חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי שלמה יצחקי (רש"י)
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 830 - כל המדורים ברצף
מסירת נפש משמעותה: כך ולא אחרת!
הגלות היא בשביל הגילוי
רבי שלמה יצחקי (רש"י)
פרשת חוקת
"בן עשרים לרדוף"
הלכות ומנהגי חב"ד

רש"י הצליח לקרב את לימוד פשוטו של מקרא "לתוך ר(אש של כל אחד ואחד מ)שבטי ישראל", כתב הרבי * החומש 'שי למורא', המבאר את רש"י, זכה להדרכת הרבי ועידודו * על הוצאת "ביאורים לפירוש רש"י על התורה", מחוברות בודדות ועד סדרה שלמה * תורתו של רבן של ישראל לאור ביאוריו של הרבי * רשימה ראשונה לקראת יום פטירתו של רש"י, בכ"ט בתמוז

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

יתרבו לומדי פירוש רש"י

הרב חיים שלום ע"ה הלוי סגל כתב פירוש על רש"י – 'תוספת רש"י'. בשעתו הוא קיבל הוראה מהרבי להדפיס את הפירוש עם החומש. הספר עמד לצאת לאור בהוצאת 'מפעלי אריאל', אך למרבה הצער הוא נפטר בטרם הספיק להדפיס את הספר.

לאחר פטירתו ביקשו בני ביתו להדפיס את ספרו במשך שנת האבל, והציעו להדפיס תחילה את הפירוש לבדו, ובהמשך להדפיס את הפירוש עם החומש. הרב שאר ישוב הכהן, שעמד בראש 'מפעלי אריאל', הסכים לכך אם יקבל את הסכמת הרבי.

הרבי השיב על כך ('מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 206) בז' בתשרי תשד"מ:

ונכון ומתאים מאד ובפרט שעל-ידי זה יתרבו בהקדם לומדי פירוש רש"י וכו' שעשה ובהצלחה וכו' תורתינו הקדושה "בהמצאו גו' קרוב" בהבנת פשוטו של מקרא שעל-ידי זה הכניסה לתוך ר(אש של כל אחד ואחד מ)שבטי ישראל.

הרבי ליוה את הוצאת החומש

בחודש תמוז תשל"ד כתב הרבי – בשולי איגרת כללית-פרטית מתחילת חודש תמוז – לרב שמואל יהודה ויינפלד (אגרות קודש כרך כט עמ' קצב-ג):

זה עתה נתקבל מכתבו מיום הגאולה י"ב תמוז עם המצורף אליו..

ומובן שככל שירבה בהעתקות שינויי הנוסחאות שנמצאו בפירוש רש"י – הרי זה משובח ועוד יותר מזה (כיון שבא – לא בפנים). לאידך גיסא: אין להוסיף כלל בפנים על דעת עצמו...

- סימני פיסוק – אולי יש להצדיק, אבל מראי מקומות הפסוקים להכניסם בפנים – הרי זה היפך שיטת וכוונת רש"י (שבמקומות מסויימים ציין, זאת-אומרת שבשאר המקומות אין צריך לציין).

כן: תהו השלישי הוא דיבור המתחיל בפני עצמו. וגם זה נוגע ושייך לשיטת רש"י בפירושו.

ניקוד הכתובים שבתוך פירוש רש"י – הוא ללא תועלת (כיון שפירוש רש"י אינו מנוקד).

זה היה מכתב הדרכה בקשר לעריכת הוצאה חדשה של חמישה חומשי תורה עם פירוש רש"י, שלימים הושלמה ויצאה לאור בשם 'שי למורא', בשנת תשנ"ח.

מספר הרב ויינפלד: הרעיון עלה בשנת תשכ"א, והעבודה החלה בתשכ"ו. בחודש ניסן תשל"ב, בהיותי אצל הרבי, כאשר הכריז בהתוועדות י"א ניסן על הקמת שבעים ואחד (ע"א) מוסדות, גמרתי בליבי שהמפעל הזה יהיה מוסד כאחד המוסדות שהכריז עליהם. לא אתחשב כלל בזמן הדרוש, אלא אפעל כמוסד הפועל בעקביות, כדי שיצא דבר נאה ומתוקן לצורך לימוד התורה דרבים, בסייעתא דשמיא.

