חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 י"ח בתשרי התש"פ, 17/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לעורר על החידוש שנעשה על-ידי התגלות הבעש"ט
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 826 - כל המדורים ברצף
לעורר על החידוש שנעשה על-ידי התגלות הבעש"ט
יהודים דורשים בצדק: מה עניין הגלות?!
לימוד הבבלי עם הירושלמי
פרשת נשא
"משה קבל תורה מסיני"
הבעש"ט נמצא עם כל אחד על-ידי קיום הוראותיו
הלכות ומנהגי חב"ד

מהי "עבודה תמה", ומדוע מופיע עניין זה בראש ספר צוואת הריב"ש? * לאחר שהתגלתה תורת הבעל-שם-טוב בזמנה, הפכה לחלק מ"תורת חיים", שהממעיט בחשיבותה ככופר בתורה ייחשב * יש לנצל שנה מיוחדת זו – 'להרעיש' אודות הבעל-שם-טוב, ולהוסיף בכל הקשור בהפצת המעיינות חוצה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו * לרגל מאתיים וחמישים שנה להסתלקות הבעש"ט

א. ...בנוגע לעניינם של הרביים מצינו כמה סדרים:

הבעל-שם-טוב המגיד ואדמו"ר הזקן הם בחינת כח"ב (כתר חכמה בינה) של תורת החסידות (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר1). וישנו גם כפי שהם בחינת חב"ד (חכמה בינה דעת) דתורת החסידות.

אבל ישנה גם השיחה2 שבה נתבאר שאדמו"ר הזקן הוא בחינת חכמה, אדמו"ר האמצעי הוא בחינת בינה וכו', ואילו הבעל-שם-טוב והמגיד הם ב' הבחינות שבכתר: עתיק ואריך.

ועל-פי זה, הנה כשם שנתבאר לעיל במאמר3 בעניין פנימיות אבא פנימיות עתיק4, שבבחינת הרצון יש רק חיצוניות התענוג, ובאופן מקיף, ודווקא בבחינת החכמה ישנו פנימיות התענוג, ובאופן פנימי – כמו כן יובן גם בנדון דידן, שהפנימיות של הבעל-שם-טוב, פנימיות עתיק, לוקחים דווקא על-ידי אדמו"ר הזקן, פנימיות אבא. וזהו חידושו של אדמו"ר הזקן בתורת חב"ד – להמשיך את כל העניינים בפנימיות, ובזה דווקא ישנו הפנימיות של הבעל-שם-טוב.

ובהקדמה – ששיחה כזו (דלקמן) שייכת לי"ט כסלו, ומה שמדברים בזה עתה, הרי זה מפני ששנה זו היא מאתיים שנה להילולא של הבעל-שם-טוב.

ומצד זה, ידפיסו בלי נדר את הספר "צוואת הריב"ש", וכדברי אדמו"ר הזקן5 ש"הגם שבאמת אינה צוואתו כלל, ולא ציוה כלל לפני פטירתו", ויתירה מזה, ש"לא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו", מכל מקום, "המכוון הוא אמת לאמיתו".

וכיוון שפנימיות עתיק לוקחים בפנימיות אבא, הרי מובן, שאת הביאור בספר צוואת הריב"ש יכולים לקחת מתורתו של אדמו"ר הזקן, כדלקמן.

ב. בהתחלת הספר צוואת הריב"ש איתא: "להיות תמים בעבודתו יתברך, עבודה תמה".

ומשמעות הדברים, שזהו עניין עיקרי ביותר, שהרי בהמשך הדברים מונה כמה עניינים עיקריים, וכיוון שמקדים בעניין זה, הרי מובן, שזהו עניין עיקרי יותר מהעניינים העיקריים שמונה לאחרי זה.

ואינו מובן: מהו החידוש שבזה, ומהו העניין העיקרי שבזה?

