להיכנס לבוץ ולעזור
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו" (ויקרא כה,לה). כדי לעזור ליהודי צריך האדם להיות מוכן ללכת בבוץ עד צוואר. רצונך להרים אדם השקוע בבוץ, עליך להיכנס אל תוך הבוץ ולהרימו משם. אין מושכים מלמעלה.
(רבי שלמה מקרלין)
חובת היחיד
הפסוקים הקודמים נאמרו בלשון רבים, אבל כשהתורה מגיעה לעניין העזרה לזולת, היא מדברת בלשון יחיד. כי פעמים האחד שולח לחברו שהוא יעזור, לכן נאמרו הדברים בלשון יחיד, לדעת שהחובה מוטלת על כל אחד ואחד, לחזק את יד חברו.
(אלשיך)
עזרה באמונה
שאלו את האדמו"ר מסוכוצ'וב איך קיימו בני-ישראל את מצוות צדקה במדבר, כשהיו להם כל צורכיהם ואיש לא נזקק לסיוע כלכלי. השיב: בעלי אמונה חזקה חיזקו ועודדו את הכושלים, ומי שדעתו מרובה עשה צדקה וחסד עם מי שדעתם קצרה.
העיקר העידוד
בכל ענייני צדקה וחסד העיקר הוא העידוד, לפייס את הזולת, להשתתף בצערו, לנחמו בדברים ולחזקו. יש לחוש את צערו של הזולת עד שהזולת ירגיש שלא נותנים לו סתם הלוואה או צדקה, אלא משתתפים בצערו ממש.
(ספר המאמרים תש"ט)
שלך כשלי
בימי אדמו"ר הזקן היה שגור בפי החסידים הפתגם: פת הלחם שיש לי – היא שלך כשלי. והיו מקדימים את 'שלך' ל'שלי'.
(היום יום)
בלי נשיכות
"את כספך לא תיתן לו בנשך" (ויקרא כה,לז). זה המשך לפסוק הקודם "והחזקת בו". ללמדנו שכאשר נותנים צדקה לעני אין להוסיף עקיצות ונשיכות, דברי מוסר ותוכחה, אלא יש לתת את הסיוע בסבר פנים יפות, כמאמר חז"ל: "והמפייסו לעני מתברך בי"א ברכות".
(רבי משה מקוברין)
החכם נותן
בתהילים (מא,ב) נאמר "אשרי משכיל אל דל". מדוע לא נאמר "נותן אל דל"? דוד המלך רצה לסתור את הפתגם העממי "טיפש נותן ופיקח לוקח". לכן אמר שאדרבה, מי שנותן לעני נקרא משכיל, חכם ופיקח.
(רבי מאיר מפרמישלן)
גם "ביום רעה"
המדרגה הגבוהה בצדקה היא כשאתה עוזר לעני בשעה ש"את העני עמך" – כאשר גם אתה שרוי במצב לא-טוב. זאת כוונת הכתוב "אשרי משכיל אל דל ביום רעה" – אשרי המשכיל לעזור לחברו גם בשעה שהוא עצמו שרוי "ביום רעה".
(אמרות טהורות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:30
