הציווי על מצוות הנדרים מתחיל במילים: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני-ישראל לאמור". משה מסר את הציווי על הנדרים לראשי השבטים דווקא. מה הקשר בין מצוות הנדרים ובין נשיאי ישראל?
עניין הנדרים הוא לקבוע גדרים וסייגים, שאינם אסורים מן התורה או מדברי חז"ל, כדי להוסיף חיזוק ותוקף בקיום התורה והמצוות. בכל ענייני התורה והמצוות האדם נדרש רק לקיים את מה שכתוב בתורה, ואילו נדר עניינו שהאדם עצמו מחליט לשים סייגים או נודר נדרים ואוסר על עצמו דברים שמצד עצמם הם מותרים.
הכנה לקיום התורה
בנדרים מצאנו עוד חידוש גדול, שאינו מצוי בכל מצוות התורה. החיוב במצוות האחרות מתחיל בגיל שלוש-עשרה שנה, ואילו החיוב בנדרים מתחיל קודם לכן, כבר בשלב 'מופלא הסמוך לאיש' (ילד בן שתים-עשרה ויום אחד, שכבר יודע את עניינו של נדר).
הדבר נובע מכך שכל עניין הנדרים הוא הוספת גדרים וסייגים כהכנה והקדמה לקיום התורה והמצוות. לכן מצוות הנדרים מתחילה עוד קודם החיוב במצוות, בתקופת ההכנה להתחייבות בכל מצוות התורה. מכאן אפשר ללמוד מוסר-השכל, שההקדמה וההכנה לקיום התורה והמצוות הן תוספת קדושה שהאדם מקדש את עצמו, וזה נותן לו כוח לקיים את התורה והמצוות כראוי.
שתי גישות
בעצם עניין הנדרים מצאנו שתי גישות סותרות. מצד אחד הנדר הוא דבר לא-רצוי, כלשון חז"ל: "כל המוסיף גורע". חטא עץ הדעת בא על שום שחווה הוסיפה על דברי ה' ואמרה שהאיסור הוא "לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו", והתוספת של איסור הנגיעה, דבר שלא היה בציוויו של הקב"ה, גרמה לחטא.
מצד שני מצאנו שעניין הנדרים רצוי ונעלה, כדברי שמעון הצדיק אל נזיר אחד: "כמותך ירבו נזירים בישראל". על-ידי הנדרים מגיעים להתקדשות יתרה ולקיום מלא ושלם יותר של התורה ומצוותיה.
כוחו של משה
לכן מסר משה רבנו את הציווי על הנדרים אל ראשי המטות דווקא, אל נשיאי ישראל. כי יש מצבים שהנדר רצוי וחיובי, ויש מצבים שבהם אין הוא רצוי. כדי לקבוע אם הנדר הוא ראוי או איננו ראוי צריך ל'ראשי המטות', נשיאי ישראל.
אך גם בכך לא דיי, יש צורך גם בכוחו של משה רבנו: "וידבר משה אל ראשי המטות". משה זכה לנבואה בדרגה העליונה ביותר, בבחינת "זה הדבר" – דבר גלוי לעיניים. וכלשון חז"ל, שמשה רבנו ראה את הקדושה האלוקית "באספקלריא המאירה". כאשר קיום מצוות הנדרים נעשה בהוראת משה, מובטח לנו שלא ייגרם מכך דבר שלילי, אלא להפך, על-ידי כך תהיה תוספת חיזוק ושלמות בקיום התורה והמצוות.
(תורת מנחם כרך ג, עמ' 222) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:45
זריחה: 5:35