ג. ויש לבאר זאת על-פי שיעור היומי בתניא6 – שבו מבקש אדמו"ר הזקן מחסידים וקובע להם סדר בעבודת התפלה – שגם שם נזכר הלשון "לעבוד עבודה תמה":

כדי להבין הפירוש ד"עבודה תמה"7 – הנה כשם שיש עניינים בנגלה דתורה שנעשים מוארים על-ידי פנימיות התורה, כמו כן יש עניינים בפנימיות התורה שנעשים מוארים על-ידי גליא דתורה, ובנדון דידן – מצינו בגמרא במסכת יומא8 הלשון "עבודה תמה", ופירש רש"י: "עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר" ("ולא עבודה שיש אחריה עבודה").

והעניין בזה:

בשיעור תניא היומי מונה רבינו הזקן כמה וכמה מדריגות:

"החכמה והתבונה . . לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת", שזוהי העבודה שמצד כוחות פנימיים, שהתחלתם הוא עניין השכל והחכמה.

ולמעלה מזה – העבודה מצד בחינת ה"רצון . . אשר למעלה מן החכמה". וכיוון שברצון גופא יש כמה מדריגות, כידוע שישנו הרצון השייך אל השכל, וכמו "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ"9,

שזהו הרצון השייך אל השכל, מקיף השייך לפנימי, ואין זה אמיתית עניין הרצון – לכן מוסיף: "רצון פשוט", דהיינו, עצם הרצון, שלמעלה משייכותו אל הפנימי.

וגם זה אינו מספיק עדיין, אלא צריך להיות – כפי שממשיך שם – "רוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו", שזוהי העבודה שמצד התענוג, שלמעלה גם מ"רצון פשוט". וענינו למעלה הוא בחינת עתיק, שלמעלה גם מבחינת אריך10.

אמנם, כל זה אינו אלא בחינת הגילויים בלבד, שהרי גם בחינת עתיק הוא כבר עניין של העתקה, שנעתק ונעשה בחינת עתיק לעולמות. וענינו בעבודה הוא בחינת התענוג כפי שבא במורגש11.

ועל זה מוסיף, שצריך "לעבוד עבודה תמה", שזוהי העבודה שמצד עצם הנשמה, שמתקשרת עם העצמות, ולכן נקראת "עבודה תמה" (שאין אחריה עבודה), "עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר", שזהו הגמר והתכלית.

ובזה גופא יש חילוק בין עבודת הצדיקים לעבודת התשובה – שעבודת הצדיקים שהיא באופן של אור ישר, אינה מגעת בעצם ממש, כי אם עבודת התשובה שהיא בבחינת אור חוזר12.

ד. ועל-פי זה יש לומר גם בפירוש מה שכתוב בצוואת הריב"ש "להיות תמים בעבודתו יתברך, עבודה תמה":

הטעם שעניין זה הוא עיקר גדול שלכן מתחיל בו את הספר כולו, הוא – כיוון שהתכלית היא לקשר את העצם שלו עם העצמות.

ובפסקאות שלאחרי זה מבאר את הסדר והאופן כיצד באים ל"עבודה תמה".

* * *

ה. בהמשך למדובר לאחרונה כמה פעמים אודות שנת המאתיים להסתלקות הבעל-שם-טוב, ישנם כמה וכמה ששאלו והקשו מהו העניין והחשיבות שבדבר. וכיוון שאי אפשר להשיב לכל אחד בפרטיות (ומה גם שישנם כאלו שקושייתם היא במחשבה...), יש להשיב על כך ברבים, וזאת – למרות העובדה שאצל השואלים נוגע בעיקר הקושיא, ולא כל כך התירוץ...

ובהקדמה – שאלו השואלים מהי החשיבות של שנת המאתיים להסתלקות הבעל-שם-טוב, הרי שאלה זו מוכיחה שגם במשך כל ה-199 שנים שלפני זה לא עשו מאומה לפרסום תורת הבעל-שם-טוב, ומצד עצמם לא היו עושים מאומה גם בשנת ה-201!

