בעשרה מאמרות... עשרה דורות... עשרה ניסיונות... (פרק חמישי)
ביאור כ"ק אדמו"ר:
בפרק חמישי של מסכת אבות המשנה מונה כמה עניינים שהם במספר עשרה. וצריך להבין: למה לא מזכירה המשנה את עשרת הדיברות?
ולכאורה, מכיוון שכל העניינים נלקחים מהתורה – העובדה שיש בעולם מספר עשרה, ולכל לראש, "בעשרה מאמרות נברא העולם", הרי זה נלקח מעשרת הדיברות (כידוע מאמר רז"ל על הפסוק "עשרה עשרה הכף בשקל הקודש", שעשרה המאמרות מכוונים ונלקחים מעשרת הדיברות) – הרי לכל לראש צריך למנות את עשרת הדיברות, שמהם נלקחים שאר העניינים שהם במספר עשרה?
והביאור בזה:
עשרת הדיברות, אף שהכול נלקח מהם, הרי הם מובדלים לגמרי באין-ערוך מהעולם. אמנם כל העניינים באים מהתורה, אבל התורה אינה באותו גדר וסוג שלהם. ולכן המשנה אינה מונה את עשרת הדיברות, מכיוון שאי-אפשר לחברם ולמנותם יחד עם שאר העניינים שנמנים במשנה.
בין העניינים שנמנו במספר עשרה, יש לא רק עניינים של טבע, אלא גם ניסים, ועד הניסים שהיו בבית-המקדש, המקום בעולם שבו היה 'ושכנתי' של העצמות, 'נמנע הנמנעות', שלכן היה בניסים שבבית-המקדש חיבור של נס וטבע ביחד.
ואף-על-פי-כן לא נמנו עשרת הדיברות במשנה, מכיון שעשרת הדיברות הם מובדלים אפילו מהעשרה ניסים שבבית-המקדש:
בית המקדש הוא תכלית השלמות של העולם. תכלית בריאת העולם היא שתהיה דירה לו יתברך בתחתונים, ותכלית זו שבעולם נשלמת על-ידי בית-המקדש.
מה שאין כן התורה 'קדמה לעולם', שהיא למעלה מהעולם לגמרי, אפילו למעלה מבית-המקדש, וכמדובר פעם, שכיון שהתורה היא חד עם הקב"ה, הרי כשם שאצל קודשא-בריך-הוא לא שייך לומר שתכליתו היא בשביל מישהו אחר ח"ו, אלא התכלית הוא בו בעצמו, כמו כן הוא גם בתורה.
כל עניני התורה (מלשון הוראה) הם הוראה בעבודתנו. וכשם שצריכים ללמוד הוראה מהעניינים הכתובים בתורה, יש ללמוד הוראה מזה שעניין מסוים לא נקבע בתורה. העובדה שהתנא אינו מזכיר בפרק זה את עשרת הדיברות, יש בה הוראה:
לימוד התורה צריך להיות 'לשמה' – לשם התורה כשלעצמה, ולא בשביל תכלית אחרת.
והאופן של לימוד התורה 'לשמה' מתבטא בכך שהלימוד אינו מוגבל בשום הגבלות: כאשר הלימוד הוא בשביל תכלית, גשמית או אפילו רוחנית, הרי כיון שכל העניינים הם בהגבלה, אזי גם הלימוד הוא מוגבל. אבל כאשר הוא לומד לשם התורה שהיא בלי גבול – אזי לומד ללא הגבלות.
וכמדובר פעם, שההגבלות בלימוד התורה שיש על-פי שולחן-ערוך הן רק בנוגע למצוות תלמוד תורה, אבל התורה עצמה היא ללא הגבלות של זמן ומקום, ועד ש"ואהיה אצלו גו' (אצלו דווקא) שעשועים".
(משיחת שבת פרשת בהר, ט"ו אייר ה'תשי"ט. תורת מנחם-התוועדויות תשי"ט חלק ב (כה) עמ' 297) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