בשנת ה'תשל"ד התחלנו לסדר את פירוש רש"י על התורה כפי התוכנית הנ"ל, וכבר סודר חלק גדול, ושלחתי לרבי דוגמה של כמה דפים. זכיתי לקבל מכתב ובו הערות והדרכות להמשך העריכה. אבל מסיבות שונות נדחתה העבודה.

בשנת ה'תש"מ, בהיותי בתקופת חג-השבועות אצל הרבי ביחידות בחדרו הקדוש, שאל אותי הרבי, מה על עניין ההוצאה של פירוש רש"י וכו'. אמרתי שעדיין אני ממשיך בזה אולם בגלל הוספות רבות שנוספו בינתיים יצטרכו לסדר הכול מחדש, כי התוספת מרובה על העיקר.

על זה ענה לי הרבי שזה כמובן רגיל בישראל שכאשר יש תוספת ברכה, הרי היא לא רק מרובה, כי אם אלף פעמים ככה, כמו הברכה שבירך משה רבנו את ישראל שהייתה להם ברכה ובירך אותם משה "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים". זהו לא רק מרובה, אלא אלף פעמים ככה.

אחר כך הוסיף ואמר לי שאכנס לספרייה לראות את הצילומים של כתבי-יד של פירוש רש"י אשר שם. כשנכנסתי לספרייה והראו לי, בדקתי מה שיש לי מכבר, ומה שלא היה לי. הזמנתי את כל כתבי היד, ובעזרת-השם-יתברך כולם הגיעו לידי. ראיתי שמתקיימת בעזרת השם יתברך הברכה שההוספה מגיעה לאלף פעמים ככה מכפי התכנית הראשונה, גם בחילופי גרסאות וגם בביאורים.

כמו כן, בכמה מכתבים שכתב לי הרבי בירך את העריכה הזאת וסיים בכתב ידו בברכה "ולהצלחה בעבודת הקודש".

ואגב, הרבי השיב לי ביום ד' פרשת תצוה ה'תשד"מ, שלעניין ציורי בהמות וחיות ועופות טמאים, אף-על-פי שכשמציירים ציור לנוי יש להימנע מציור בעלי חיים טמאים, הרי כשמדובר בהסברת דברי תורה, אז התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה.

ביאורים מהשנים הראשונות

רק בשנת תשכ"ה החל הרבי לגלות את שיטתו ברבים, בביאור פירוש רש"י על התורה בהתוועדויות מדי שבת. אבל כבר שנים רבות קודם לכן מצאנו שעסק בפירוש רש"י.

איש חינוך ("הנעלה והנכבד איש ירא אלוקים ותיק וחסיד עוסק במלאכת ה' חכם ונבון וכו' מהור"י ש"י" – פלייער, משיקגו) פנה אל הרבי בשאלה בחודש אדר תש"ג (תוכן שאלתו כפי שהרבי כותב זאת במכתב התשובה):

במענה על מכתבו משבוע העבר, על דבר שמפרש בלימוד התלמידים בבראשית (מא, מ) ועל פיך ישק, מלשון נשיקה .. ויש מערערים בזה כיון שרש"י פירש ישק יתפרנס מלשון "ובן משק ביתי"...".

וזוהי כמעט מסקנתו הסופית של הרבי באיגרת התשובה:

לפי דעתי יש לפרש על-פסוק ישק כל עמי, אם מלשון משק כפירוש רש"י או על כל פנים מלשון נשק, אף שלא נמצא במקום אחר בלא נו"ן. ולבאר לתלמידים אשר רק שריד מעט נשאר מלשוננו בספרי התנ"ך – ובלשון הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות "לשון ספרי הנבואה.. קצר בידינו" – ולכן כמה תיבות וביטוים לא נמצאו בהם אלא פעם אחת...

בפעם הבאה (בחודש מרחשוון תש"ו – אגרות-קודש כרך ב' עמ' עח) לא המתין הרבי לשאלת הרב יוסף פלייער, ובעצמו הציע לפניו ("ולסיים בדברי תורה"):

– ופילגשו וגו' ואת מעכה – רגילים לפרש בלימוד התלמידים מעכה שם בתו של פילגשו, וראיתי אשר בפלוגתא שנוי פירוש זה...