– כשהייתי13 בפּאַריז נתתי פעם צדקה בלילה, ונגש אלי יהודי זקן ושאל: מאי האי? הרי איתא בכתבי האריז"ל14 שאין ליתן צדקה בלילה?! ולאחר זמן, כשביקרתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר בפולין, וספרתי לו על דבר מאורע זה, נענה כ"ק מו"ח אדמו"ר ואמר: כנראה שהלה לא נתן צדקה גם ביום!...

ומקור הדברים הוא בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחת חג הפסח תש"ג15, על דבר הסיפור אודות הרה"צ ר' נחום מטשערנאָביל, שתוכנו הוא כיצד לבחון ולדעת מאיזה מקור באה הסברא והטענה כו'.

ו. ולגופו של עניין:

לכל לראש יש להדגיש את גודל העילוי שבהזכרת זכות אבות, כפי שמצינו בגמרא16 ש"הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "להזכיר זכות אבות מזכירין חברון"17, ועל דרך זה בנוגע לאבות החסידות, החל מהבעל-שם-טוב, וכידוע המנהג שבמוצאי שבת קודש מזכירים אודות הבעל-שם-טוב18.

וכיוון שכן, הרי מובן וגם פשוט, שכאשר יש הזדמנות מיוחדת להזכיר אודות הבעל-שם-טוב, יש לנצל זאת כדי לעורר אודות החידוש שנעשה על-ידי התגלות הבעל-שם-טוב.

ז. ובהקדמה:

בנוגע לכללות עניין התגלות הבעל-שם-טוב, יש להקשות, לכאורה, שאם זהו דבר המוכרח כו', אם כן, למה לא היה עניין זה בשנים שלפני זה. ועל דרך זה בנוגע לפרטי העניינים הקשורים עם הבעל-שם-טוב, כמו יום הולדתו בח"י אלול, שנתגלה בזמן מסויים, ולא היה ידוע לפני זה19.

אך הענין בזה – ש"הכל עשה יפה בעתו"20, כפי שמצינו בנוגע לכללות עניין מתן תורה לאחרי כ"ו דורות דווקא21, ועל דרך זה בתורה גופא הנה מדור לדור מתגלים עניינים חדשים שלא היו ידועים לפני זה (אף שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני22).

ולכאורה יכולים להקשות: הייתכן, הרי אין שינויים ברצון העליון? – אך העניין הוא, שכך נקבע מלמעלה שכל דבר יתגלה בזמנו המתאים, לפי צורך הזמן והדור, וכיוצא-בזה.

ומובן, שבבוא הזמן להתגלות עניין זה, הרי זה נעשה חלק מהתורה – "תורת חיים", שבה צריכים לחיות כו', ומי שאינו מקבל עניין זה, הרי זה על דרך מה שכתב הרמב"ם23 ש"האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפירושה והוא תורה שבעל פה", "אפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה כו'"24, הרי זה כאילו כופר ב"אנכי ה' אלקיך"25.

– ישנו יהודי בשם ר' אלחנן כהן, שהיה לומד עם קבוצה של מלומדים26, ופעם אחת, כשדיבר אודות קיום מצוות מעשיות, כמו כשרות, בשר בחלב, נענה אחד המסובים ואמר, שהאיסור של בשר בחלב הוא רק בבשר בהמה, אבל בשר עוף מותר לאכול בחלב...

ואכן, מצינו בגמרא27 שלדעת ר' יוסי הגלילי בשר עוף מותר בחלב, ואם כן, לכאורה יש צדק בדבריו, שהרי לא צריכים להיות צדיק גדול יותר מר' יוסי הגלילי!...

אבל, מובן וגם פשוט שכל זה הוא קודם שנקבעה ההלכה, אבל לאחרי שנקבעה ההלכה – הרי מי שאוכל בשר עוף בחלב עובר על איסור התורה ונקרא רשע כו'.

ועל דרך זה מובן בנדון דידן, שלאחרי שנתגלתה תורת החסידות על-ידי הבעל-שם-טוב, הרי זה חלק מ"תורת חיים" וכו'.

