שמה של פרשתנו – נָשֹׂא – מבטא שאיפה שהאדם יתנשא ויתרומם. זו גם המשמעות הפשוטה של המילים "נָשֹׂא את ראש" – הרמת הראש, תחושה של התנשאות. וכך אנו מוצאים גם בהבטחת הקב"ה בפרשת בחוקותיי: "ואולך אתכם קוממיות", וכפירוש חז"ל: "בקומה זקופה".
הליכה בקומה זקופה איננה נחשבת דבר חיובי. הגמרא אומרת שהליכה כזאת היא בבחינת "גנאי לתלמיד חכם". בהמשך אף נאמר כי "המהלך בקומה זקופה... כאילו דוחק רגלי שכינה", כי יש בכך משום התנשאות שלילית, בה-בשעה שהאדם צריך לחוש הכנעה והתבטלות כלפי הקב"ה. מדוע אפוא נשיאת הראש בפרשתנו היא דבר מבורך?
מהי 'קומה זקופה'
אלא שיש שני סוגים של 'קומה זקופה': יש 'קומה זקופה' שבאה מתחושת התנשאות אישית וישות עצמית, והיא דבר שלילי; ויש 'קומה זקופה' שבאה מתחושה הפוכה לגמרי, והיא דבר חיובי ונאצל.
כשהאדם מתבטל לחלוטין לפני הקב"ה, עד שאין לו שום מציאות משל עצמו, וכל-כולו מסור ונתון לרצון הבורא – הוא עומד בתקיפות וב'קומה זקופה' למילוי רצון קונו. תחושת ההגבהה שלו אינה מבטאת התנשאות אישית חלילה, אלא את עליונותה של האלוקות, שהיא המנושאת והמרוממת מכל דבר.
סימן בלבד
מצאנו סוג כזה של התנשאות אצל רבי שמעון בר-יוחאי, שאמר "אנא סימנא בעלמא" [=אני איני אלא סתם סימן]. משמעות המאמר הזה היא, שכל מציאותו אינה אלא ביטוי של האלוקות, כמו סימן שאין לו מציאות משל עצמו וכל ערכו בהיותו סימן וציון לעניין אחר.
כשיהודי עומד בדרגה כזאת, הרי מצד עצמו הוא בהתבטלות מוחלטת, עד שאין לו שום מציאות משל עצמו, אך דווקא משום כך הוא עומד בתכלית ההתנשאות, משום שזו ההתנשאות של האלוקות והקדושה. הקב"ה הוא היחיד שראויה לו ההתנשאות, כמו שנאמר "אשירה לה' כי גאֹה גאָה", וכלשון התפילה "הגאווה והגדולה לחי עולמים".
בן-חורין
לדרגה הזאת מגיעים על-ידי לימוד התורה. כשהאדם עוסק בתורה, הוא מתאחד עמה באחדות גמורה, ומכיוון שהתורה והקב"ה הם דבר אחד, האדם מתאחד עם הקב"ה, עד שכל מציאותו נעשית מציאות הקדושה והאלוקות.
זה גם-כן מה שנאמר במסכת אבות: "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". משמעותו העמוקה של המאמר הזה היא, שבעצם "אין לך בן-חורין" – לא ייתכן שתתקיים מציאות של נברא שהוא 'בן-חורין', שהרי כל נברא מוגבל ומוגדר, וממילא אינו 'בן-חורין'. החידוש הוא שכאשר האדם "עוסק בתלמוד תורה" – הוא נעשה 'בן-חורין', מכיוון שהוא קשור עם התורה, שהיא מאוחדת עם הקב"ה, ואז הוא מתאחד עם הבלי-גבול האמיתי ונעשה 'בן-חורין'.
(תורת מנחם כרך כה, עמ' 314) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