והנה לפי דעת הספורנו מעכה הוא שם אשה, אבל לרש"י ראש המפרשים ועל-פי המדרש, על-כרחך-צריך-לומר שגם הוא בן.. וכנראה נשתרבב המנהג לפרש מעכה – בת ולנטות מהמוכרח על-פי פירוש רש"י מפני שאין הדבר מפורש ברש"י.. אבל מצינו גם כן מעכה שם איש...

אלו אינן דוגמאות יחידות. בפורים קטן תש"ח (אגרות קודש כרך ב' עמ' שו-שז) השיב הרבי תשובה מפורטת ומנומקת לסתירה בין פירוש רש"י במסכת סנהדרין (יז,א – ד"ה מי), ופירוש רש"י על התורה (במדבר יא, כז) על התנהגותם של אלדד ומידד.

כמה ימים לאחר מכן (י"ח אדר שני – שם עמ' שכא-ב) השיב וביאר קטע רש"י נוסף, במענה לשאלת הרב ניסן מינדל.

"ביאורים לפירוש רש"י על התורה"

עם בואם של שלוחי הרבי בשנת תשל"ו לצפת הוחל בהוצאת חוברות שהניבו בסופו של דבר את סדרת הספרים "ביאורים לפירוש רש"י על התורה". אלו נלקטו מתוך ספרי 'לקוטי שיחות' של הרבי. החוברת הראשונה נדפסה לקראת ראש-חודש אדר שני תשל"ו. החוברת הייתה בת 30 עמודים והיו בה 32 קטעים לפרשת בראשית.

סח הרה"ת אלתר אליהו הכהן פרידמן, שהיה מראשוני המשתתפים בהוצאת החוברות ולימים עורך הספרים:

לאחר החוברת הראשונה נדפסו עוד כמה חוברות, אולם עדיין לא נתקבלה כל תגובה מהרבי. המשתתפים ביקשו למשוך ידם מלהמשיך, אולם הרה"ח הרה"ת ר' ארי' לייב קפלן (ע"ה), שהיה האחראי על המערכת, וגם בהמשך ליווה את המפעל, טען שיש להמשיך. ואכן, יום אחד התקבלה הוראה מהרבי (לא רק להמשיך בהוצאת החוברות, אלא) להוציא-לאור ספר שלם, עד י"א ניסן.

בזיכרונו של כותב הרשימה ששמע בשעתו מהרב קפלן (ע"ה): זמן לא רב אחרי תחילת הוצאת החוברות של "ביאורים לפירוש רש"י" הייתי ב'יחידות' אצל הרבי. ה'יחידות' הוקדשה ברובה לנושאי צפת ולשליחותי. הרבי עבר מנושא לנושא, העניק הוראות ושאל שאלות. על שולחנו של הרבי הייתה מונחת חוברת אחת (או כמה חוברות), והרבי הביע את שביעות רצונו באופן כללי, ובד בבד התייחס לפרטים. דומה שאמר שתמצות השיחות צריך להיות באופן שלא יחסר בביאור והבהרת הנושאים.

הנה פתק מענה מהרבי על כרך א' של "ביאורים לפירוש רש"י על התורה" (נרשם בשעתו על-ידי הרה"ת יוסף שיחי' קרמר משלוחי הרבי לצפת וכיום השליח בטבריה – שהיה בין ראשוני המשתתפים בעריכת ותמצות השיחות):

1. כדאי לזרז ההו[צאה] ל[אור] ככל האפשרי.

2. פשוט ובחוברת בפ[ני] ע[צמה] (שלא לעכב ההוצאה הנ"ל) על המגילות

בחוברת 'קריית חב"ד בצפת', תשורה מכ"ב טבת תשס"ט (עמ' 69), נדפס מענה על קובצי הביאורים:

ובכ[ל] ז[ה] – הזירוז אחר הזירוז משובח וכו'.

הרא"א הכהן פרידמן מציין, שבמענה לשאלה אם לכלול בין הביאורים לרש"י גם את אלה שמופיעים בשיחות בלתי מוגהות השיב הרבי בשלילה. אך על אותה שאלה השיב לחיוב בנוגע לביאורים לפרקי אבות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)