ואכן רואים במוחש גודל פעולת ההתגלות של תורת החסידות בכללות עניין קיום התורה ומצות.

ח. ומזה מובן, שכאשר נשלם מספר מיוחד של שנים בשייכות לבעל-שם-טוב, כמו חמישים שנה, שנקרא "עולם"28, ובנדון דידן, מאתיים שנה להסתלקות הבעל-שם-טוב, יש לנצל זאת כדי לעורר על דבר ההוספה בעבודת הפצת המעיינות חוצה, בפועל ממש, שהרי המעשה הוא העיקר29, ומתוך שמחה וטוב לבב.

ויעזור השם יתברך שגם בשנה הבאה לא יוחלש עניין זה, וימשיכו להרעיש ("טומלען") אודות הבעל-שם-טוב, ובאופן של הוספה, על דרך מה שכתוב באגרת הקודש30 ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא היה מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה".

ועד שנזכה לקיום היעוד31 "הקיצו ורננו שוכני עפר", החל מהבעל-שם-טוב, וכל רבותינו נשיאינו, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, בעגלא דידן.

(קטעים מהתוועדות יום ב' חה"ס תש"כ, והתוועדות ש"פ בראשית ה'תשכ"א. תורת מנחם כרך כז עמ' 31-33, וכרך כט ע' 141-143)

_____________________________________

1)    ראה לקו"ד ח"א לו, סע"א ואילך.

2)    ראה סה"ש תרצ"ו ס"ע 141. תרצ"ז ע' 215. תרצ"ט ע' 322. תש"ב ריש ע' 19. תש"ה ע' 60. וראה גם אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט ס"ע תטז.

3)    ד"ה העושה סוכתו פ"ב (לעיל ע' 18).

4)    ראה לקו"ת נצבים מט, ד. וש"נ. וראה גם סה"מ ה'שי"ת ס"ע 49, ובהערת כ"ק אדמו"ר שם.

5)    תניא אגה"ק רסכ"ה.

6)    אגה"ק סכ"ב (קלה, א).

7)    ראה גם מכתב ה' אלול שנה זו (אג"ק חי"ט ע' תכא): "והעירותי באחת ההתוועדויות כו'".

8)    כד, א.

9)    ע"ז יט, א.

10)  ראה אוה"ת בלק ע' תתקסג ואילך.

11)  ראה המשך תרס"ו ע' קא ואילך. ועוד.

12)  ראה סה"מ תרס"א ע' קסג. לקו"ד ח"א קמז, א.

13)  ראה גם תו"מ חכ"א ס"ע 272 ואילך. וש"נ.

14)  ראה נגיד ומצוה (בתפלת שחרית). שער הכוונות ענין תפלת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.

15)  שיחת ליל ב' דחה"פ ס"ל (סה"ש תש"ג ע' 67 ואילך).

16)  יומא כח, ב.

17)  פרש"י שם – מירושלמי שם פ"ג ה"א.

18)  ראה בעש"ט עה"ת בהקדמה אות פב ואילך. וש"נ.

19)  ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 178. וש"נ.

20)  קהלת ג, יא.

21)  ראה ב"ר פכ"ד, ה. קה"ר עה"פ (פ"ג, יא [ב]).

22)  ראה לקו"ש חי"ט ע' 252. וש"נ.

23)  הל' תשובה פ"ג ה"ח.

24)  סנהדרין צט, א.

25)  יתרו כ, ב. וראה פיהמ"ש להרמב"ם סנהדרין פ' חלק היסוד הח'.

26)  ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ח ע' מג. ח"ט ע' ו. ס' "זכרון לבני-ישראל" (קה"ת, תשנ"ו) ע' קפד בהערה.

27)  חולין קטז, א.

28)  ראה קידושין טו, א. מכילתא (ופרש"י) משפטים כא, ו.

29)  אבות פ"א מי"ז.

30)  תניא אגה"ק סי"ד (קכ, ב).

31)  ישעי' כו, יט.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)