"מ מלוקט ח"א ע' קסז ואילך. ח"ד ע' יג ואילך. ועוד.

37)  סה"ש תש"א ע' 115 (נעתק ב"היום יום" יד אייר).

38)  ראה מפענח צפונות פ"ה סכ"ח. וש"נ. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ז ע' 219.

39)  כתובות עד, רע"ב.

40)  ישעי' יב, א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)